חדשות

דו''ח מדדי האיכות ל-2019 מצביע על שיפור באיזון סוכרת, שומנים בדם ועוד אך שימוש גבוה מידי באנטיביוטיקה והעדר ירידה בשיעורי עישון

03/02/2021

הודעת המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות

ישראל - תמונת מצב: שיעורי העישון והשמנה, ביצוע בדיקות סקר לאיתור מוקדם של סרטן וכמה ישראלים מתחסנים נגד שפעת

הדו"ח המלא של התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2019  כולל עשרות מדדי איכות בתשעה תחומים שונים ביניהם: השמנה, עישון, בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן, בריאות הילד, קידום בריאות, מחלות נשימתיות, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, שימוש נרחב באנטיביוטיקה ומדדי בריאות הנפש.

התוכנית פועלת בהובלתו של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות

בראש מנהלת התוכנית עומדת פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית:

"התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל ממשיכה לספק תמונת מצב על איכות הטיפול הרפואי בקהילה וכוללת השנה גם מספר מדדים חדשים. מנתוני הדו"ח ניתן לראות יציבות ואף שיפור במספר מדדים משמעותיים ביניהם שיפור באיזון הסוכרת במבוגרים וילדים, איזון מטופלים עם ערכי כולסטרול LDL גבוהים שמוגדרים כמטופלים בסיכון, שיפור בטיפול למניעת שבר צוואר ירך חוזר, עלייה ניכרת בביצוע ספירומטריה לחולי COPD חדשים ועוד. עוד ניכר מהממצאים שבמדדים מסוימים, לדוגמא בנושא איזון סוכרת, יש צמצום פערים משמעותי בין שכבות האוכלוסייה.

מנגד, ועל אף ירידה בשימוש באנטיביוטיקה ישראל עדיין נמצאת במקום גבוה ביחס לעולם המערבי. כמו כן ולמרות מאמצים שנעשים בנוגע למיגור תופעת העישון, לא נצפתה ירידה בשיעור העישון או בשיעורי ההשמנה באוכלוסייה.

מדד חדש המתפרסם השנה נוגע למניעת סרטן מעי הגס: מדד זה בוחן ביצוע של קולונוסקופיה בקרב מטופלים בעלי דם סמוי חיובי. מניתוח הנתונים במדד זה נראה שמעל לשליש מהמטופלים שנמצאו חיוביים בבדיקת דם סמוי בצואה לא מבצעים בדיקת קולונוסקופיה במהלך 180 ימים לאחר קבלת התוצאות, ויש לתת דגש מיוחד על מנת להקטין את שיעורי התמותה מסרטן המעי הגס בישראל.

אנו יחד עם קופות החולים פועלים על מנת לעבד את הנתונים של שנת 2020 על מנת ללמוד כיצד מגפת הקורונה השפיעה על בריאות הציבור, מתוך תקווה שכבר בחודשים הקרובים נוכל לקבל תמונת מצב מקיפה שניתן יהיה ללמוד ממנה ולהפיק לקחים".

 

 

עיקרי הממצאים:

מעל למחצית מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מעודף משקל והשמנת יתר

כ- 62% מהגברים ו-55% מהנשים בגילאי 20-64 סובלים מעודף משקל והשמנת יתר.

השנה ממשיכה מגמת העלייה בשיעור הסובלים מהשמנת יתר (BMI ≥ 30 ק"ג\מ2). יותר מרבע מהנשים בישראל בגילאים 20-84 (27.8%) סובלות מהשמנת ייתר, עלייה בהשוואה לשיעור ב-2012 (26.1%). 23.5% מהגברים בגילאים 20-84 סובלים מהשמנת יתר, שיעור גבוה יותר בהשוואה ל-2012 (22.5%). סה"כ בשנת 2019, 25.8% מקרב בני 20-84 סבלו מהשמנת יתר, עלייה בהשוואה לשנת 2018 אז דווח על  25.5% ולשנת 2012 אז 24.4% מהמבוגרים סבלו מהשמנה

שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר בקרב גברים היו בקרב בני 65-69 (30.3%),לאחר מכן בקרב בני 55-64ה(29.3%) ולאחר מכן בקרב בני 70-74 (29.1%). שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר בקרב נשים היו בקרב בנות 65-60 (38.2%), לאחר מכן בקרב בנות 70-74 (37.8%) ואז בקרב בנות 75-79 (36.6%). בקרב שני המינים שיעור ההשמנה נמוכים ביותר  בקרב בני 20-24 (14.6% מהגברים ו13.4% מהנשים)

שיעורי ההשמנה בישראל גבוהים במעט מהממוצע של המדינות המפותחות (OECD) - שיעור הסובלים מהשמנה בישראל עומד על 24.1% לעומת 24% במדינות ה-OECD (בארה"ב - 40%,  אוסטרליה - 30.4%, בריטניה - 28.7%, צרפת - 17%, קוריאה הדרומית - 5.4%, יפן - 4.4%).

יציבות בשיעור העישון

19.6% מהאוכלוסייה בישראל בגילאי 16-74 מעשנים. בשנים האחרונות נעשו מהלכים שונים כמו איסור על עישון במקומות ציבוריים, הקלת הקריטריונים לקבלת תרופות לגמילה ומסעות פרסום של משרד הבריאות, אולם שיעורי העישון עדיין גבוהים. בשנת 2019 27.3% מהגברים מעשנים ו-12.4% מהנשים מעשנות (שיעורים גבוהים בהשוואה לשנת 2018 אז היו 27% מהגברים ו12.1% מהנשים מעשנים).

גברים ממעמד סוציו אקונומי נמוך מעשנים בערך פי 2 יותר בהשוואה לגברים ממעמד סוציו אקונומי גבוה (33.4% מול 16.4% בהתאמה). לעומת זאת, בקרב נשים הקשר עם מצב סוציואקונומי אינו אחיד. שיעור המעשנים בישראל גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD העומד על  18% (יוון – 35%, רוסיה – 27.6%, איטליה – 19.2%, יפן – 17.8%, קנדה – 11.3%, ארצות-הברית – 10.3%, קוסטה ריקה – 4.2%).

גילוי מוקדם של סרטן בישראל

 על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי בשנה החולפת דווח על 28,704 מקרים של תחלואה סרטן בישראל. 4,348 מקרי תחלואה בסרטן שד (15.1% מהחולים), 3,290 מקרי תחלואה של סרטן ערמונית (11.5% מהחולים), 2,882 מקרי תחלואה של סרטן המעי הגס (10% מהחולים), 2,603 מקרי תחלואה של סרטן ריאה (9.1% מהחולים), 1,548 מקרי תחלואה של לימפומה שאינו הודג'קין  (5.4% מהחולים) ו-14,033 מקרי תחלואה של סוגים אחרים של סרטן (48.9% מהחולים).

א. סרטן השד:  שיעורים גבוהים בביצוע ממוגרפיה

בשנת 2019 ביצעו 71.1% מהנשים בנות 50-74 את הבדיקה לעומת 72.5% מהנשים בשנת 2018. (2017 – 71%, 2016 – 70.4%, 2015 – 69.6%, 2014 – 69.3%).

שיעורי ביצוע הממוגרפיה בישראל עדין גבוהים בהשוואה למדינות ה-OECD : טורקיה – 36%,  גרמניה – 49%, איטליה – 61%, קנדה – 62%, קוריאה הדרומית – 70%, ארצות הברית – 75%, דנמרק – 83%, פינלנד – 84%.


ב. סרטן המעי הגס: יציבות בשיעורי בדיקות קולונוסקופיה ודם סמוי בצואה

נשמר שיעור ביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סקר המעי הגס. 65% מקרב בני 50-74 ביצעו בדיקת דם סמוי בצואה או וקולונוסקופיה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בשנת 2019 לעומת 55% בשנת 2012 ו-49% בשנת 2011. קיים מתאם בין העלייה בשיעור ביצוע הבדיקות לאיתור סרטן המעי הגס לבין ירידה בשיעור ההיארעות של סוג זה של סרטן בקרב כלל האוכלוסיות בישראל.

רק 65.4% מכלל האנשים שביצעו בדיקת דם סמוי בצואה וקיבלו תוצאה חיובית ביצעו בדיקת קולונוסקופיה בפרק זמן של 180 יום. מטרת בדיקת קולונוסקופיה היא המשך בירור האפשרות של התפתחות סרטן במעי הגס.

ג. סרטן צוואר הרחם: עלייה משמעותית בביצוע בדיקות סקר

בשנת 2019 נרשמה עלייה משמעותית בשיעורי ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם – 54.2% מהנשים בגילאים 35-54 ביצעו בדיקת סקר ב-5 השנים האחרונות וזאת בהשוואה ל51.5% בשנת 2018 ו-49.9% בשנת 2017. שיעור הנשים שלא מבצעות את הבדיקה גבוה יותר בקרב אוכלוסייה ממעמד סוציו אקונומי נמוך (53%) לעומת נשים ממעמד סוציו אקונומי גבוה (20%). בהשוואה לעולם, שיעור הנשים שמבצעות את הבדיקה בישראל עדין נמוך. באירלנד 78% מהנשים ביצעו את הבדיקה, בשוודיה 76%, בלוקסמבורג 74%, בניו זילנד 72% ובגרמניה – 56%. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי שיעורי ההיארעות של סרטן צוואר הרחם בישראל נמוכים יחסית, אך מנגד שיעור התמותה של החולות מסרטן זה אינו נמוך מה שמלמד על אבחון מאוחר.

עלייה קלה בשיעורי ההשמנה בקרב בני נוער

בשנת 2019 נרשמה עליה בשיעורי השמנה בקרב בני נוער. 10.9% מבני ה-14 סבלו מהשמנה, לעומת  10.5% בשנת 2018 ו-10.2% בשנת 2017. שיעורי ההשמנה בקרב בני נוער ממעמד סוציו אקונומי גבוה היה גבוה יותר לעומת בני נוער ממעמד נמוך (בבנים 13.7% לעומת 7.7% בבנות 10.4% לעומת 6.1%).

בשנת 2019, 6.9% מהילדים בני 7 סבלו מהשמנה בדומה לשנת 2018. מדובר בירידה קלה בהשוואה לשנים קודמות: 7.1% בשנת 2017 , 7.6% בשנת 2016 ו- 8.1% בשנת 2015.

BMI תקין נמדד אצל 77.8% מהבנות ובכ-77.4% מהבנים בגיל 7. בנוסף, בנים בגיל 7 במצב סוציו אקונומי נמוך סובלים מרזון כמעט פי 2 מילדים בני גילם המגיעים ממצב סוציו-אקונומי גבוה (7.2% לעומת 3.5%) בקרב הבנות בגילאים אלו הפער אף גדול עוד יותר (6.2%% לעומת 2.4%).

עלייה בשיעור חיסוני השפעת

השנה נרשמה עלייה קלה בשיעור חיסוני השפעת לבני 65 ומעלה. על פי הנתונים בשנת 2019 61.9% מבני ה- 65 ומעלה התחסנו לשפעת, בשנת 2018 חוסנו 60.4%, בשנת 2017 חוסנו 61% ובשנת 2016 – 63.1%. ישראל נמצאת במקום יחסית גבוה בין המדינות המפותחות בשיעורי ההתחסנות. בקוריאה הדרומית שיעור ההתחסנות עומד על  85%, בבריטניה 72%, בהולנד – 63%,לעומת זאת בגרמניה רק 35% ובטורקיה רק 7% מתחסנים.

בנוסף, בשנת 2019 נרשמה עלייה קלה גם בשיעור המבוגרים שביצעו חיסון נגד פניאומוקוק למניעת דלקת ריאות. 78.3% מבני ה-65 ומעלה קיבלו את החיסון לעומת 78.1% בשנת 2018.

 

שימוש יתר בבנזודיאזפינים (תרופות מיישנות ומרגיעות) בקרב אוכלוסייה מבוגרת

4.7% מהאוכלוסייה בגילאי 65 ומעלה משתמשים שימוש יתר בבנזודיאזפינים וזהו השיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2011 (2018 – 4.8%, 2017 – 4.9%, 2016 – 4.8, 2015 – 5.3%, 2014 – 5.2%). שיעור השימוש גבוה יותר בקרב נשים (5.5%) מאשר בקרב גברים (3.6%). לתרופות אלו פוטנציאל לפיתוח תלות וכן לבעיה בשיווי משקל.

בנוסף, השימוש בתרופות אלו נפוץ יותר פי 2 בקרב נשים ממעמד סוציו אקונומי גבוה (6.3%) לעומת נשים במצב סוציו אקונומי נמוך (3.4%), ונראה כי השימוש עולה עם הגיל. שיעור שימוש היתר בבנזודיאזפינים בישראל הוא מהגבוהים בעולם (באיסלנד 110 בני אדם לאלף נפש, אירלנד – 73, פורטוגל – 66, ספרד – 56, דנמרק – 15,  קוריאה הדרומית – 10 ואוסטרליה – 3).

 אחד מכל עשרה ישראלים חולה בסוכרת

בשנת 2019 דווח על 9.7% מהאוכלוסייה (בני 18 ומעלה) עם מחלת סוכרת. בסך הכול שיעורי התחלואה יציבים בשנים האחרונות. יחד עם זאת ישנה עלייה במספר החולים: בשנת 2019 ישנם בישראל 525,943 חולים לעומת 514,731 בשנת 2018 ו-489,033 בשנת 2017. שיעורי התחלואה גבוהים יותר בקרב אוכלוסייה ממעמד סוציו אקונומי נמוך  (24.9% לעומת 16.8% בקרב גברים מגיל 45 ומעלה ו25.4% לעומת 11.2% בקרב נשים מגיל 45 ומעלה).

71.7% מחולי הסוכרת בישראל הם מאוזנים לעומת 9% שאינם מאוזנים.

