חדשות

צוות חוקרי האוניברסיטה העברית והדסה בקבינט הקורונה: סימנים מדאיגים לתמותה מוגברת בחודש ספטמבר, מעבר לצפוי על רקע חשש לירידה באיכות הטיפול

30/09/2020

הודעת האונ' העברית
 
בניתוח שהוגש היום (רביעי) ל״מגן ישראל״ מל"ל ולקבינט הקורונה על ידי צוות חוקרים ממכון רקח לפיסיקה ובית הספר לבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית והדסה, שעוסק בניטור מגפת הקורונה, נמסרו עדכונים בנוגע לתחלואה ולתמותה הצפויה בתרחישי ייחוס שונים לסגר, לפי פרמטרים בריאותיים וציבוריים שנמדדו מאז ראש השנה. בנוסף, הוסבר כי ניכרת במהלך השבועיים האחרונים עלייה גבוהה באחוז הנפטרים מתוך המאושפזים במצב בינוני וקשה.

להלן תרשים התרחיש של החוקרים לשבועות הקודמים:


בין היתר, עולה האפשרות כי תמותה מוגברת זו נובעת מירידה בביצועי מערכת הבריאות, זאת עקב העומס הרב שנוצר בבתי החולים ועל הצוות הרפואי בהם או שייתכן שהחולים מגיעים מאוחר לבתי החולים או שהמשאבים המצויים בהם אינם מספיקים להישרדותם של החולים.
זאת ועוד, בימים אלו בודקים המומחים מדוע חלה ירידה ניכרת שבמספר ימי האשפוז של מי שנפטר מקורונה במהלך חודש ספטמבר.

בגרף שלהלן שפורסם תחת הכותרת "אינדיקטור אפשרי לירידה בביצועי מערכת הבריאות", הראו החוקרים כי ממוצע הימים עד תמותה מהמחלה ירד מ-15 ימים לכ-11 במהלך תחילת ספטמבר. "מדובר באינדיקטור לירידה אפשרית ביכולת ההשרדה של מערכת הבריאות", מבהירים החוקרים בדו"ח שלהם.


מתוך מדדי התחלואה, גם היום נראה כי הסגר, שהחל לפני כעשרה ימים, לא מראה עדיין השפעה מספקת. "ייתכן שחוסר היעילות (של הסגר) נובע מהדבקה בבית, אולם בוודאות ידרוש הארכה של הסגר לקבלת אפקט מספק", מציינים החוקרים בדו"ח.


החוקרים התייחסו ליציאה אפשרית מדורגת מהסגר בהמשך. החוקרים מדגישים כי יש חשיבות רבה בניהוג היציאה מהסגר באמצעות מדדים רבים, הקשורים לא רק למספר הנדבקים המאומתים היומי, אלא גם למגמות בתחלואה הקשה, ולביצועי המערך האפידמיולוגי, ויכולות האחיזה שלו בשרשראות הדבקה. כעת מטרת העל, לדידם, היא להגיע לרמות תחלואה שיאפשרו "בידוד וכיבוי של התפרצויות", כלומר גיבוש של חיים לצד המחלה עד למציאת פתרון רפואי דוגמת חיסון או תרופה.


באופן מיידי, החוקרים מקווים להגיע למקדם הכפלה יומי קטן מ-0.9 תוך יכולת שימורו לאורך מספר שבועות. הגעה למקדם יומי של 0.9, לטענתם, תאפשר דיכוי של גל הקורונה הנוכחי תוך שלושה שבועות. "על מנת לאפשר ייצוב שגרת חיים בזמן ההתפרצות, ניתן לשקול חזרה של מערכת החינוך בכיתות נמוכות בלבד ובאזורים שאינם 'אדומים' בקפסולות עם הפרדת סגל (בשונה ממה שבוצע), וחידוש פעילות משקית ארצית ללא התקהלויות במקומות סגורים וללא החרגות בדומה למתווה 'אזורים אדומים'", נכתב במסמך.


המומחים החתומים על הדו"ח החדש הם פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה, יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומבית חולים הדסה.

לדו"ח החוקרים

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<