מאמרי מערכת

הפחתת מתח ואפקטיביות הטיפול – המלצה על שהייה במים בתהליך טיפולי/מאמר אורח מאת ד''ר עומר גלעדי

17/07/2019

לא כל טיפול כולל התייחסות מקיפה גם להיבטי הגוף-נפש של המטופל וטכניקות להפחתת מתח, דיכאון, קשיי תפקוד שנובעים מהיבטים מנטאליים של ההתמודדות עם תהליכי ריפוי, ועוד.
זאת, בעוד כר נרחב של מחקרים מהשנים האחרונות, קושר בין שילוב שיטות להפחתת לחץ בקליניקה הטיפולית – לבין תהליכי החלמה והתמודדות קצרים ויעילים יותר.

החל בתרגול יוגה באופן קבוע וכלה בהשתתפות בסדנאות מיינדפולנס המיועדות להפחתת מתחים (MBSR – Mindfulness Based Stress Reduction), המלצת הרופא או המטפל על סביבות לנטרול מתחים לצד הטיפול בתסמינים עשויה לשפר את איכות הטיפול, לזרז את תהליך הריפוי – ולהשפיע על איכות החיים של המטופל.

בשנים האחרונות, אנחנו רואים מגוון נרחב של אפשרויות לחוויות ממוקדות בהפחתת מתחים. מעניינת במיוחד היא האפשרות לנטרול מתחים במים – ללא משקל הגוף, וללא רעשי העולם החיצוני. מסתבר, שהשהייה במים היא בעלת תכונות מנטרלות מתח – גם כאשר המדובר באמבט ביתי חמים ונינוח, אחת לשבוע למשך 10 דקות לפחות.

במאמר – נסקור את השהייה במים כדרך להפחית מתחים, את האפשרויות הטיפוליות לשהייה במים, ואת התועלת בשיטה זו לפתולוגיות שונות.

בקצרה – תגובת הסטרס והשפעתה על כל תהליך של ריפוי

מתח היא תגובה טבעית של הגוף למצב המתפרש כאיום או סכנה. מוערך כי מעל 80% מכלל הביקורים אצל רופאים, נובעים מסיבות המקושרות לדחק, מתח, או סטרס (5). מתח ידוע כמקושר למספר רב של פתולוגיות, ביניהן מחלות לב ויתר לחץ דם, הפרעת חרדה, מחלות עורקים כליליות, סרטן, מחלות של דרכי הנשימה (כמו אסתמה), מחלות על רקע אלרגי (כמו סרפדת או אורטיקריה), מחלות כשל חיסוני (כמו זאבת), ועוד (5). מתח גם מקושר להפחתה ביעילות ההתמודדות עם תהליכי ריפוי – החל מהתמודדות עם פציעה, וכלה בהתמודדות עם המתח הנלווה לאבחון מחלה או אשפוז (7).

ההשפעה של השהייה במים מנגנוני ההתרגעות של הגוף

האיכויות הייחודיות של המים כתווך המקיף את הגוף, מאפשרות סביבה בעלת יתרונות שקשה להתחרות בהם, להפחתת לחץ. השהייה שמטרתה הפחתת לחץ במים, קיבלה כינויים רבים לאורך השנים – ביניהם "בלניאותרפיה" (האיכויות התרפויטיות של שהייה באמבט)` "הידרותרפיה" (פירוש מילולי: ריפוי בתוך מים, מבוצע בטכניקות רבות ושונות); "וואטסו" (טיפול באמצעות תנועות ולחיצות בציפה במים); ולאחרונה גם "מדידייב" (מדיטציית מיינדפולנס מתחת למים). גם אם נתעלם מאיכות ותועלת התהליכים השונים המבוצעים במים – עצם השהייה במים היא בעלת תכונות תרפויטיות:

·         הלחץ ההידרוסטטי המופעל על הגוף בתוך המים גדל, ומספק "הילה" של תמיכה מורגשת מסביב לגוף אשר במים, מקל על מציאת יציבות (גם אצל חולים שמתקשים ללכת או לשמור על שיווי משקל, למשל), ומשפיע על זרימת הדם ועל מערכת הנשימה

·         כוח הציפה ש"דוחף" את הגוף אל מעל המים, מאפשר אבדן של עד 90% ממשקל הגוף בשהייה במים. העומס על המפרקים, השרירים והעצמות פוחת מיידית, וכאבים הנובעים מעומס – פוחתים

·         התנגדות המים – התנועות המבוצעות כנגד ההתנגדות הטבעית של המים מאפשרת תנועות איטיות ו"ארוכות" יותר. מעבר לחיזוק השרירים בעבודה מול אותה התנגדות – ישנו ערך מפחית מתח בנוחות שבשמירה על התנוחה או הגוף הנישא במים, ללא הפעלת כוח או תנועה יזומה

·         מאפייני המים: על פי המחקרים שבדקנו, סביבת מים אופטימאלית לריפוי והפחתת מתחים תהיה בטמפרטורה של 33-35 מעלות צלזיוס, וכמובן – בבריכה מטופלת, ובה מערכות חיטוי וסינון מים, מערכות בקרה לרמת החומציות (ה – PH) של המים, ומערכת בקרת טמפרטורה לשמירה על חום אופטימאלי של מי הסביבה הטיפולית

על פי מטה-אנליזה שבוצעה בשנת 2014 וחקרה את כלל ההשפעות הגופניות של השהייה במים על הגוף (6), עלו השפעות אלו לאחר שהייה במים בטמפרטורה של כ – 32 מעלות צלזיוס, למשך כשעה:

·         קצב הלב פחת בכ – 15%, הספק זרימת הדם עלה בכ – 30%

·         לחץ הדם הסיסטולי פחת בממוצע ב – 11%, לחץ הדם הדיאסטולי פחת בממוצע בכ – 12%

·         רמת האנזים רנין (האחראי על בקרה על משק המים, נפח הדם ועוד) בפלזמת הדם פחתה בכ – 46%

·         רמות הקורטיזון (הורמון המתח) בדם ירדו בכ – 34%

·         ריכוזי האלדוסטרון (הורמון סטרואידי שמשפיע על לחץ הדם) בדם פחתו בכ – 17%

·         עליה של מעל 100% בפעילות מערכות הסינון בכליות (שיתון או דיורזיס)

·         שיפור של כ – 60% בפעילות מערכת הנשימה, בעיקר בשל הלחץ ההידרוסטטי על הגוף (על כן, תרגילי נשימה ומדיטציה עם מיקוד בנשימה הם יעילים במיוחד בתווך מימי)

·         החזר ורידי מוגבר במים

·         השפעות נפשיות: המחקר מתאר השפעה מרגיעה על מערכת העצבים, הנמשכת לא רק במהלך השהייה במים אלא גם בדקות שלאחר היציאה מן הבריכה. לאורך זמן, שהייה במים לצרכי הירגעות, מפחיתים עייפות, דיכאון (גם קליני), חרדה, ועוד

השהייה במים חמימים והשפעה על מערכות הגוף

פעילות כלל מערכות הגוף מושפעת מן השהייה במים, הנה כמה דוגמאות, על פי מטה-אנליזה שבוצעה בשנת 2014 (6):

מערכת הלב וכלי הדם

מטופלים שסבלו מאי ספיקת לב כרונית (CHF) הדגימו שיפור בפעילות מערכת הלב וכלי הדם, לאחר 15 דקות במים בטמפרטורה של כ – 30 מעלות. רמות הליפופורוטאין (חלבון המשמש נשא של הכולסטרול בדם) והכולסטרול מסוג LDL פחתו, ונצפתה עליה ברמות ה"כולסטרול הטוב" (HDL) – מדדים המשמשים מנבאים למחלת לב איסכמית. כמו כן, כאמור, נצפתה ירידה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי.

מערכת הנשימה

השהייה במים בטמפרטורה גבוהה מ – 20 מעלות, מאפשרת עלייה בנפח צריכת החמצן לדקה. השיפור בנשימה מושג הן בשל הלחץ ההידרוסטטי והן בשל טמפרטורת המים. השהייה במים היא מועילה במיוחד לתרגול נשימה איטית (למשל, כעוגן באימון מדיטציה), וכן כחוויה טיפולית לחולים במחלות נשימה (כמו COPD או אסתמה), בזמני הפוגה מהתקפים.

מערכת העצבים

מחקרים מראים שיפור בתפקוד מערכת העצבים הפרא-סימפתטית, היא מערכת העצבים הפועלת בזמני רגיעה, בשהייה במים חמימים במשך 10 דקות או יותר.

הקשר בין שהייה במים לבין מחלות ופתולוגיות שונות

מגוון מחקרים בדקו ומצאו קשר בין שהייה נינוחה במים חמימים למשך 10 דקות לפחות, לבין התמודדות טובה יותר עם פתולוגיות שונות, הנה כמה דוגמאות:

·         במאמר שבחן שהייה ותנועה במים לחולי טרשת נפוצה (MS), נמצא שיפור ברמות הכאב ובתסמיני המחלה הנוספים, ביניהם דיכאון, עייפות, ותחושת חוסר אונים. השיפור הודגם לאחר 20 מפגשים שבועיים, ונשמר גם עשרה שבועות לאחר תום המחקר (4)

·         במאמר שסקר 197 מחקרים בנושא השפעת השהייה במים על חולי טרשת נפוצה (MS), נמצא כי יש קשר בין השהייה במים להפחתת כאב, גמישות המפרקים, קיצור קשיחות המפרקים האופיינית לבוקר, ושיפור המצב הנפשי כולל תסמינים של דיכאון ותשישות (1)

·         מחקר שבדק את השפעת השהייה במים על חולי פיברומיאלגיה, מצא גם הוא כי שהייה של לפחות 10 דקות במים חמימים, מפחיתה את עוצמת הכאב במהלך השהייה במים וגם לאחריה, משפרת תסמיני מתח נפשי, דיכאון, ומפחיתה תשישות וחוסר יכולת לתפקד

