מחלת לב והשתלת כליה – כן או לא? (מתוך כנס השתלה 2011)

מאת ד”ר אולה קראסיק

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס של הקונגרס האמריקאי להשתלה (American Transplant Congress 2011 ) עולה כי מטופלים עם מחלת כליות מסוג ESRD (או end-stage renal disease ) וסיפור של ארועים לבביים והתערבות לבבית יכולים לעבור השתלת כליות, אך לאור הסיכון הגבוה לארוע לבבי סביב הניתוח, יש צורך בהשגחה צמודה וערנות גבוהה. לדברי החוקרים מחלת לב עם או בלי התערבות טרם ההשתלה מורידה את ההשרדות לטווח הארוך של המטופל, וכן נוטה לקצר את ההשרדות של השתל.

למרות שהשתלת כליה מאטה את התקדמות המחלה הקרדיווסקולרית במטופלים עם ESRD , מחלת לב עדיין מהווה את הגורם השכיח ביותר למוות במטופלים אלה. מטופלים בסיכון גבוה עם מחלת לב ו-ESRD עשויים לקבל סרוב לעבור השתלת כליה בשל חששות מתחלואה ותמותה סביב ההשתלה. במחקר זה בדקו החוקרים תוצאות של מטופלים עם מחלת לב לאחר השתלת כליה, עם או בלי התערבות לבבית לפני הניתוח. החוקרים בדקו נתונים רטרוספקטיביים של 714 השתלות כליה.

המטופלים חולקו ל-3 קבוצות:

1 מטופלים אשר עברו התערבות לבבית לפני הניתוח (83 מטופלים)

2 מטופלים עם מחלה לבבית שלא עברו התערבות לבבית לפני הניתוח (88 מטופלים)

3 מטופלים ללא מחלת לב מתועדת (543 מטופלים)

ההתערבויות הנפוצות ביותר בקבוצה 1 הייתה צנתור עם או בלי הכנסת תומכן (30 מטופלים) וניתוח מעקפים (39 מטופלים). מטופל אחד היה לאחר השתלת לב. בקבוצה 2 ל-36 מטופלים הייתה מחלה כלילית ול-32 אי ספיקת לב. החוקרים מצאו הבדלים מובהקים בין נתוני הבסיס של המטופלים בקבוצות השונות גיל ממוצע (54.6 בקבוצה 1, 51.2 בקבוצה 2, 45.0 בקבוצה 3, P<0.001 ), שכיחות של סכרת (39%, 35%, 15%, P<0.001 ), וקבלת שתל כליה מתורם חי (35%, 33%, 39%, P=0.02 ). מעל מחצית מהמטופלים (55-59%) בכל הקבוצות היו גברים, ו-53-67% ממוצא אפרו-אמריקאי. שכיחות של השתלה חוזרת (retransplant ) הייתה 11-12% בכל הקבוצות.

החוקרים לא מצאו הבדל משמעותי בשיעור של תפקוד מאוחר של השתל (delayed graft function ) בין הקבוצות (41%, 32%, ו-30% עבור קבוצות 1, 2, ו-3 בהתאמה), או בשיעור דחייה תאית חריפה (acute cellular rejection ) במהלך שנה 1 לאחר ההשתלה (טווח של 5-9%). החוקרים מצאו כי שיעור האשפוזים ביחידת טיפול נמרץ הייתה כמעט כפולה בקבוצות 1,2 יחסית לקבוצה 3 (16.9%, 15.9% לעומת 8.7%, P=0.02 ).

מבחינת סיבוכים קרדיאליים סביב הניתוח בקבוצה 1 10% מהמטופלים סבלו מאוטם שריר הלב (MI ), לעומת 2.0% בקבוצה 2 או 0.7% בקבוצה 3. הפרעות קצב סביב הניתוח ארעו ב-12% בקבוצה 1, 5% בקבוצה 2, ו-3% בקבוצה 3 (בהשוואה של קבוצה 1 לעומת קבוצות 2,3 P=0.02 ).

לא נמצא הבדל משמעותי בהשרדות המטופלים לאחר חודש 1 ולאחר שנה 1 (טווח של 93.2-97.6%), וכן לאחר 3 שנים (טווח של 86.1-94.0%). לאחר 5 שנים, נמצא הבדל בהשרדות בין המטופלים מקבוצה 1 (71.4%) לבין המטופלים מקבוצות 2 ו-3 (83.5% ו-88.1% בהתאמה), P=0.04 . שיעור השרדות השתלים הדגים מגמה דומה, ללא הבדל משמעותי בכל נקודת זמן. לאחר 5 שנים, השרדות השתל הייתה 68.3% בקבוצה 1, 72.7% בקבוצה 2, ו-80.0% בקבוצה 3.

שיעור התמותה הכוללת היה נמוך יותר בקבוצה 3 (13%) מאשר בקבוצות 1 ו-2 (24% ו-20%), P=0.01 . אמנם, בניגוד לציפיות החוקרים, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בסיבות השונות למוות. תמותה מסיבה קרדיווסקולרית היוותה 7% בקבוצה 1, 5% בקבוצה 2, ו-3% בקבוצה 3. זיהומים היוו סיבת תמותה ב-4-6% וארועים מוחיים ב-1-2%. ב-4-9% מהמקרים סיבת המוות לא הייתה ידועה.

החוקרים מצאו מגמה לכשלון השתל יותר בקבוצה 1 (29%) לעומת קבוצות 2 (18%) ו-3 (20%), P=0.13 . הסיבה השכיחה ביותר לכשל השתל הייתה chronic allograft nephropathy בכל הקבוצות (טווח של 11-14%). כשל שתל בשל acute cellular rejection נמצא ב-5-6% בקבוצות 1,2 ורק ב-1% בקבוצה 3.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מחלת לב, עם או בלי התערבות טרם ההשתלה, מפחיתה את השרדות המטופל לאחר השתלת כליה. כמו כן, מחלת לב נוטה להפחית את השרדות השתל לטווח הארוך. השיעור הגבוה של ארועים לבביים סביב ההשתלה במטופלים אלה מצריך מעקב צמוד יותר וערנות גבוהה מצד הצוות המטפל. אמנם, אין לשלול ממטופלים אלה את הזכות להשתלת כליה.

American Transplant Congress (ATC) 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על קשר בין זיהום בנגיף קורונה ובין סיכון מוגבר למגוון סיבוכים כלייתיים, כולל הופעה חדשה של מחלת כליות כרונית והחמרת תפקוד כלייתי בצעירים מתחת לגיל 21 שנים. באלו עם מחלת כליות כרונית קודמת או נזק כלייתי חד תועד סיכון גבוה יותר לסיבוכים חמורים, כולל דיאליזה או […]

  • מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    רמות מוגברות של המטבוליטים בשתן Choline ו-Dimethylglycine נקשרו באופן בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לסיבוכים כלייתיים ותמותה מכל-סיבה בחולים עם סוכרת מסוג 2, כאשר העדויות מציעות כי דחק טובולרי מתווך בחלקו את הקשר בין הפרעה במטבוליזם כולין וירידה הדרגתית בתפקוד כלייתי בחולים אלו, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & […]

  • טיפול ב-Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בחולים עם יתר לחץ דם עמיד

    טיפול ב-Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בחולים עם יתר לחץ דם עמיד

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMAמדווחים חוקרים מדרום קוריאה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בהפחתת לחץ דם בחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול, עם שיעורים דומים של השגת יעד לחץ דם סיסטולי ופרופיל בטיחות טוב יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Spironolactone הינה התרופה המועדפת לטיפול ביתר לחץ דם […]

  • רמות לקטט גבוהות בדם מנבאות סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם נזק כלייתי חד

    רמות לקטט גבוהות בדם מנבאות סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם נזק כלייתי חד

    רמות לקטט בדם מעל 4 מילימול/ליטר בקבלה לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ מלוות בסיכון מוגבר לתמותה בתוך חודשיים בחולים עם נזק כלייתי חד תחת טיפול כלייתי חליפי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Nephrology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל נתונים לאורך תקופה של ארבע שנים במטרה לבחון את ההשפעה של רמות לקטט בדם בקבלה לאשפוז ליחידת […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

  • טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח

    טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח

    טיפול קדם-ניתוחי בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) הפחית את הסיכון לנזק כלייתי חד לאר התערבות כלייתית בהיקף של 31%, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחי מקרים ומחקרים רטרוספקטיביים קטנים הצביעו על סיכון מוגבר לקטואצידוזיס אאוגליקמי לאחר-ניתוח ונזק כלייתי חד בחולים תחת טיפול […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך