גינקולוגיה

ההשפעה של טיפול ממושך בביספוספנטים על הסיכון שבר אטיפי בעצם הירך (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ASBMR)

ממחקר ארצי שכלל תושבים מבוגרים מדנמרק עם היסטוריה של שבר וטיפול בביספוספנטים, הסיכון לשבר אטיפי בעצם הירך היה גדול יותר לאחר 3-5 שנות טיפול בביספוספנטים. הסיכון פחת במהירות לאחר שהחולים הפסיקו את הטיפול בביספוספנטים, רמז לכך שהפסקות בטיפול עשויות להועיל לחלק מהחולים.

החוקרים בחנו את הנתונים ממאגרי נתונים ארציים ורשומות בתי מרחקת, כמו גם ממאגר נתונים הדמייתיים בדנמרק. הם זיהו קרוב ל-5,000 מבוגרים בגילאי 50 שנים ומעלה אשר אובחנו עם שבר בגוף עצם הירך או מתחת לטרוכנטרים בין השנים 2010-2015.

שני רדיולוגים שלא היו מודעים להיסטוריה של החולים או לטיפול שניתן להם זיהו שבר אטיפי בעצם הירך על-בסיס קריטריוני ASBMR משנת 2014. החוקרים ערכו השוואה בין שלוש קבוצות: 189 חולים עם שבר אטיפי בעצם הירך, 2,397 חולים עם שבר טיפוסי מתחת לטרוכנטרים או בגוף עצם הירך ו-35,946 מבוגרים מעל גיל 50 שנים (ביקורות).

בהשוואה לחולים עם שבר טיפוסי, אלו עם שבר אטיפי היו צעירים יותר (גיל ממוצע של 71 לעומת 77 שנים), שכיחות גבוהה יותר של נשים (79% לעומת 69%) ושל דלקת מפרקים שגרונית (12% לעומת 2.5%).

בהשוואה לנבדקים בשתי הקבוצות האחרות, באלו עם שבר אטיפי תועדה שכיחות גבוהה יותר של טיפול בקורטיקוסטרואידים, מעכבי תעלות מימן, סטטינים וטיפול הורמונאלי חליפי. עוד תועדה שכיחות גבוהה יותר של שימוש בביספוספנטים (58%) בהשוואה לאלו עם שבר טיפוסי (19%) או בהשוואה לביקורות (10%).

במדגם הארצי של מבוגרים מעל גיל 50 שנים, השיעורים האבסולוטיים של שבר אטיפי בירך לכל 10,000 שנות-אדם עמדו על 0.07 מקרים באלו שלא טופלו בביספוספנטים, 1.84 באלו שקיבלו טיפול ביספוספנטים במשך 3-5 שנים ו-4.63 באלו שקיבלו את הטיפול התרופתי לאורך למעלה מ-7 שנים. להשוואה, שיעורי שבר קלאסי בירך עמדו על 43.8 מקרים ל-10,000 שנות-אדם.

בהשוואה לאלו שלא טופלו בביספוספנטים, הסיכון היחסי לשבר אטיפי היה גבוה כמעט פי 40 עם שבע שנות טיפול. הסיכון לשבר אטיפי היה גם גבוה יותר משמעותית בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונית או יתר לחץ דם ובאלו שטופלו במעכבי תעלות מימן.

הסיכון היחסי לשבר אטיפי בעצם הירך פחת משמעותית לאחר הפסקת השימוש בביספוספנטים למשך למעלה משנה.

מבין 189 החולים עם שבר אטיפי, 64 חולים (34%) לא נטלו מעולם טיפול בביספוספנטים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הסיכון לשבר אטיפי בעצם הירך היה מוגבר לאחר 3-5 שנות טיפול בביספוספנטים ופחת במהירות הפסקת הטיפול התרופתי, ממצאים התומכים בחשיבות האפשרית של הפסקות בטיפול.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ASBMR

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה