הרצאות מצגות

ארוכה הדרך להלסינקי – סיכום המפגש השנתי ה-III של עמותת Ctrials

09/01/2011

הכנס התקיים ביום רביעי, כ"ב ב בטבת, תשע"א 29/12/2010  בית סורסקי, מרכז רפואי "שיבא", תה"ש. להלן סיכום עיקרי הכנס כפי שהועבר אלינו ע"י מנהלת העמותה שולה רבין:

 

פתח והנחה

יו"ר העמותה ד"ר מאיר להב

ד"ר להב הגדיר את שנת הפעילות הראשונה כשנת "התארגנות", שנה של חשיבה והטווית דרך (בעיקר על ידי חברי הועד המנהל) למטרות העמותה ולפעילויותיה. את דבריו הוא סיים בקריאה לכלל חברי העמותה להעמיק פעילותם, להרחיב תחומי הפעילות ולהוסיף בעלי ענין כחברים בעמותה.

 

על פעילות העמותה דיווחו

  • גב' טלי שפר, גזברית העמותה הציגה את המאזן הכספי של העמותה בסיום שנת הפעילות
  • מר דניאל קורנר, יו"ר ועדת הביקורת, הדגיש את חשיבות וההתנהלות הנאותה של העמותה, עם הניראות והשקיפות בכל הקשור לעבודתה. נושאים אלה צריכים להוביל את פורום מקבלי החלטות, קביעת תקציב העמותה, הניהול הכספי וקביעת מטרות העמותה ותוכניות העבודה שתתווה לעצמה.

את פעילות קבוצות העבודה של העמותה הציגו

  • גב' ליאת בן דוד שמובילה את  קבוצת האיכות, הציגה את תהליך קבלת ההחלטות לגבי התוכניות של קבוצת העבודה העומדות על הפרק. באישור הועד המנהל, הקבוצה קיבלה על עצמה להתמקד בשלב זה בשתי סוגיות עיקריות:

א) תיקוף (validation ) של מערכות אלקטרוניות בבתי חולים

ב) עבודה עם ומול וועדות הלסינקי, על מנת לשפר את הלימת הפעילות עם עקרונות ה- GCP

 

  • ד"ר רענן כהן שמוביל עם גב' נוית בר יהודה וד"ר מיקי שכטר את קבוצת העבודה של מיצוב ישראל כמקום מועדף ומצטיין לביצוע מחקר רפואי, התמקד בדבריו בסימני ההזהרה שעולים מהשטח לאור התחרות הגואה מצד מדינות אחרות בביצוע ניסויים קליניים. ד"ר כהן הציג בקצרה חלק מהבעיות שאיתן מתמודדת ישראל בכל הקשור בעריכת ניסויים רפואיים כמו: חוסר אחידות בעבודת המחקר, יעילות נמוכה ולוחות זמנים בעייתיים. הוא קרא לחברי העמותה להצטרף לקבוצת העבודה ולמנף את פעילותה.

 

את הדיון המקצועי הובילו

  • פרופסור צבי בורוכוביץ, רופא, חוקר, יו"ר הועדה העליונה לניסויים קליניים במשרד הבריאות, בחר בנושא פרובוקוטבי על מנת להדגיש את מקומה המרכזי של האתיקה בניסוי הקליני. הנושא שבחר היה : "בזכות הכבד שלו קיבלתי פרופסורה; חשיבות האתיקה להצלחת המחקר הביו-רפואי". פרופ' בורוכוביץ הציג בפני המליאה את עבודת הועדה העליונה תוך התמקדות בפן הגנטי ושימת דגש על הדילמות הייחודיות והמורכבות הקשורות במחקר גנטי. הוא התייחס בדבריו הן לתחומי פעילותה של הועדה העליונה והן להמלצותיה בכל הקשור להצעת מחקר גנטי.

