דלקת כבד נגיפית מסוג C  ( הפטיטיס C ) עלולה להיות קטלנית.

מדובר בפצצה מתקתקת.

עשרות אלפי אנשים חולים במחלה ואינם יודעים שהם חולים.

אפשר למגר את המחלה, אך דרושה התייחסות ברמה ממשלתית.

משרד הבריאות נרתם לאחרונה לנושא והחליט לפעול למען יישום התוכנית הלאומית למיגור המחלה, המבוססת על המלצות ארגון הבריאות העולמי.

לרגל יום המודעות הבינלאומי לדלקת כבד נגיפית (הפטיטיס), אשר יצוין השנה לראשונה בכנסת, מבקשת עמותת חץ, ארגון ישראלי לבריאות הכבד, להעלות  על סדר היום הציבורי את האתגרים החשובים בהתמודדות עם המחלה, המחייבים טיפול ממלכתי:

אתגר כלכלי: דלקת כבד נגיפית מסוג C (הפטיטיס C ) מהווה נטל על מערכת הבריאות. על המדינה להיערך בחמש השנים הקרובות לטיפול מיידי בחולים, וזאת כדי למנוע משבר כלכלי, הנובע מהגידול החד הצפוי בעלויות הטיפול הנלוות לסיבוכי המחלה. נתונים עולמיים מצביעים על כך, שהעלות למערכת הבריאות בגין טיפולים בסיבוכי זיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C  צפויה לעלות באופן משמעותי עד 2024 וזאת למרות ירידה במספר החולים.

אתגר בריאותי: עד היום, מי שגילה כי הוא חולה במחלה עשה זאת באופן אקראי, וזאת למרות שמדובר במחלה המחייבת טיפול ושינוי באורח החיים והעלולה להתקדם לנזק משמעותי לכבד. משרד הבריאות הכיר בחשיבות הצורך בהסדרת האבחון המוקדם של החולים ואף הקים צוותי עבודה מיוחדים, הפועלים למען גיבוש תכנית לאומית לסקירה של קבוצות באוכלוסייה בסיכון להידבק במחלה. יחד עם זאת, יש צורך בהקצאת משאבים ייעודיים, שיאפשרו יישום בפועל של התכנית למיגור המחלה.

חה”כ יעל גרמן, שרת הבריאות: “דלקת כבד נגיפית היא לא גזרת גורל ובשנים האחרונות באמצעות טכנולוגיות חדשות היא ניתנת למיגור!  אנו במשרד הבריאות מגבשים תכנית לאומית לאיתור וטיפול בנשאים של נגיף הפטיטיס C . הירתמות הגורמים השונים, ביניהם: קופות החולים, אנשי המקצוע ונציגי החולים, יסייעו בגיבוש מהיר ומוצלח של תכנית זו כבר במהלך השנה הקרובה.”

פרופ’ זיו בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד במרכז הרפואי שיבא ונשיאת עמותת חץ: ” הנתונים בהחלט מדאיגים: כ 2% מכלל האוכלוסייה בישראל (כ 100 אלף איש) נושאת את נגיף ההפטיטיס C , 75% מתוכם אינם מאובחנים. 30% מכלל הנשאים עלולים לפתח בעתיד שחמת הכבד (החלפת רקמת כבד בריאה בצלקת שאיננה מתפקדת), חלקם יתקדמו לכשל בתפקוד הכבד ואף סרטן כבד ראשוני, או יזדקקו להשתלת כבד ויהפכו על כן, ללא טיפול, לנטל כלכלי כבד על מערכת הבריאות בישראל. כיום, עם כניסתם של טיפולים חדשניים ופורצי דרך, ניתן להגיע לריפוי מוחלט מהמחלה אצל מרבית החולים, כך שמדובר  במחלה הניתנת למיגור.”

הסכנה הגדולה הטמונה בהידבקות בנגיף היא היעדר התסמינים הנלווים להידבקות ולתחלואה (ניתן להידבק בנגיף ולחלות במחלה ללא תסמינים במשך כ 20-30 שנה), עובדה המקשה על גילויה המוקדם. רוב החולים בישראל אינם מודעים לכך שבגופם נמצאת “פצצה מתקתקת”. המחלה יכולה להימצא בגוף שנים רבות, מבלי שהיא “מודיעה” על נוכחותה.

