חדשות

מקומה של תסמונת המעי הדולף בהתפתחות מחלות שונות (מתוך אתר מדסקייפ)

27/05/2019

 

תסמונת המעי הדולף (Leaky Gut Syndrome) אינה מוכרת ע"י הקהילה הרפואית ואינה מופיעה בספר האבחנות ה-ICD-10. עם זאת, תסמונת זו פופולאריות מאוד ברחבי האינטרנט ומבוססת על ההשערה כי מחסום רירית המעי הופך חדיר יותר ויותר, דבר המאפשר לחיידקים ורעלנים מזיקים להיכנס לזרם הדם ולגרום למחלות שונות ברחבי הגוף. רבים מאשימים את ההפרעה הזו במערכת העיכול בתחלואות שונות ורבות, מדיכאון ואקזמה ועד פיברומיאלגיה ועוד.

 

אחת הסיבות העיקריות שנושא מחסום המעי הופך נפוץ כיום כוללת את העובדה שרק עתה מתחילים להבין כיצד המעי פועל. עד לאחרונה, המומחים היו תחת הרושם כי מחסום מערכת העיכול עשוי משכבות יחידות של תאים, אשר כמעט דבוקים זה לזה. תפיסה זו השתנתה בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת, כאשר חוקרים מיפן הדגימו לראשונה כי קיים מרווח בין התאים, אשר אינו סטטי אלא דינאמי עם מבנים בשם Tight Junctions (צמתים הדוקים).

 

אותם צמתים הדוקים מצויים תחת בקרה נרחבת, אשר קובעת חדירה של מרכיבים שונים, כך שהמעי פועל כמסננת ולא כל דבר יכול לחדור. הצמתים ההדוקים שומרים על חדירות מאוזנת המשפיעה על המצב הבריאותי, עם מניעת חדירת גורמים מזיקים אך התרת מעבר מים, חומרי תזונה ויונים הנדרשים להישרדות.

 

עם זאת, בנסיבות מסוימות תתכן פגיעה בצמתים הדוקים אלו, אשר תאפשר זרימה רבה יותר, אשר לעיתים מכונה "מעי דולף" גם בספרות האקדמית. מומחים מאמינים כי מונח זה עשוי להטעות, מאחר ומרמז להפרעה בתפקוד כלשהו בגוף; לרוב, החדירות המוגברת הינה תגובה טבעית שאינה מובילה לאירועים חריגים. למעשה, מערכת החיסון מותנית להתמודד עם חדירות המעי מעבר למגוון הנחשב תקין.

 

מומחים רבים מסכימים כי ההפרעות המצויות בקורלציה המשמעותית ביותר עם חדירות מוגברת של המעי והפרעה בתפקוד המחסום כוללות מחלת מעי דלקתית, תסמונת מעי רגיז ומחלת צליאק. יש עדויות המרמזות כי חדירות מוגברת של המעי עשויה גם לשחק תפקיד פתוגני.

 

מעבר להפרעות במערכת העיכול, מצבים סיסטמיים דוגמת מחלת שתל כנגד מאחסן וסוכרת מסוג 1 נקשרו עם פגמים בתפקוד המעי כמחסום. זיהומים חיידקיים דוגמת Escherichia coli ו-Clostridium difficile, צריכת אלכוהול וכימותרפיה, הינם גורמים ידועים הפוגעים בתפקוד המעי כמחסום.

 

ישנם נתונים רבים ומשונים אודות קשר אפשרי עם אוטיזם, אקזמה ודיכאון, בין השאר. הבעיה היא שקשה לברור ולהבחין בין הסיבה והתוצאה. מסיבה זו אין הנחיות רבות אודות האופן בו יש ליישם נתונים אלו בקליניקה. בשלב זה, ההצעה היא פשוט לטפל בחולים עם מחלת מעי דלקתית, תסמונת מעי רגיז ומחלת צליאק, בהתאם לטיפולים הזמינים הטובים ביותר.

 

במידה והחולים סובלים ממחלה אחרת שנקשרה עם פגם בפעילות המעי כמחסום, אזי הכי טוב לטפל במחלה זו. במידה והפגם במחסום נובע מהמחלה, המחסום צפוי לשוב לתפקוד תקין לאחר טיפול מוצלח.

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני