מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה מפרסם היום דו”ח חמור שכותרתו : ”ישראל נכנסת בימים אלה ל”גל שני”, המחייב נקיטת צעדים נחושים ומידיים לצמצום השלכותיו”.

ע”פ מחברי הדו”ח, במידה ולא יחול שינוי במדיניות נגיע תוך חודש לכ-1000 חיוביים חדשים ליום ומספר הנפטרים הכולל יעמוד על מאות רבות. (התרחיש הוא הגעה ל-800 נפטרים, כיום כזכור כ-300, תוך חודש).

מחברי הדו”ח מדגישים כי בשבוע האחרון יש מעל 20 חולים קשים חדשים. (הערת המערכת: זה אגב לא נתון שמשתקף באתר תמונת המצב של משרד הבריאות האמור להתעדכן 3 פעמים ביום, לפיו מספר החולים החדשים עלה בשבוע האחרון מ-32 ל-39, אז נראה שלמחברי הדו”ח יש נתונים שונים או עדכניים יותר).

במסמך מפרטים המחברים את הנחות היסוד לתרחישים. המחברים מדגישים שהנחות היסוד שלהם הן “אופטימיות” יחסית, הן מבחינת שיעור ההדבקה (שישאר דומה לנוכחי למרות ההקלות המתוכננות)  והן מבחינת גיל הנדבקים (שבו שיעור המבוגרים שיידבק יישאר נמוך, כמו בתקופה האחרונה) , כלומר התרחיש עלול להיות גם הרבה יותר גרוע מבחינת מספר נדבקים ותחלואה קשה ותמותה.

להלן המלצות המחברים:

•  לשקול מחדש את ההקלות עליהן הוחלט בימים האחרונים, הן מבחינת השלכותיהן על התחלואה והן מבחינת המסר שהן משדרות לציבור.


•  להרחיב משמעותית את ההסברה ברמה הלאומית והמקומית (שכן עולה החשש שחומרת המצב אינה ברורה דיה לציבור), לרבות מיקוד מאמצי הסברה ייעודיים למגזרים השונים. בראייתנו, דוגמא אישית בקרב מנהיגים ובכירים במשק ובכלל המערכת הציבורית (עטיית מסיכות, ריחוק) תהווה גורם משמעותי בתמיכה במאמצי ההסברה.


•  להרחיב את האכיפה, ואת סמכויות האכיפה של הרשויות המקומיות במרחב הציבורי.


•  לגבש מנגנון יעיל לאכיפת הבידוד, לאור פער מסתמן בהיבט זה.


•  לממש באופן מואץ את מנגנוני קטיעת שרשראות ההדבקה שהוקמו לאחרונה, ולהרחיב במהירות את כוח האדם המוקצה לחקירות האפידמיולוגיות, כך שיוכל לעמוד בקצבי התחלואה הגדלים במהירות.


• לממש מנגנון יעיל לפינוי מבודדים וחולים למלוניות. 


•  להבנתנו, ללא ביצוע מהיר והחלטי של צעדים אלה, אשר עלותם המשקית מצומצמות באופן יחסי, מדינת ישראל עלולה בעוד כחודש להידרש להחלטות כלכליות וחברתיות כואבות בהרבה.

לעיון במסמך המלא

הערת המערכת:  הדו”ח הוא חשוב ובוודאי שמקבלי ההחלטות מחוייבים לבחון אותו ולדון בו ובהמלצות. עם זאת, העובדה שההמלצות לא כוללות היערכות מיוחדת להגנת קבוצות הסיכון מעוררת תהיות. בניתוח הנתונים וגם בהנחות היסוד של המודל יש דווקא התייחסות לגיל החולים, כלומר הערכת התמותה מבוססת על שיעור שונה של תמותה מתוך החולים מעל גיל 65 לעומת חולים מתחת לגיל זה..

מכיוון שהנתונים והמחקרים שנעשו עד כה מצביעים באופן עקבי על מספר גורמי סיכון, ולא רק הגיל (כאשר ייתכן מאוד שהעובדה שהשכיחות של סוכרת, מחלות לב, לחץ דם וכו’ גבוהה יותר בגיל המבוגר מייצרת הטיה מסוימת) להתפתחות תחלואה קשה ותמותה הגבוהה בכמה סדרי גודל בקבוצות הסיכון בהשוואה לאוכלוסייה ללא גורמי סיכון, המאמץ העיקרי של המערכת צריך להתבצע להגנה מירבית של האוכלוסיות שבסיכון, וזאת באמצעות פעולות פרואקטיביות של זיהוי קבוצות הסיכון, הדרכתם באופן אישי ובלתי אמצעי, ניטור הדוק והענקת טיפול מהיר ואינטנסיבי במידה ויש סימפטומים ו/או בדיקה חיובית לנגיף. 

ביצוע מדיניות זו באופן מלא וגורף באמצעות כל הקופות עשוי להתבטא בתרחיש האמת בשיעור תחלואה נמוך יותר של האוכלוסיות שבסיכון , ולכן גם ממילא בפחות תחלואה קשה ותמותה. ופעילות זו חייבת להיות אבן יסוד בהמלצות (הנכונות שלעצמן) כפי שמציע מרכז המידע והידע.