חדשות

הערכה של שיפור הנכות בעקבות טיפול ב- MAVENCLAD® 10 mg Tablets (חומר פעיל Cladribine) בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (RRMS)

03/11/2020

מאת ד"ר עמית עקירוב

 

נתונים שפורסמו במהלך כנס ACTRIMS-ECTRIMS מעידים כי בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית אשר קיבלו טיפול מוקדם במייבנקלאד תועדו שיעורים גבוהים יותר של שיפור בנכות לאורך חמש שנים, בהשוואה לחולים בהם הטיפול ניתן בשלב מאוחר.

 

זוהי אנליזת פוסט-הוק של נתוני CLARITY Extension להערכת מידת השיפור בנכות במשך חמש שנים בחולי RRMS שטופלו במייבנקלאד.

 

במחקר CLARITY, טיפול במייבנקלאד במינון 10 מ"ג (מינון מצטבר של 3.5 מ"ג/ק"ג לאורך שנתיים) בחולים עם RRMS הפחית משמעותית את שיעורי התלקחות המחלה והאט התקדמות הנכות, בהשוואה לפלסבו. אחת השאלות החשובות נגעה לשאלה אם ולאורך כמה זמן מייבנקלאד עשויה  להביא לשיפור במדד EDSS.

 

חולים שלקחו חלק במחקר CLARITY Extension נכללו וסווגו לקבוצת טיפול מוקדם (טיפול ב-Cladribine במחקר CLARITY ולאחר מכן Cladribine או פלסבו ב-CLARITY Extension, 284 חולים), בהשוואה לטיפול מאוחר (פלסבו במחקר CLARITY ולאחר מכן Cladribine במחקר CLARITY Extension, 244 חולים). שיפור בנכות הוגדר כירידה של לפחות נקודה אחת במדד EDSS מתחילת המחקר באלו עם מדד התחלתי קטן מ-5.5, או ירידה של 0.5 נקודות לפחות באלו עם מדד התחלתי של 5.5 ומעלה, עם עדות לשיפור לאחר 6 חודשים. אובדן שיפור מוגבלות נקבע במקרים בהם מדד EDSS חזר לערך הבסיס או גבוה מכך.

 

שכיחות שיפור הנכות בקבוצת הטיפול המוקדם, בהשוואה לטיפול המאוחר שנתיים לאחר תחילת מחקר CLARITY עמדו על 15.6% (רווח בר-סמך 95% של 11.9-19.3), לעומת 9.3% (רווח בר-סמך 95% של 6.1-12.4), בהתאמה והשיעורים לאחר חמש שנים עמדו על 12.7% (רווח בר-סמך 95% של 8.8-16.6) לעומת 8.6% (רווח בר-סמך 95% של 4.8-12.4), בהתאמה (טיפול מוקדם לעומת טיפול מאוחר, p=0.048 להבדל לאחר חמש שנים).

 

החוקרים מסכמים כי שנתיים לאחר תחילת הטיפול במייבנקלאד, 15% מהחולים חוו שיפור מתמשך ב-EDSS שנשמר עד חמש שנים, לאחר תחילת הטיפול.

המתנה של שנתיים או יותר בנטילת מייבנקלאד, הפחיתה את מספר המטופלים שהשתפרו לאורך זמן.

 

המידע מוגש בחסות חברת MERCK

 

RRMS; relapsing-remitting multiple sclerosis, EDSS; Expanded Disability Status Scale

 

References:

M.P. Sormani. Et al, ACREIMS-ECTRIMS 2020.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<