קבוצות הסיכון בקרב האוכלוסייה אצלם נמצאת שכיחות גבוהה יותר של הנגיף  הם:  כל מי שקיבל עירוי דם נגוע לפני 1992 (כשהתחילו לבדוק כל מנת דם לנוכחות הנגיף), יוצאי ברה”מ לשעבר, והמכורים לסמים המשתמשים בסם בהזרקה ישירה לווריד.

חשוב מאוד כי החולים במחלה יאובחנו, כדי שיוכלו למנוע הדבקות נוספות, לאמץ אורח חיים בריא (כמו הימנעות משתיית אלכוהול שיכול לגרום להחמרתה) וכדי שיוכלו לקבל את הטיפול האנטי נגיפי.

למרות תפוצת המחלה בישראל, אבחון המחלה נעשה לרוב באופן אקראי או לאחר יוזמה אישית של המטופל, שביקש להיבדק. מדובר בבדיקת דם פשוטה, הנמצאת בסל הבריאות, אך אינה מוצעת באופן קבוע לאנשים אשר נמצאים בקבוצות הסיכון ומגיעים לרופא המשפחה.

יום המודעות הבינלאומי לדלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) (World Hepatitis Day ) מצוין, מדי שנה, ברחבי העולם ומטרתו להעלות את רמת המודעות הציבורית אודות המחלה, תפוצתה וסיבוכיה ולעודד מניעה, אבחון וטיפול.

השנה, יצוין יום המודעות לדלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) לראשונה בכנסת ישראל ב 25 בנובמבר, בהובלת ח”כ אברהם מיכאלי, באמצעות דיונים בוועדות הכנסת ודיון מרכזי במליאה.

גם הכנסת נרתמת לאבחון המוקדם של המחלה, ובמהלך יום המודעות יתקיים במשכן יום אבחון מיוחד, במסגרתו יוכלו חברי הכנסת לבדוק הימצאות הנגיף באמצעות בדיקת רוק פשוטה.

הסוגיות העיקריות שיידונו בוועדות הכנסת:

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות- עשרות אלפי אנשים חולים ואינם יודעים שהם חולים. למערכת הבריאות יש את הכלים לסייע באיתור החולים. חיוני שהחולים יידעו על מחלתם, במיוחד כאשר מדובר במחלה שיכולה להחמיר עם השנים, המחייבת טיפול ושינוי באורח החיים. משרד הבריאות הכיר בצורך להסדיר את נושא האבחון המוקדם, במיוחד בקרב קבוצות הסיכון וידון בגיבוש ויישום בפועל של התכנית הלאומית לאיתור ומיגור הפטיטיס C והקצאת משאבים ייעודיים למטרה זו.

ועדת העלייה והקליטה- אחוז ניכר מהחולים במחלה הינם יוצאי ברה”מ לשעבר ורובם אינם מודעים למחלתם. בחודש דצמבר האחרון, התקיים דיון בוועדת העלייה והקליטה, בראשות חבר הכנסת יואל רוזבוזוב, בנושא חוסר מודעות וסיכון גבוה לתחלואה בנגיף ההפטיטיס C בקרב יוצאי ברית המועצות. בדיון זה עלה הצורך לגבש וליישם בהקדם תכנית לאומית לטיפול בנגיף, ובפרט לפעול  להעלאת המודעות למחלה בקרב יוצאי מדינות חבר העמים, באמצעות קמפיין הסברתי נרחב והנחיות לקופות החולים והרופאים לפעול לאיתור חולים ולהציע בדיקות דם יזומות לזיהוי המחלה.

חוליו בורמן, מנכ”ל עמותת חץ: “העמותה רואה חובתה להתריע על הדחיפות לפעול להעלאת המודעות לאבחון המחלה ומניעת סיבוכיה. ציון יום ההפטיטיס בכנסת הינו הזדמנות חשובה להירתם למשימה זו, במיוחד לאור הפיתוחים המדעיים החדשים, המבשרים על פריצת דרך משמעותית בטיפול במחלה ומיגורה. חובת המדינה לעדכן את הציבור בסיכונים הבריאותיים הנלווים למחלה, כדי לאתר את האוכלוסיות בסיכון ולמנוע את הפצת המחלה”.

ח”כ אברהם מיכאלי: ” דלקת כבד נגיפית היא בעיה בריאותית, העלולה להעמיד את מערכת הבריאות בעוד כעשור בפני התמודדות עם סיבוכיה הקשים. על כן, החלטתי, השנה, להיענות לקריאתה של העמותה ולציין את יום המודעות למחלה לראשונה גם בכנסת. חשוב שהציבור יידע כי, למרות שאין למחלה זו תסמינים מובהקים, היא עלולה להיות מסוכנת ללא טיפול, ויש צורך מיידי באיתור החולים בקבוצות הסיכון”.

