גסטרואנטרולוגיה

מקומה של מנת חיסון שלישית כנגד נגיף הקורונה בחולי IBD (מתוך כנס מטעם ה-American College of Gastroenterology)

מנתונים שהוצגו במהלך מפגש מטעם ה-American College of Gastroenterology עולה כי למרות הבדל לא-משמעותי בשיעור מקרי הדבקה בנגיף הקורונה בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, חלק מהטיפולים המשמשים כנגד מחלת המעי מלווים בסיכון מוגבר לזיהום חמור.

הטיפולים למחלת מעי דלקתית מבוססים ברובם על פעילות מערכת החיסון ולעיתים כוללים דיכוי חיסוני. מומחים רבים הביעו חשש מפני ההשפעה של הטיפולים כנגד מחלת מעי דלקתית על הסיכון להתפתחות זיהום חמור בנגיף הקורונה, או פגיעה ביעילות החיסונים כנגד המחלה הנגיפית. בנוסף, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ומנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לא מספקים מידע ספציפי למחלת מעי דלקתית, דבר אשר עורר בלבול רב.

מהמידע הזמין ממחקרים קודמים עולה כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית לא תועד סיכון מוגבר לזיהום, אשפוז או תמותה; עם זאת, בחולים אלו לא תועד גם סיכון מופחת. לגיל החולים ומשקל הגוף יש חשיבות דומה בחולים מדוכאי חיסון ובאלו עם מערכת חיסון תקינה.

ה-International Organization for the study of IBD פרסם מספר הנחיות לאורך התקופה, כולל עמדה שפורסמה מוקדם יותר השנה וקבעה כי העדויות הזמינות תומכות במתן חיסון כנגד נגיף הקורונה לחולים עם מחלת מעי דלקתית וכי המועד הטוב ביותר למתן החיסון הוא בהזדמנות הראשונה הקיימת.

בנוסף, מחקר שפורסם לאחרונה תמך בעדויות מוקדמות לפיהן בעוד שטיפול בסטרואידים מלווה בסיכון מוגבר ל-COVID-19 בדרגה חמורה, כולל אשפוז, הנשמה מלאכותית ותמותה, טיפול ביולוגי מלווה בסיכון מופחת לזיהום חמור ועשוי אף לספק הגנה מסוימת מפני סיבוכי המחלה. המומחים קוראים לייעץ בהתאם למחוסנים הנוטלים טיפול בסטרואידים.

באופן כללי, שיעורי התגובה לאחר שתי מנות חיסון כנגד נגיף הקורונה בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית דומים לאלו באוכלוסיה הכללית. מנתוני מחקר PREVENT-COVID עלה כי במרבית החולים עם מחלת מעי דלקתית תועדה תגובת נוגדנים מדידה לאחר המנה השניה של החיסון. הממצאים חיזקו את העדויות הקודמות מהן עלה כי מרבית התרופות לטיפול במחלת מעי דלקתית לא הפחיתו משמעותית את התגובה לחיסון כנגד COVID-19.

בקרב מטופלים שטופלו בקורטיקוסטרואידים תועדה תגובת נוגדנים מעט מוחלשת, רמז לצורך במנת דחף בסופו של דבר. ההבדל העיקרי בין צורך במנה שלישית ומנת דחף נעוץ בכך שמנת חיסון שלישית נדרשת רק בחולים שלא ייצרו תגובה מספקת לשתי המנות הראשונות, בעוד שמנת דחף נועדה לגירוי הזיכרון החיסוני.מרבית החולים עם מחלת מעי דלקתית נחשבים מדוכאי חיסון ולכן אינם נדרשים למנה נוספת בשלב זה. כאשר יגיע הזמן למנת דחף, על כולם לקבל מנה זו, אך סוגיה זו טרם נקבעה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי.

מתוך כנס מטעם ה-American College of Gastroenterology

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה