המעבדה הרפואית

הסתדרות ביוכימאים מיקרוביולוגים ועובדי המעבדות במכתב גלוי למנכ”ל משרד הבריאות מציגה את הכשלים בניהול מערך המעבדות במגפת הקורונה

להלן נוסח המכתב שנשלח היום למנכ”ל המשרד:

‏‏20200417

‏כ”ג ניסן תש”פ

לכבוד

מר משה בר סימן טוב

מנכ”ל ,
משרד הבריאות

א.נ .,

הנדון : כשלים בניהול מערך המעבדות, במגפת הקרונה, והיעדר שיתוף אנשי המקצוע

אין כבר עוררין על חשיבות בדיקות המעבדה – המולקולריות והסרולוגיות, לאבחון הידבקות בנגיף הקרונה, בניטור מקרי תחלואה, ובמעקב אחר ההחלמה, כדי לאמוד את כל המדדים הרפואיים והאפידמולוגים, הנחוצים למלחמה במגפה –COVID-19.

עובדי המעבדות הרפואיות ובריאות הציבור נמצאים כל השנה בחזית המאבק בהתפרצות מחלות.
פעמים רבות בעבר, תוצאות מעבדה הצליחו לאתר מוקדי התפרצות של מחלות, לאמוד היקפים ולסייע בנקיטת הצעדים הנחוצים, בהתאם ובהתבסס על ידע מהימן, מקצועי ומדויק, עד לרמה המולוקולרית.

לא כך הפעם, באירוע הקורונה.
היעדר שיתוף פעולה עם המומחים במעבדות, והדרתם מתהליך קבלת ההחלטות ותכנון מערך ההתמודדות עם הנגיף, גרם כבר לשרשרת כשלים בכל השלבים, בתהליך ביצוע הבדיקה, משלב הדיגום, ועד שלב הדיווח.

ואלו הם הכשלים העיקריים עד כה:

1.          תקשורת בין מערכות:

א.   נוצר נתק בין מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות ובהנהגת המדינה – לבין נציגי המקצוע .     

אין נוכחות של נציג מעבדות מקצועי בין מקבלי ההחלטות.
להבנתנו, ולפי מיטב ידיעתנו, מי שאמורה לייצג את המעבדות סביב שולחן קבלת ההחלטות, שנחשבת, שלא בצדק, “כיועצת הבכירה לנושא המעבדות משבר הקורונה”, אינה שייכת כלל לסגל הבכיר, הפעיל כיום במעבדות הרפואיות בארץ.

ב.  משרד הבריאות לא מצא לנכון לקיים דיונים ולהיעזר ב”מועצה למעבדות רפואיות” או ב”פורום מנהלי מעבדות הבקטריולוגיה”, בגיבוש תוכנית במאבק במגפת הקורונה. כמו כן,  לא הסתייע במועצת המעבדות כדי לבחון סוגיות מערכתיות, רוחביות  ומקצועיות, כפי שגם דוח מבקר המדינה בעבר הינחה ודרש.

2.          היערכות המעבדות:

א.   בוזבז זמן יקר מידי, עד מתן ההוראה להרחיב את אישורי המעבדות הרפואיות לביצוע הבדיקות    

      לאיבחון נגיף הקורונה!

ב.  ריכוזיות בזמן ממושך לביצוע בדיקות רק במעבדת הייחוס בשיבא.

ג.   יוזמה עצמית, לא מערכתית, של מנהלי המעבדות ושל עובדים בשטח, להכין מערך לביצוע בדיקות אבחון הקורונה, יש מאין. כתוצאה מכך, נאלצו העובדים, בשלבים הראשונים, לעבוד עם נגיף חי, ללא ציוד מיגון מתאים.

ד.  חוסר הידע בניהול שוטף של המלאים במעבדות, והיעדר ראייה רוחבית לאספקה שוטפת של ריאגנטים,גרמה למדינת ישראל להאטה של כשבועיים בביצוע הבדיקות.

3.      יצירת מערך אלטרנטיבי פרימיטיבי לשלב הפראנליטי:

א.   כל בדיקה מתחילה מלקיחת הדגימה.
    למעבדות הרפואיות בארץ ובקהילה יש מערך לקיחת דגימות מפואר, שמדי יום בשגרה מסוגל לדגום 
יותר   מ-100,000 אנשים. מערך זה מתפרש על כל שטח המדינה. במוקדים האלה, ישנם עובדים, שהוכשרו לכך, מצוידים במערך ממוחשב ומקושר עם המעבדות, עם הרופאים והמוסדות, ובכל זמן נתון, אפשר לעקוב אחרי הדגימה.      ההחלטה של ‘המטה למלחמה בקרונה’ להקים מערך עוקף למערך הקיים היא תמוהה. המערך האלטרנטיבי, ה”פרימיטיבי” הזה, שאינו מיומן, ממוחשב וחסר ניסיון, גרם לפסילות אלפי דגימות, כתוצאה מ:

א.   דיגום לא נכון. לאופן הדיגום יש חשיבות מכרעת. כאשר דוגמים לשון במקום לוע, ונזלת במקום רירית האף.

ב.    בעיות בזמני השינוע.  היעדר תקשורת עם המעבדות – מנע זרימה בביצוע הבדיקות.

ג.    היעדר נתונים מזהים ונתונים שגויים  גרם לפסילת דגימות.

ד.   אי הבנה בסיסי בהשלכות הדיגום והשארת דגימות מחוץ לפתחי מעבדות ללא תיאום מוקדם לקליטתם.

כלל הכשלים הללו אירעו, וחלקם עודם קורים, בעת שהמערכות הקיימות במערכת הבריאות, מסוגלות לתת מענה מצוין, מקצועי וממוחשב ישירות לרופא המטפל ולתיק הנבדק, ויכלו להיות מדווחים, ללא דיחוי (כמו באירועים אחרים בעבר), ללשכות הבריאות, המחלקה לאפידמולוגיה ולמטה למלחמה בקרונה.

4.       אי שימוש וניצול מקסימלי של מערך המעבדות הקיים:

משרד הבריאות לא מצא לנכון לממש את הפוטנציאל הטמון במעבדות הרפואיות הקיימות, ולא העריך נכונה את היכולת והקיבולת שלהן, לבצע בדיקות בהספק הנדרש.
תחת זאת, בוחר לבנות מערכת עקיפה, שכלל אינה מורשית, על פי תקנות בריאות העם.
בכך, גורם לאיבוד משאבים, שיכולים להיטיב ולשדרג את המערך הרעוע של המעבדות בבתי חולים, מעבדות בריאות הציבור והקהילה.

ובנימה אישית, החלטתי, בעזרת עובדי המעבדות והמנהלים, להעלות הדברים על הכתב.
פנייה זו באה על מנת להפיק לקחים מהטעויות הרבות שנעשו עד כה במאבק בקורונה, ומתוך כוונה  להיערך נכון לשלב הבא: המשך בדיקות לאבחון הנגיף ובדיקות סרולוגיות לאבחון נוגדנים.
אנחנו במעבדות הקמנו צוות של אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, שנכון, בכל רגע נתון, להירתם במיידי

לגיבוש תוכנית מערכתית ומקצועית.

בכבוד רב,

                   אסתר אדמון

   יו”ר הסתדרות ביוכימאים מיקרוביולוגים ועובדי המעבדות 

העתק:

מר בנימין נתניהו, ראש  הממשלה

מר יעקב ליצמן,  שר הבריאות

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה