הרצאות מצגות

הרצאתו של פרופ' אריאל מילר מכנס סל הבריאות 2018 : טיפולים חדשניים בטרשת נפוצה

04/10/2017

הרצאה זו היא מתוך כנס סל הבריאות 2018 שהתקיימה בת"א ב-12/9/17 . להרצאות נוספות מהכנס הקליקו כאן.

לאחר סקירה קצרה של מחלת הטרשת הנפוצה, כחלק ממשפחת המחלות האוטואימוניות, שכידוע שכיחה יותר בנשים, הסביר פרופ' מילר כי האבחנה היא קלינית בעיקר והיא מקבלת חיזוק באמצעות הדמיות וניקור מותני. המנגנון לא ברור עדיין אך קשור למערכת האימונולוגית.

פרופ' מילר סקר את הטיפולים הקיימים בשלבי המחלה השונים:

להתקף – סטירואידים

לטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (RRMS) – הציג פרופ' מילר את התרופות המאושרות כטיפולי קו ראשון ושני בזריקות וכדורים. להתוויה זו יש מס' תרופות חדשות המועמדות לסל.

לטרשת נפוצה ראשונית מתקדמת (PPMS) – הוכנסה לאחרונה תרופה חדשה, ה-Ocrelizumab שגם היא מועמדת לסל, אשר הדגימה שיפור קליני בקבוצה זו, אך עם עליה בממאירות.

בנוסף, הציג פרופ' מילר מגוון רחב של תרופות המיועדות לטיפול בסימפטומים שונים של טרשת נפוצה. (עייפות, הליכה, ספסטיות, עירנות, כאב ועוד).

מגמה נוספת שמזכיר פרופ' מילר היא שינוי צפוי בסטטוס של חלק מהתרופות לגנריות, דבר שיהפוך הטיפול לזמין וזול יותר.

באשר לבחירת הטיפול, מדגיש פרופ'  מילר כי קיים קונצנזוס לכך שטרשת נפוצה היא לא מחלה אחת אלא ספקטרום, והטיפול צריך להיות מותאם לסוג הטרשת (RR-MS לעומת PP-MS) ופעילות המחלה (שפירה או ממאירה). קונצנזוס נוסף הוא לכך שהזמן משמעותי לרקמת המוח, וככל שהאבחנה והטיפול ניתנים מוקדם יותר – הפרוגנוזה טובה יותר .

לגבי התחלת הטיפול, יש גישה אגרסיבית יותר ששואפת להשיג 0 פעילות מחלה, לעומת גישה מתונה יותר של התחלת טיפול מאוחרת יותר ועם תרופות פחות פוטנטיות.

במסגרת הבשורות החדשות שיש לטיפול בטרשת נפוצה, מציג פרופ' מילר את הטיפול החדש , Cladribine , שאושרה ע''י הרשות האירופאית רק באוגוסט 2017. היא מיועדת לטרשת נפוצה התקפית, וזמינה כטיפול פומי. לאחר הצגת המבנה המולקולארי ומנגנון הפעולה, הציג פרופ' מילר את המחקרים הקליניים שעליהם התבסס אישור הרשות האירופאית.

הטיפול הפחית את שיעור ההתקפים השנתי בכ-58% בהשוואה לפלצבו, ולאחר שנתיים כ-80% מהחולים היו תחת ההגדרה של "חופשיים ממחלה", היינו ללא עדות למחלה פעילה. השיפור בא לידי ביטוי גם בפרמטרים של הדמיית MRI , נכות, ועוד. מבחינת תופעות לוואי, כצפוי היה שיעור גדול יותר של לימפופניה.

במחקר הארכה של שנתיים נוספות, האפקט הקליני המשופר של הטיפול נשמר. 

תרופות חדשות שנסקרו ע''י פרופ' מילר כללו את daclizumab  , נוגדן שבטי הומני המכוון לרצפטור IL-2 , הניתן בצורה תת עורית. התרופה הדגימה שיפור קליני אך לוותה בחשש לפגיעה בכבד והיא אושרה ע''י ה-FDA בלווי אזהרות על כך לרבות המנעות מלתת הטיפול לחולים עם הפרעות בתפקודי כבד.

בסיום ההרצאה הציג פרופ' מילר כיווני מחקר נוספים לטיפול בטרשת נפוצה לרבות טיפולים אינונומודולטוריים, נוירופרוטקטיביות (אנטי-אוקסידנטיות) , וטיפולים מתקנים לרבות השתלות תאי גזע. פרופ' מילר מדגיש את חשיבות תפירת הטיפול המותאם לרופא שעשוי לכלול שילוב של טיפול אימונומודולטורי, גנטי  נוירופרוטקטיב, תיקון נוירולוגי וסביבתי. כל זאת תוך שימוש ב-BIG DATA בכדי לאתר את הטיפול המתאים ביותר לחולה הספציפי. תחום שלדעת פרופ' מילר חשוב ביותר להצלחת הטיפול הוא היענות החולים, שכיום מגיעה לדבריו בטרשת נפוצה לכ-50% בלבד.

להרצאה המלאה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני