חדשות

עדכון הנחיות קליניות בנושא דימום מדליות בקיבה (מתוך עדכון ה-AGA)

11/05/2021

 

כאשר מסווגים דליות בקיבה על-בסיס בדיקה אנדוסקופית, מומחים מציעים לא להסתפק במיקום הדליות אלא לספק פרטים גם אודות גודלם ואם ישנם סימנים בסיכון גבוה, דוגמת שינוי צבע וצבר טסיות.  בהנחיות קליניות עדכניות מטעם ה-American Gastroenterological Association מציעים מומחים נומנקלטורה חליפית לזיהוי דליות בקיבה.

 

בפועל, מרבית הגסטרואנטרולוגים משתמשים בסיווג Sarin עם הבחנה בין דליות באזור הקרדיה והפונדוס לעומת דליות בעקומה הקטנה. עם זאת, אספקת הדם והטיפול בדליות בוושט ובקיבה הם לעיתים קרובות שונים, כך שמערכת סיווג משולבת, דוגמת Sarin, עלולה להיות בעייתית לקביעת הטיפול.

 

המומחים מציעים כי נומנקלטורה חליפית על-בסיס המיקום בקיבה היא ברורה יותר ומצויה בקורלציה טובה עם ההדמיה הוסקולארית. גישה נוספת היא להוסיף גורמי סיכון לדימומים, דוגמת הערכת גודל הדליות וסימנים המעידים על סיכון גבוה לדימום (שינויי צבע, צבר טסיות), למערכת סיווג Sarin.

 

אבחנה וטיפול בדימומים בדליות בקיבה הן מורכבות וצוות רב-מקצועי ע"י רופאי כבד, רדיולוגים התערבותיים ורופאים המבצעים בדיקות אנדוסקופיות. נתונים קליניים והנחיות אינן תומכות במניעה ראשונית למניעת דימום מדליות בקיבה. המומחים מציעים אלגוריתם לטיפול ראשוני במקרים של חדר ליתר לחץ דם פורטאלי עם דימום מדליות בקיבה על-סמך האנטומיה הוסקולארית והממצאים האנדוסקופיים; האלגוריתם כולל הערכה של המצב הנשימתי והסירקולטורי, מתן תרופות וזו אקטיביות, טיפול אנטיביוטי מונע ועוד.

 

המטרה המוקדמת היא אישור מקור הדימום וניסיון לסיווג אתר הדימום; השגת יעד זה עשויה להיות מאתגרת בנוכחות דם בקיבה המסתיר את הקרדיה והפונדוס ואת הדליות בקיבה. צעדים נוספים עשויים לכלול אמצעים לעצירת דימום פעיל, כאשר אמצעים דפיניטיביים דוגמת ECI (Endoscopic Cyanoacrylate Injection) או טיפולים אנדווסקלאריים, המהווים טיפול דפיניטיבי, לעיתים קרובות אינם ניתנים לביצוע בשלב האקוטי האבחנתי.

 

כאשר ישנה העדפה לטיפול אנדוסקופי דפינטיבי, ECI של דימום מדליות בקיבה הינו טיפול הבחירה מאחר וגישות אחרות עלולות להיות מורכבות עקב מיקום הדליות והסיכון לדימום מדליות בקיבה.

 

לאחר טיפול, אנדוסקופיה מבוצעת כל 2-4 שבועות עם חזרה על ECI לפי הצורך עד השלמת הטיפול. המומחים מציעים כי לאחר הכחדת דליות בקיבה, הערכה אנדוסקופית חוזרת תבוצע תוך 3-6 חודשים ולאחר מכן, תבוצע כל שנה.

 

לפי העדכון, ניתן לבצע TIPS (Transjugular Intrahepatic Portosystemic Shunt) במקרים בהם הדליות בקיבה מקבלות זרימת דם משמעותית מהוריד הכלילי או שהחולה סובל מסיבוכים משמעותיים עקב יתר לחץ דם פורטאלי. כאשר בוחרים באפשרות זו, המומחים מציעים גם לבצע סקלרוזיס אנדווסקולארי או אמבוליזציה ישירה של הדליות בקיבה. בחולים עם שאנט קיבה-כליה, ביצוע BRTO (Balloon-Occluded Retrograde Transvenous Obliteration) של דימום מדליות בקיבה נחשבת פרוצדורה אופטימאלית במידה והניסיון זמין ואין סיבוכים חמורים עקב יתר לחץ דם פורטאלי. יש לבצע אנדוסקופיה בתוך 48 שעות לאחר BRTO לאישור תוצאות ההתערבות ובמידה וישנה עדות לזרימה שיירית, יש לבצע ECI.  לאישור תוצאות ההתערבות והערכת סיבוכים וסקולאריים, ניתן להשלים CT או MRI בתוך 4-6 שבועות לאחר BRTO ולאחר מכן בהתאם לצורך הקליני. בנוסף, ישנה חשיבות למעקב אנדוסקופי לזיהוי וטיפול בדליות בוושט אשר עלולות להחמיר עקב עליה בלחץ פורטאלי.

 

מתוך עדכון ה-AGA

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<