כשליש מחולי הסוכרת סובלים מפגיעה כלייתית: על פי הנתונים בשנת 2019 היו 32.1% מחולי הסוכרת עם פגיעה כלייתית, ובסך הכול נשמרת יציבות בשיעורים אלה. כדאי לציין, כי עם העלייה בגיל ניכרת עלייה בהימצאות הפגיעה הכלייתית בקרב חולי סוכרת, עד כדי כמחצית מהחולים בגילאי 75-84. סיבוך ידוע זה של סוכרת עלול להוביל לטיפולי דיאליזה, להחמיר תחלואה לבבית ואף להביא לתמותה.

כ-40% מהמשוחררים מבי"ח לבריאות הנפש לאחר אשפוז ממושך מקבלים טיפול בקהילה תוך שבועיים

40% בלבד מהחולים שאושפזו מעל 14 יום בבתי חולים לחולי נפש הגיעו בטווח הזמן של שבועיים מיום שחרורם למרפאות בריאות הנפש בקהילה. מדובר בעלייה בהשוואה לשנים קודמות ( 2018 – 36.1%, 2017 – 34.7%, 2016 – 35.4% ו-2015 – 32.5%).

ירידה בשימוש באנטיביוטיקה

השימוש באנטיביוטיקה שכיח בכל העולם, על אף שיעילותן של תרופות אלו הולכת ופוחתת עם השנים עקב התפשטותם של זני חיידקים עמידים. התפתחות עמידות לתרופות אנטיביוטיות תלויה במידת השימוש ושימוש מושכל ומופחת בתרופות אלו עשוי לצמצם את היקף תופעת העמידות. תרופות אנטיביוטיות מקבוצות הצפלוספורינים והקווינולונים מצויות בשימוש שכיח ברפואת הקהילה, והן בעלות טווח כיסוי מיקרוביולוגי רחב ביחס לתרופות אנטיביוטיות אחרות.  

היקף השימוש בתרופות אנטיביוטיות ירד בשנה האחרונה. בשנת 2019 היקף השימוש באנטיביוטיקה היה  24.2  DDD ל-1000 איש ליום, בשנת 2018 היקף השימוש היה 24.8, ובשנת 2017 24.6. היקף השימוש היה גבוה יותר בקרב נשים לעומת גברים (22.8 לעומת 16.3). היקף השימוש בשכבה החברתית-כלכלית החלשה היה מעט נמוך בהשוואה לשכבה החברתית-כלכלית החזקה ביותר.

 

מידע כללי ורקע

בשנת 2004 הכריז משרד הבריאות על התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה. התכנית מקיימת מדידה מתמשכת של איכות שירותי הבריאות (מניעה, אבחון, ריפוי וכד') הניתנים בקהילה. התכנית מספקת מידע לקובעי המדיניות ולציבור הרחב בעניין איכות הטיפול הרפואי הניתן על ידי קופות החולים. מטרת התכנית לשפר ולהטיב את השירות הרפואי הניתן לתושבי ישראל.

התכנית מפרסמת מדי שנה תוצאות של סדרה ארוכה של מדדי איכות. מעקב אחרי התוצאות מאפשר הערכה של ההתפתחויות באיכות הטיפול לאורך זמן, וכן לאתר מוקדים בעיתיים שבהם נדרש שיפור הן בתחום שירותי הבריאות, הן בתחום מערכות המידע ואיסוף הנתונים. כמו כן, הערכת איכות הטיפול בישראל מאפשרת השוואת הביצועים למדינות אחרות.

מדדי התכנית נבחרים בקפידה ומתבססים על הניסיון הרפואי, הספרות המקצועית וכן על הקווים המנחים הבינלאומיים והלאומיים. המדדים נבחרים בהתייעצות עם צוותי מומחים קליניים ובקונצנזוס בין נציגי קופות החולים.

מקור הנתונים : מערכות המידע הממוחשבות של הקופות. המדדים וההגדרות אחידים בכל הקופות והמידע מכסה את כלל המבוטחים בישראל, כלומר את מרבית תושבי ישראל.

התוכנית פועלת בהובלתו של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ומנוהלת ע"י מנהלת אקדמית הנמצאת בבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית שבראשה עומדת פרופ' רונית קלדרון-מרגלית.

לדו"ח המלא

הערת המערכת: זה יהיה מעניין וחשוב לבדוק את הממצאים ב-2020 , שנת הקורונה, והחשש הוא שבשל המשבר שהייתה/יש ירידה במגמת השיפור במדדים השונים, ואולי אף ירידה. כדאי יהיה לעשות מאמץ לפרסם דו"ח 2020 מוקדם ככל האפשר כדי שניתן יהיה לעמוד על ההשפעה של המשבר ולבחון באילו מדדים יש צורך לפעול לשיפור מחודש.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<