·         פתולוגיות נוספות שנמצאה הטבה בתסמיניהם לאחר שהייה במים: תסמונת המעי הרגיז ובעיות בתפקודי מעיים; אוסטיאופורוזיס; פרקינסון; ואף החלמה לאחר ניתוח

·         נמצא קשר מובהק ברוב המכריע של המחקרים, בין שהייה במים לבין הפחתה בתסמיני דיכאון, עייפות, מתח ולחץ, קשיי שינה, ואפילו שיפור בזיכרון

המלצה טיפולית להפחית מתחים בשהייה במים

בשנים האחרונות, נושא הפחתת המתח לצד ההליך הטיפולי המתייחס לתסמינים, מדובר רבות, ובעוד לא תמיד נוכל להשיג הפחתת מתח לטווח ארוך במהלך המפגש בקליניקה הטיפולית – חשוב לדון באפשרויות להפחתת מתחים עם המטופל, באמצעות טיפולים מתאימים, שינויים הולמים בשגרת החיים וליווי מקצועי בנושא. במאמר זה הוצגה האפשרות של שהייה במים כדרך אפקטיבית להפחתת מתחים, גם ללא תהליך מודע או שיחתי (כמו מפגשים עם פסיכולוג או עם פסיכותרפיסט).

השילוב של טיפול נקודתי לצד התייחסות נרחבת למצב הנפשי של המטופל, ומתן אפשרויות למענה גם להיבטים הנפשיים של התמודדות עם כל מחלה, ביניהם מתח, תשישות, תחושת חוסר אונים, דיכאון ברמות שונות וכדומה – ייעל את הטיפול ויאפשר תהליך החלמה קצר יותר, וחזרה מהירה יותר לשגרת חיים בריאה.

כפי שניראה בסקירת המחקרים, ההמלצה לשילוב טיפולי מים מפחיתי מתח בתהליך הטיפולי עשויה להסתפק באמבט חמים פעם או פעמיים בשבוע – ניראה כי השהייה במי האמבט הם בעלי השפעה מרפאת ומפחיתת מתח מספקת. שהייה במים חמימים המלווה בהיבטים טיפוליים יותר – עשויה להתאים לחלק מהמטופלים, יותר מאשר רק שהייה באמבט.

הכותבת מטפלת פרא-רפואית המתמחה בטיפולי גוף-נפש, בעלת דוקטורט בחקר ההשפעה של מיינדפולנס על טיפולי פריון, ומנהלת התכנים הטיפוליים במתחם מדידייב למדיטציית מיינדפולנס מתחת למים

אתר: www.medidive.co.il

פייסבוק: https://www.facebook.com/medidiveIsrael

יוטיוב: https://www.youtube.com/watch?v=Fp9d894vj9Q

מקורות

1.       Al-Qubaeissy , Khamis Y., Fatoye , Francis A., Goodwin , Peter C. and Yohannes , Abebaw M. (2013) "The Effectiveness of Hydrotherapy in the Management of Rheumatoid Arthritis: A Systematic Review", Musculoskelet. Care 11 (2013) 3–18

2.       Benfield, Rebecca D., Hortobágyi , Tibor, Tanner , Charles J., Swanson , Melvin, Heitkemper Margaret M., and Newton, Edward R. (2014) "The Effects of Hydrotherapy on Anxiety, Pain, Neuroendocrine Responses, and Contraction Dynamics During Labor", Biol Res Nurs. 2010 Jul; 12(1): 28–36.

3.       Broadbent, Elizabeth, Kahokehr, Arman, Booth, Rojer J., Thomas , Janine, Windsor, John A., Buchanan, Christina M., Wheeler, Benjamin R. L., Sammour, Tarik, and Hil, Andrew G (2012), "A brief relaxation intervention reduces stress and improves surgical wound healing response: A randomized trial", Journal of Brain, Behavior, and Immunity, 26 (2012), 212-217

4.       Castro-S ´ anchez , Adelaida Marıa, narrocha , Guillermo A., Lara-Palomo , Inmaculada, Saavedra-Hernandez, Manuel, Arroyo-Morales, Manuel, and Moreno-Lorenzo, Carmen (2011) " Hydrotherapy for the Treatment of Pain in People with Multiple Sclerosis: A Randomized Controlled Trial", Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine Volume 2012, Article ID 473963

5.       Keegan , Lynn (2003), "Therapies to reduce stress and anxiety", Critical Care Nursing Clinics of North America 15 (2003) 321 – 327

6.       Mooventhan, A. and Nivethitha, L (2014) "Scientific Evidence-Based Effects of Hydrotherapy on Various Systems of the Body", North American Journal of Medical Sciences 2014 May; 6(5): 199–209.

7.       Sirois, F.M., Molnar, D.S. and Hirsch, J.K. (2015) "Self-Compassion, Stress, and Coping in the Context of Chronic Illness. Self and Identity", 14 (3). 334 - 347. ISSN 1529-8876

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<