חדשות

מחברי העצומה המציעים את המודל השוודי במאמר נוסף : הסגר הנוכחי רק יגביר את התמותה (הארץ)

24/09/2020

מאת מערכת אי-מד

החוקרים (*),   מחברי העצומה שקראה לממשלה לאמץ את המודל השוודי מפרסמים היום מאמר נוסף ב"הארץ" בו הם טוענים שהתחזיות של גורמים שונים כמו פרופ' אלי וקסמן (שיעץ למל"ל ) ואחרים שטענו בגל הראשון שנגיע למאות אלפי חולים קשים ועשרות אלפי מתים במידה ולא יתבצע סגר – התבדו לחלוטין (למרות שמנגד ניתן לטעון שאם לא היה מוטל סגר היינו מגיעים למספרים המפחידים הללו).

לטענת המחברים ההנחות הללו שרק סגר מסוגל למנוע התפרצויות מעריכיות הרות אסון עומדות בסתירה מוחלטת לעדויות האמפיריות מהעולם. כדוגמא הם מציגים את המצב הטוב יחסית שיש כיום בשוודיה, יפן ועוד אשר לא הטילו סגרים לעומת מדינות אחרות שמיהרו להטיל סגרים ומציגות תוצאות גרועות מבחינת תחלואה ותמותה, כמו בלגיה ופרו למשל, ואפילו אוסטריה שהוגדרה כמדינה "מצטיינת" חווה סוג של גל שני בשבועות האחרונים.  

לטענת המחברים הרציונל של מצדדי הסגר המתבסס על כך שלאחר הפחתת היקף ההדבקה ניתן יהיה לקטוע את שרשראות ההדבקה באמצעות מערך חקירות אפידמיולוגיות יעיל אינו נכון מהסיבה שמרבית הנדבקים בוירוס הקורונה הם אסימפטומטיים.

ולכן, לדעת המחברים, הסגרים אינם מונעים תמותה, ואפילו להיפך יש לטענתם מחקרים המוכיחים שסגרים כוללים מעלים את שיעור התמותה מקורונה.

לדעתם, זה קורה מכיוון שהסגרים מצליחים רק לדחות את ההדבקה, ודחייה כזו למשל כפי שתתרחש כעת, עם הסגר החדש שהחל ושצפוי אף החל ממחר להיות הרבה יותר מהודק, תגרום לחזרה של ההדבקה (מכיוון שהנחת היסוד של המחברים היא שלא ניתן לקטוע את שרשראות ההדבקה גם אם מערך החקירות האפידמיולוגי יהיה הטוב בעולם..)  ,דווקא לקראת החורף, ביחד עם השפעת, מה שיוביל בהכרח לדעתם לתוצאות קשות יותר. מעבר לכך, כותבים המחברים, לסגר עצמו יש כידוע  גם תופעות לוואי מסוכנות וקשות הקשורות להימנעות מקבלת טיפולים שגרתיים, בדיקות , הגעה לבתי חולים בשל תסמיני שבץ או התקף לב וכד', וכמובן המחיר הכלכלי העצום שיגרום לפגיעה כלכלית וחברתית באנשים רבים אשר גם היא תוביל לפגיעה בריאותית.  

בנוסף, לדעת הכותבים (ורבים אחרים)  להימנעות לצאת מהבית בסגר, למתח ולבדידות ולהימנעות מחשיפה לשמש יש מחיר בריאותי ופגיעה במערכת החיסון שדווקא חיונית וחשובה בעידן הקורונה. בנוסף , ההימצאות בבתים מעלה את הסיכון להדבקה ביתית חוזרת בשל העובדה שנמצאים בחלל הביתי.

כאמור, לטענת המחברים, אמצעי הריחוק החברתי והסגר עשויים להאט את קצב ההדבקה, אך ללא חיסון שככל הנראה לא יהיה עדיין זמין בחודשים הקרובים, המחלה לא תדעך , והסיכוי היחידי לדעתם לגרום לה לדעוך הוא השגת חסינות העדר (המחברים לא משתמשים במאמר זה במונח הזה אך כותבים ש"המגפה תדעך רק לאחר שמספר המתחסנים בעקבות חשיפה לנגיף יהיה גדול מספיק.).

מסקנתם היא שהגורם הקובע את מספר הקורבנות אינו כמות הנדבקים אלא התמהיל, כלומר שיעור הנדבקים השייכים לקבוצת סיכון, כך שלמשל הדבקה של 100 אנשים בגיל 80 שקולה להדבקה של 100,000 צעירים בריאים בני 15 מבחינת תוצאות התחלואה הקשה והתמותה.

לכן , לטענתם, סגר כללי שמשווה את סיכויי ההדבקה של אנשים בקבוצת סיכון לכאלה שאינם בסיכון תגרום דווקא לעלייה הן בשיעור התמותה והן בהיקף התמותה האבסולוטית, בעוד שהתערבות ממוקדת כמו ניטור הדוק של בתי אבות תצמצם אותה.