פרופ' בורוכוביץ הציע לפתוח הגדרות קיימות כמו, מהו מידע גנטי, מהי בדיקה גנטית, מהו DNA "מזוהה" לעומת "בלתי מזוהה" ולרענן אותן בהתאם לרוח הדברים שמאפינת היום את הבסיס המדעי והמוקובלות בעולם המחקר הקליני.

 

  • הרב יובל שרלו - ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה ונציג הציבור בועדות הלסינקי, התעמק בנושא:"מניין שואב נציג הציבור בועדת הלסינקי את סולם הערכים והכלים שמנחים אותו בקביעת עמדותיו?". הרב, שריתק את הציבור בדבריו, שיתף את המאזינים בהתלבטויותיו, חלק איתם את תובנותיו ופרש יריעה רחבה של דילמות אתיות שניצבות בפני נציג ציבור, שאינו איש רפואה ומשמש חבר בועדת אתיקה רפואית. לדעת הרב ניצבות בפני נציג הציבור שתי בעיות עיקריות: 1) למרות שהוא משמש נציג ציבור הוא אינו נבחר על ידי הציבור אלא ממונה לתפקיד ; 2) ככל חבר אחר בועדה, הנציג מגיע לוועדה עם עמדות, תפיסות ואמונות אישיות. עמדות אישיות אלה משפיעות על דרכי קבלת ההחלטה של הפרט.

הרב שרלו חילק את "כלי העבודה" של הוועדה: 1) כלים מבניים – שבאמצעותם המערכת "מגוננת" על מקבלי ההחלטה, למשל: מספר רב של אנשי ועדה, החלטות קוהרנטיות ועקביות, אווירת ההקשבה והתייעצות בין הנוכחים, העדר דעות קיצוניות, המשך לימוד וחשיפה לחידושי המדע; 2) כלים תוכניים – כשכל אחד מחברי הועדה (שמגיע מדיסיפלינה שונה ) מחוייב להקפיד על: א) הכרה של חשיבות המחקר ב) הקפדה על שמירת זכויות הפרט.

 

ההפסקה הוקדשה לשיטוט ובחינה של דוכני החברות שהציגו במיני תערוכה שהתקיימה במבואת האולם, לטעימה מהכיבוד הצנוע ולמפגש חברים מהנה ומרגש.

 

פנל מומחים

            פרופסור רון דגן, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי         האוניברסיטאי סורוקה, הנחה והוביל פנל  בהשתתפות:

  •   פרופ' איתן סקפה, יו"ר ועדת הלסינקי, מרכז רפואי אסף הרופא
  •   ד"ר אריק כהנא, יו"ר ועדת הלסינקי, שירותי הבריאות של מכבי/בי"ח אסותא
  •   ד"ר רות קיצס, יו"ר ועדת הלסינקי, מרכז רפואי כרמל
  •   עו"ד רוניה רובינשטיין, מנהלת מו"פ, מרכז רפואי רמב"ם
  •   מר דניאל קורנר, עורך מבדקי איכות ומנכ"ל חברת In Vivo

 

חתם את המפגש פנל מעניין שהתרכז בסוגיה האם ועדת האתיקה יכולה/צריכה לעסוק במחקרים שאינם בעלי ערך "שימושי/יישומי"? האם על ועדת האתיקה לעסוק במתודולוגיה של המחקר המוצע? האם יש בידי חברי הועדה הכלים הדרושים? האם נדרש "איש ציבור" להיות מומחה בתחום? האם יש הבדל בין מחקרים "רגילים" לבין מחקרים גנטיים? האם יש "אתיקה שונה" למחקרים עם השלכות שונות?

 

למרות קוצר הזמן, נפרשו בפני המשתתפים מגוון דעות, רעיונות והצעות שעשויות להוות תשתית לתוכנית עבודה עתידית של העמותה ולמפגשים מענינים בעתיד.

 

הנוכחים התפזרו בהרגשה שיש עוד כר נרחב לפעולה ושלעמותה יש מה לתרום לפיתוח תחום המחקר הקליני בארץ.

 

נתראה המפגש הבא ,

סיכמה : שולה רבין , מנהלת עמותה

לאתר העמותה

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<