“בשנים האחרונות, חלה התקדמות משמעותית באופן הטיפול במחלה. הטיפולים האנטי נגיפיים החדשים הקיימים כיום, וטיפולים נוספים, הצפויים להיות זמינים בשנים הקרובות, פועלים ישירות כנגד הנגיף ופוגעים במעגל החיים שלו.  טיפולים פורצי דרך אלו, יכולים, ברוב המקרים, להביא לריפוי מלא של המחלה ולהביא למיגור המחלה ומכאן,

החשיבות הרבה של אבחון המחלה בשלב מוקדם ככל שניתן והנגשת הטיפול. מדובר באירוע הנחשב להיסטורי בתולדות הרפואה בעולם, שבו נגיף שהוכר רק לפני 27 שנים, עומד היום בפני הכחדתו”, מוסיפה פרופ’ בן-ארי.

פרופ’ רפעת ספדי, ראש החברה הישראלית לחקר הכבד: מדובר במחלה קלה מאוד לאבחון, היום היא אף קלה לטיפול, אך עדיין נותרנו עם מספר אתגרים להתמודדות. האתגר העיקרי שבהם הוא אבחון נשאי המחלה שלא יודעים על קיום מחלתם. על כך, אנו בחברה הישראלית לחקר הכבד, בשיתוף פעולה מלא עם גורמים מקצועיים ורשמיים מקבילים בתחום, משקיעים מאמצים עזים להתמודדות עם אתגרים אלו. אנו מקווים מאוד שנוכל להעלות את המודעות ואת האבחון, להעניק טיפולים מוצלחים ולמגר את המחלה ככל הניתן”.

נספח

דלקת כבד נגיפית מסוג C   HCV

הפטיטיס או “צהבת” בלשון העממית, פירושה דלקת של הכבד. דלקת כבד נגיפית מסוג  C (הפטיטיס C ) מועברת בד”כ במגע של דם עם דם נגוע בנגיף (הנגיף מחולל המחלה). בישראל חיים כ- 100,000 נשאי נגיף ההפטיטיס C , שהם כ 2% מהאוכלוסייה. רובם (כ-80% מהם) אינם מודעים כלל למחלתם, כיוון שאינם חשים תסמינים כלשהם. נגיף הפטיטיס C גורם לדלקת כרונית בכבד שעלולה לפגוע בתפקוד הכבד ולהוביל לשחמת.  הפטיטיס C הוא הגורם העיקרי לסרטן כבד ולצורך בהשתלת כבד.

מדובר על בעיה בריאותית ציבורית עולמית המשפיעה על מיליונים מדי שנה. לפי הערכה, ישנם כ-180 מיליון אנשים בעולם הסובלים מהמחלה ובכל שנה נדבקים ממנה כ-4 מיליון בני אדם.

שיעור תמותה גבוה- מחקרים עדכניים על חולי הפטיטיס C מראים עליה בתחלואה, שיעורי אשפוז גבוהים יותר, ושיעורי תמותה גבוהים פי שלושה מאלו של האוכלוסייה הכללית. בין 20% ל 30% מהחולים הכרוניים בהפטיטיס C מפתחים שחמת כבד, ו-1-4% מפתחים גם סרטן ראשוני בכבד. כשמדובר על סרטן הכבד, אחוז התמותה גבוה מאוד, מכיוון שתקופת ההישרדות עם סרטן כבד מוגבלת. כשמדובר על שחמת הכבד, 33% מהחולים עם הפטיטיס כרונית נפטרים תוך 10 שנים.

קיימות מספר אוכלוסיות עיקריות הנמצאות  בסיכון להידבק במחלה:

מי שקיבל עירוי דם נגוע לפני 1992 (כשהתחילו לבדוק כל מנת דם לקיומו של הנגיף)

עולים ממדינות חבר העמים לשעבר

המזריקים סמים, אפילו באופן חד פעמי

קבוצות סיכון נוספות כוללות:

חולי כליות המטופלים בדיאליזה, נשאי/חולי איידס

המבצעים קעקועי פירסינג באמצעות מחטים ומכשור לא סטרילי

עובדי מערכת הבריאות שנדקרו ונחשפו לדם נגוע בנגיף

מי שנולד לאם חולה במחלה