חדשות

שילוב אנתרציקלינים עם קרינה בעל השפעה אדטיבית על הסיכון לסרטן שד במטופלות ששרדו ממאירות בילדות (JAMA Pediatr)

06/11/2019

 

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב עת JAMA Pediatrics עולה כי אנתרציקלינים מלווים בעליה נוספת בסיכון לסרטן שד בקרב מטופלות ששרדו ממאירות בילדות וטופלו בקרינה לחזה.

 

להערכת הסיכון על-רקע קרינה לשדיים ולשחלות ושימוש באנתרציקלינים, החוקרים התבססו על נתונים ממחקר North American Childhood Cancer Survivor Study, שכלל למעלה מ-14,000 מטופלים עם היסטוריה של ממאירות בילדות בארצות הברית וקנדה, בין השנים 1970-1986. הם התאימו בין 271 נשים עם אבחנה של סרטן שד ל-1,044 ביקורות על-בסיס גיל בעת הממאירות הראשונה ומשך המעקב.

 

הסיכוי להתפתחות סרטן שד עלה פי 3.9 לכל 10 Gy של קרינה לשד, עליה מובהקת סטטיסטית, וכן עלה עם מנות קטנות מ-5 Gy (יחס סיכויים של 1.7).

 

בנשים ללא חשיפה לקרינה לשחלות, או במקרים של חשיפה למנה קטנה מ-1 Gy, יחס הסיכויים לסרטן שד עמד על 6.8 לכל 10 Gy קרינה לשד. בנשים שקיבלו מנות של לפחות 15 Gy לשחלות תועד סיכון נמוך יותר לסרטן שד על-רקע קרינה (יחס סיכויים של 1.4 לכל 10 Gy).

 

הסיכון לסרטן שד עלה עם עליה במינון המצטבר של אנתרציקלינים (יחס סיכויים של 1.23 לכל 100 מ"ג/מ"ר), עם השפעה משמעותית יותר במקרים של גידולים חיוביים לקולטנים לאסטרוגן, בהשוואה לגידולים שליליים לקולטנים לאסטרוגן (יחס סיכויים של 1.49 לעומת 1.10, בהתאמה).

 

יחס הסיכויים לסרטן שד בנשים שקיבלו טיפול באנתרציקלינים וקרינה לשד של לפחות 10 Gy עמד על 19.1, בהשוואה ל-9.6 בנשים עם חשיפה למנת קרינה של פחות מ-1 Gy לשד, שלא נטלו טיפול באנתרציקלינים.

 

ממצאי המחקר מעידים כי משלב אנתרציקלינים ואף מנת קרינה מתונה לשד (10 Gy ומעלה) עשויה להביא לעליה בסיכון לסרטן שד. הממצאים עשויים לסייע בהערכת הסיכון של מטופלות עם היסטוריה של ממאירות בילדות, כמו גם בהערכת הסיכון לסרטן שד עם משטרי הטיפול הנוכחיים.

 

JAMA Pediatr 2019

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני