מאמרי מערכת

חשיבות אישורו והכללתו בסל 2021 של נינטדניב (OFEV) לחולי PF-ILD בישראל/מאמר אורח מאת פרופ' אורן פרוכטר (*)

26/08/2020

PF-ILDs (progressive fibrosing interstitial lung diseases), הוא מחלות שבהן יש הרס מוחלט של רקמת הריאה ובמקומה הופכת הרקמה הריאתית לבלתי מתפקדת. למעשה לא מדובר במחלה בודדת אלא בסל של כ-200 מחלות שונות, אולם לכולן מכנה משותף והיא הצטלקות הריאה באופן בלתי הפיך. קבוצת המחלות הזו, עלולה להופיע כתוצר של כמה תהליכים פתולוגיים שונים; הופעה דרך מחלות רקמת החיבור או מחלות פיברוטיות על רקע של חשיפה תעסוקתית, לחילופין שימוש בטיפולים שפגעו בריאה או תהליכים זיהומיים שלמרות והחלימו הותירו צלקות. אולם בכולן התוצר הסופי הוא התהליך הצלקתי ואי ספיקה נשימתית פרוגרסיבית.

בהתמודדות שלנו במערכת הרפואית עם המחלות הללו, הטיפולים שעמדו לרשותנו עד היום כללו בעיקר טיפול בתכשירים נוגדי דלקת דוגמת סטרואידים, אבל אחוזי ההצלחה היו נמוכים ביותר. רוב רובם של החולים לא הגיבו לטיפולים שהיו ברשותנו והמחלה המשיכה להתקדם. חלק מהחולים אף הדרדרו לדרגת חומרה שהצריכה הזדקקות לחמצן 24 שעות ביממה או שהיו נאלצים לעבור השתלת ריאות. אלא שלפני פחות משנה, עולמם של החולים במחלות PF-ILDs, כמו גם העולם שלנו הרופאים, השתנה ואיתו תקווה חדשה בטיפול.

בחודש ספטמבר 2019 פורסם במסגרת כנס איגוד הריאות האירופי מחקר ה-INBUILD, ראשון מסוגו בעולם מחלות הריאה האינטרסטיציאליות (ILDs). המחקר אף ראה אור ב-The New England’s Journal of Medicine הנחשב לאחד העיתונים החשובים בעולם הרפואה. הייתה זו פעם ראשונה שנבדק טיפול בכלל קבוצת מחלות הריאה האינטרטיציאליות, בניסיון לבדוק האם התרופה נינטדניב (OFEV) שכבר משמשת לטיפול באחת ממחלות הריאה האינטרסטיציאליות (IPF), יכולה גם כאן להאט את קצב הידרדרות המחלה כפי שעושה כבר כיום במחלת IPF.

חידוש נוסף במחקר היה כי בניגוד למחקרים שנעשים במחלות ספציפיות אחרות, בהם לוקחים אוכלוסייה מאוד מצומצמת של חולים ומבודדים אותה לאוכלוסייה טהורה, כאן נבדקה כמות גדולה של חולים במגוון של מחלות, כאמור בכל סל המחלות. מהלך המחלה המתקדם הוא המשותף לכולן. את המחקר ערכו החוקרים ב-153 אתרים ב-15 מדינות לאורך 52 שבועות. במחקר השתתפו 663 חולים שחולקו באופן אקראי ושווה בין שתי קבוצות, זאת כאשר החלוקה בין גברים לנשים הייתה באופן שווה והחולים בכללם היו סביב גיל 65. החולים בקבוצת המחקר קיבלו את הטיפול בנינטדניב, טיפול אנטי פיברוטי. נמצא כי בקבוצת החולים שקיבלו את הטיפול הייתה האטה בקצב הדרדרות המחלה ב-57%. קצב התקדמות המחלה נמדד באבדן של נפח תפקודי הריאה ועמד על 81 מ"ל לשנה עם נינטדניב, לעומת 188 מ"ל לשנה בקבוצת הפלצבו, כלומר מדובר בהישג מרשים לכל הדעות. יתרה מכך, אמנם המעקב היה לאורך 52 שבועות, אולם היה ניתן לראות שהעקומות של תרופת המחקר המשיכו להיות פתוחות ואפילו הותירו רושם שממשיכות להתרחק אחת מהשנייה. ניתן לקוות שבהינתן מעקב ארוך יותר נראה תוצאות אף טובות יותר.

בעקבות התוצאות הללו, ולאור זאת שמדובר במחלות שעד היום לא היה קיים להן מענה טיפולי, החל הליך רישום מזורז ב-FDA וב-EMA. לפני שבועות מספר אושרה נינטדניב בישראל לחולי PF-ILD, לאחר שהטיפול ניתן כאמור כבר מספר שנים לחולי IPF ואושר השנה גם לחולי ILD הקשורה למחלת סקלרודרמה. זו למעשה פעם ראשונה שיש טיפול יעיל במחלות הללו ולפיכך האישורים המהירים שהוענקו לטיפול. מבחינה פרקטית, המשמעות היא שכיום נוכל להציע אותו לכל החולים העונים לקריטריונים של PF-ILD מתוך הבנה שהטיפול יכול לעכב את קצב התקדמות המחלה באופן משמעותי. נוסף על כך, איגוד הריאות מדרג בימים אלו את התכשיר כאחד התכשירים המוגשים לוועדת הסל על מנת שיוכלל בסל התרופות ויהיה זמין לטיפול בכלל החולים.

בנימה אישית, כאשר אנו כרופאים מסתכלים על המטופלים שלנו, החולים במחלה מתוך סל המחלות הנ"ל, אנחנו מקווים שבעתיד נוכל להוריד גם את שיעורי התמותה מהמחלות, שכיום עדיין אינו מושג. יחד עם זאת, הצעד הנוכחי בהנגשת טיפול יעיל לראשונה הינו מהותי ומבורך שכולי תקווה ויוביל להצלחות עתידיות.

(*)הכותב הוא פרופ' אורן פרוכטר, מנהל מחלקת ריאות וטיפול נמרץ נשימתי, מרכז רפואי וולפסון, אוניברסיטת תל אביב

 

Flaherty KR et al. N Engl J Med. 2019 Oct 31;381(18):1718-1727. doi: 10.1056/NEJMoa1908681

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<