המחברים מסכמים את מאמרם כך: "לסיכום, את חוסר יעילותו של הסגר הראשון, ניתן להעריך לאור הטלת הסגר השני. את חוסר יעילותו של השני, ניתן יהיה להעריך לאור הארכתו הצפויה, או לאור הטלת הסגר השלישי. באופן אבסורדי וקורע לב, את התוצאות הקטלניות של כל שלושת אלה, יחושו בעיקר אלה שהאמצעים הללו נועדו להגן עליהם."

(*) ד"ר אורי גביש  הוא פיזיקאי, מומחה לבחינת אלגוריתמים ויועץ בתחום הביו-רפואה, וחבר בצוות המודל הישראלי המכיל; פרופ' אודי קימרון הוא ראש החוג למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב,  וחבר בצוות המודל הישראלי המכיל; פרופ' אריאל מוניץ, פרופ' לאימונולוגיה, ראש מעבדת הקורונה באוניברסיטת תל אביב, וחבר בצוות המודל הישראלי המכיל; פרופ' מוטי גרליץ, פרופ' לאימונולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, עומד בראש צוות מעבדת הקורונה שמתועדת להיפתח בדרום הארץ בחודש הבא, וחבר בצוות המודל הישראלי המכיל; ד"ר יפעת עבדי-קורק, הינה מומחית באפידמיולוגיה, מנהלת מחקר ואקדמיה של אסותא, בעבר יועצת לוועדת  סל התרופות בנושא הערכה כלכלית של טכנולוגיות רפואיות, וחברה בצוות המודל הישראלי המכיל; ד"ר יובל טורם, הוא פסיכיאטר מומחה, מוסמך במנהל עסקים ומרצה למנהל מערכות בריאות; פרופ' אשר אלחיאני, אוניברסיטת אריאל, הוא מנכ''ל קופ"ח מאוחדת ומנהל בי''ח מאיר לשעבר

הערת המערכת:  כידוע , מרבית הקהיליה הרפואית/מדעית אינה תומכת בגישה זו, ובודאי שלא הנהלת משרד הבריאות והצוות המייעץ לפרוייקטור. לאחרונה גם דיווחנו על מאמר שמצא 4 כשלים  בהנחות היסוד של הקונספציה הזו כשעיקר הביקורת כנגד הגישה היא ההערכה שניתן יהיה להגיע לאותו "חיסון עדר" עם כ-20% הדבקה באוכלוסייה, ושמדיניות כזו שתעודד למעשה הדבקה בקרב הציבור הרחב שאינו בסיכון היא מסוכנת מאוד ועלולה בסופו של דבר להוביל להדבקות של אנשים בסיכון ולתחלואה ותמותה גבוהים מאוד.  מעבר לכך יש יותר ויותר עדויות למה שמכונה LONG COVID , כלומר, סימפטומים ארוכי טווח גם בחולי קורונה קלים שהחלימו, ושאינם משתייכים דווקא לקבוצת הסיכון (מוזמנים לצפות כאן בראיון שעלה היום לאתר בנושא זה עם ד"ר ענת וידר) .

עם זאת, נראה שיש הסכמה רחבה יותר לגישה שאינה מצדדת בסגר (ראו כאן למשל מאמרה של ד"ר ענת וידר) ותומכת בניטור ההדוק על קבוצות הסיכון מחד, ושמירה על הכללים הבסיסיים של עטית מסיכות במרחב ציבורי (בעיקר בחללים סגורים) , שמירת מרחק והקפדה על היגיינה, מאידך. כדאי לזכור שגם המודל היפני והשוודי לא התבססו על השגת חסינות עדר אלא בעיקר על הקפדה על הכללים הבסיסיים. בשוודיה אגב, בגל הראשון הייתה תמותה גבוהה מאוד, ככל הנראה בשל מחדל בהגנה על האוכלוסייה הקשישה בבתי האבות.

כך שייתכן שההסבר להצלחה הנוכחית במקומות אלה (יפן ושוודיה)  היא המשמעת העצמית הגבוהה של האוכלוסייה להישמע להנחיות ולהקפיד עליהן, פשוט ככל שזה נשמע...  אצלנו, לצערנו,  המצב כידוע שונה מאוד, בעיקר במגזרים מסוימים...  ובנוסף נראה שהמדיניות המבולבלת, הדוגמא האישית הירודה של ראשי המדינה, המשבר הכלכלי שפוגע בכל כך הרבה אנשים,  גורמים לרמת ההיענות הירודה.

צריך לקוות שלאחר הסגר הנוכחי שהוא לצערנו כבר בלתי נמנע בשלב זה , שהחזרה לשגרת קורונה תלווה בשינוי משמעותי בהתנהלות הציבורית עם הקפדה גבוהה על הכללים הבסיסיים הללו.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<