כיצד תשמרו על השמיעה של המטופלים שלכם? (הודעת מד?אל)

יום השמיעה הבינלאומי 2022: כיצד תשמרו על השמיעה שלכם?

היום מציינים בארץ ובעולם את יום השמיעה הבינלאומי מתמקד בשמירה על השמיעה כדי להבטיח איכות שמיעה טובה לחיים.

לפי ארגון הבריאות העולמי, 1 מכל שני צעירים בגילי 12-35, כ-1.1 מיליארד צעירים ברחבי העולם , נמצאים בסיכון לפגיעה בשמיעה בשל רעש מזיק.

כיום, חיים בישראל כ-800,000 אנשים הסובלים מאובדן שמיעה. כמו כן, למעלה מ-1.5 מיליארד אנשים  ברחבי העולם, חיים עם אובדן שמיעה ועד שנת 2050 המספר צפוי לעלות ליותר מ-2.5 מיליארד (1 מכל 4 אנשים) בעולם, על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO). בנוסף לכך, 50% מהאנשים בגילאי 12-35 נמצאים בסיכון לפגיעה בשמיעה לצמיתות. אחד הגורמים המרכזיים נוגע ל-40% מהצעירים במדינות בעלות הכנסה גבוהה ובינונית, הוא חשיפה לרעש מזיק בעוצמות גבוהות, במקומות בילוי למשל ה. רוב  האנשים לא מודעים לסכנות הכרוכות בהאזנה קבועה למוזיקה בעוצמה גבוהה או לרעש מזיק לאורך זמן, בעיקר בחברה מודרנית בה מאזינים למוזיקה באוזניות, סמארטפונים וכדומה.

ההשלכות של פגיעה בשמיעה הן נרחבות ובעלות השפעה משמעותית. כאשר לא מטפלים בנושא, יכולה להיות פגיעה בשמיעה תפגע מאוד ב איכות החיים, את היכולת לתקשר, איכות הפרדיקטיביות וכן, השפעה לרעה על הביטחון במצבים חברתיים וברווחה כלכלית.
גיא דניאלי, בעל שתל שבלול של חברת מד-אל: “פגיעה בשמיעה עלולה להיות אתגר משמעותי בעיקר מצבים של מפגשים חברתיים. חשוב להקפיד על שמיעה בטוחה ונכונה ולהקפיד על צעדים מניעתיים כדי לשמור על השמיעה כמו הגנה מפני רעשים חריגים וגבוהים שעלולים להסב נזק שמיעתי. היום יום שלי מתנהל בצורה כזאת של חזרה למציאות באופן מידי ואיכותי כלומר, ממצב של שקט מוחלט בבוקר, יחד עם הקפה להרכבת המכשיר שמיעה ולהתחיל ככה את היום. האופן שבו אני שומע את הסביבה ביום יום הוא מאתגר ומלמד כל יום מחדש, זיהוי רעשי רקע שונים ומגוונים ועד לשמיעת שפה חדשה”.

החשיבות שבפעילות מונעת חשוב לציין כי לא תמיד ניתן למנוע פגיעה בשמיעה והנושא גם תלוי בגורמים נוספים. למשל, גורמים גנטיים עשויים לגרום לאנשים מסוימים להיות רגישים יותר לאובדן שמיעה מאחרים ולפעמים מדובר רק כחלק מתהליך ההזדקנות. אולם את הפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק ניתן למנוע.

להלן כמה טיפים מנאוה נקש, קלינאית תקשורת במדטכניקה אורתופון המשווקת של חברת מד-אל, שיוכלו להפחית את הסיכון לפגיעה בשמיעה בשל החשיפה לרעש מזיק:

1. הגבלת עוצמת הצלילים: הנמיכו את עוצמת הצליל במכשירי שמע אישיים ל-60 אחוז מתחת למקסימום.

2. אל תחשפו את האוזניים למוזיקה רועשת יתר על המידה: מבוגרים צריכים להאזין למכשירי שמיעה ברמות רעש בטוחות של עד 80 דציבלים במשך לא יותר מ-40 שעות בשבוע, בעוד שלילדים מומלץ לא לחרוג מ-75 דציבלים לא יותר מ-40 שעות לכל היותר בשבוע.

3. הגנו על האוזניים מצלילים רועשים: אטמי אוזניים יכולים להגן על האוזניים מפני צלילים חזקים במקומות עם מוזיקה מוגברת, למשל, במועדונים, קונצרטים ומקומות בילוי.

4. הפסקות: כאשר אתם נמצאים בסביבה רועשת, קחו הפסקות קבועות באזורים שקטים והגבילו את השימוש היומיומי במכשירי שמע אישיים.

5. הפחיתו רעשי רקע: השתמשו באוזניות מותאמות המבטלות רעשים והנמיכו את הרדיו, הטלוויזיה או כל מקור אחר להסחת דעת.

6. בחירת מכשירים המווסתים את עוצמת הקול באופן אוטומטי: ניתן להיעזר באפליקציות וטכנולוגיות אחרות עם תכונות מובנות להאזנה בטוחה.

7. בדקו את השמיעה: מומלץ לפנות לאודיולוג או לרופא אף אוזן גרון אם אתם חווים כאבי אוזניים, תחושת צלצול קבוע (טיניטוס) או קושי בעקבות שיחות.

ארגון הבריאות העולמי ממליץ לכל המבוגרים מגיל 50 ואילך ועד גיל 64 לעבור בדיקת שמיעה כל 5 שנים. מגיל 65 ואילך יש לבצע בדיקת שמיעה כל 1-3 שנים. ביצוע בדיקת שמיעה הוא צעד מניעתי חשוב מאוד לטובת זיהוי וטיפול של ליקוי שמיעתי בשלב מוקדם ומציאת פתרון השמיעה המתאים כמו שתל שבלול.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    חלק מהתרופות הסטימולנטיות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) מלוות בסיכון מופחת לאשפוזים מסיבות פסיכיאטריות ומסיבות לא-פסיכיאטריות ובסיכון מופחת לאובדנות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים אספו נתונים ממגוון מאגרי נתונים בשבדיה במטרה לזהות חולים בגילאי 16-65 שנים עם אבחנה של ADHD בין ינואר 2006 ועד דצמבר […]

  • טיפול ב- Methylphenidate מלווה בעליה קלה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    טיפול ב- Methylphenidate מלווה בעליה קלה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    טיפול ב-Methylphenidate מלווה בעליה קלה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריי במטופלים בתרופה לאורך למעלה משישה חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים ממאגר ארצי בשבדיה וכלל 26,710 חולים עם אבחנה של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) בגילאי 12-60 שנים (גיל חציוני של 20 שנים) אשר קיבלו […]

  • עליה משמעותית במרשמים לטיפול ב-ADHD במהלך מגפת הקורונה (JAMA Psychiatry)

    עליה משמעותית במרשמים לטיפול ב-ADHD במהלך מגפת הקורונה (JAMA Psychiatry)

    היקף המרשמים לטיפול בתרופות להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) עלה משמעותית בארצות הברית במהלך מגפת הקורונה, בפרט בקרב מבוגרים צעירים ונשים, כך עולה מתוצאות מחקר חתך חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר National Prescription Audit Commercial Database, הכולל למעלה מ-94% מהמרשמים הניתנים באופן אמבולטורי. הם בחנו את ניפוקי המרשמים […]

  • מתבגרים וגברים צעירים עם קרטוקונוס בסיכון מוגבר ל-ADHD (מתוך JAMA Ophthalmol)

    מתבגרים וגברים צעירים עם קרטוקונוס בסיכון מוגבר ל-ADHD (מתוך JAMA Ophthalmol)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology מדווחים דר’ מרגריטה ספיר ושותפיה מהמרכז הרפואי שמיר בצריפין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קשר בין אבחנה של קרטוקונוס ובין הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention/Deficit and Hyperactivity Disorder, או ADHD). החוקרים השלימו מחקר חתך רטרוספקטיבי שכלל 940,763 מתבגרים ומבוגרים בשירות צבאי בין ינואר 2011 ועד דצמבר 2021 […]

  • גורמי סיכון לאבחנה של ADHD במבוגרים (BMC Psychiatry)

    גורמי סיכון לאבחנה של ADHD במבוגרים (BMC Psychiatry)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry עולה כי הפרעות פסיכיאטריות וטיפולים כנגד מחלות פסיכיאטריות מלווים בסיכון מוגבר משמעותית לאבחנה של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) במבוגרים בארצות הברית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הכרת גורמי סיכון ל-ADHD עשויה לסייע באבחנה מוקדמת של הפרעת הקשב והריכוז; עם זאת, אין מחקרים רבים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר ל-ADHD בבנים ובבנות (Ann Epidemiol)

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר ל-ADHD בבנים ובבנות (Ann Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לידה לפני 38 שבועות הריון מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) בבנים ובבנות. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הסיכון ל-ADHD בקרב אלו שנולדו לפני שבוע 38 היריון ולבחון הבדלים אפשריים בין גברים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה