בטיחות בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית בחולים עם קוצב לב או ICD (מתוך כנס מטעם ה-AHA)

בחולים עם קוצבי לב או התקני ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) סטנדרטיים הנדרשים לבדיקות הדמיה בתהודה מגנטית של המוח, עמוד שדרה תחתון, ירך, או ברך,ניתן לבצע את הבדיקות בבטחה, כך עולה מהתוצאות הסופיות של מחקר MagnaSafe Registry Study, שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-American Heart Association.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאגר MagnaSafe Registry הוא מחקר רב-מרכזי שנועד לבחון את הסיכון לבדיקות הדמיה מגנטיות שאינן של בית החזה, עם 1.5 טסלה, בחולים עם קוצב לב והתקני ICD.

חקירה של ההתקנים בוצעה לפני בדיקת ההדמיה ולאחריה, באמצעות פרוטוקול סטנדרטי. בחולים שאינם תלויים בקוצב הלב נוטרלה פונקציית הקיצוב; בחולים התלויים בקוצב לב ההתקן תוכנת לפעילות לא-מסונכרנת. בחולים עם התקני ICD כל הטיפולים כובו במידה ולא היו תלויים בקוצב לב; חולים התלויים בהתקני ICD לא נכללו במחקר.

תוצאי הסיום העיקריים של המחקר כללו תמותה, כשל של אלקטרודה או סוללה, או הפרעת קצב מושרית. תוצאי סיום משניים כללו שינויים בעלי חשיבות קלינית במדדי ההתקן.

בתקופה שבין אפריל 2009 ועד אפריל 2014 נערכו 1,500 בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית שאינן של בית החזה (41% בדיקות של עמוד השדרה, 35% בדיקות של המוח) ב-21 אתרים (1,000 משתתפים עם קוצבי לב, 500 משתתפים עם התקני ICD, 2,923 אלקטרודות). לא תועדו מקרי תמותה, כשל של האלקטרודה/סוללה או הפרעות קצב חדריות במהלך הסריקה. בהמשך נדרשה החלפת סוללה אחת של התקן ICD, ניתן טיפול לא-הולם במהלך הבדיקה. עוד תועדו שישה אירועים של פרפור פרוזדורים שחלפו לבד (פחות מ-49 שעות) ושישה מקרים של אתחול חשמלי חלקי.

ב-0.5% מהחולים עם קוצב לב תועדה ירידה של 0.04V ומעלה במתח הסוללה וכך גם ב-7% מהחולים עם התקן ICD. ירידה של 50% ומעלה באמפליטודה של גלי P תוארה בחמישה מושתלי קוצב וחולה אחד עם התקן ICD. ירידה של 25% ומעלה באמפליטודה של גל R תועדה ב-4% מהחולים עם קוצב לב ו-2% מאלו עם התקן ICD, וירידה של 50% ומעלה תועדה בחולה אחד עם התקן ICD. עליה של 0.5V בסף הקיצוב לאחר 0.4 מילי-שניות תועדה ב-1% מהחולים עם קוצב לב והתקני ICD.

בסיכומו של דבר, שינוי בלפחות מדד אחד בעל משמעות קלינית בוצעה ב-12% מהחולים עם קוצב לב וב-29% מהחולים עם התקני ICD.

בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית קודמת בוצעה ב-312 מקרים (21%) ותדירות שינוי במדדי ההתקן עמדה על 20% מהחולים הללו, בהשוואה ל-17% מהחולים שלא עבדו בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית קודם לכן (P=0.03). לאחר שישה חודשים לא תוארו שינויים ממושכים ובעלי חשיבות קלינית במדדי ההתקנים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהתוצאות הסופיות של מחקר MagnaSafe Registry עולה כי ניתן לבצע בבטחה בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית, שאינן של בית החזה, במינון של 1.5 טסלה, בחולים עם קוצבי לב והתקני ICD, ללא סיכון קליני עם תכנות נכון של ההתקנים.

מתוך כנס מטעם ה-AHA

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    בשליש מהקשישים ישנה עדות למחלת כבד סטאטוטית, בעוד שפיברוזיס כבדי מתואר בשכיחות נמוכה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת NPJ Gut and Liver. מהמחקר עולה עוד כי לאי הקפדה על פעילות גופנית ומחלות כרוניות רבות ישנה השפעה על הסיכון למחלת כבד סטאטוטית. מדגם המחקר כלל 1,021 קשישים (גיל ממוצע של 72.5 שנים, 75.9% גברים) […]

  • מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    במאמר שפורסם בכתב העת Blood Advances מדווחים חוקרים מאנגליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קשר משמעותי בין קוטר הגידול המקסימאלי ובין הסיכון להישנות בחולים עם מחלת הודג’קין בשלב-מוגבל שהשיגו בדיקת הדמיה תקינה, כאשר כל עליה של סנטימטר אחד בקוטר המקסימאלי של הגידול לוותה בעליה של 21% בסיכון להישנות. מדגם המחקר כלל 1,278 חולים […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • בדיקת אולטרה-סאונד הדגימה דיוק גבוה מאוד לאבחנה של תסביב אשך

    בדיקת אולטרה-סאונד הדגימה דיוק גבוה מאוד לאבחנה של תסביב אשך

    מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת European Urology Focus עולה כי לבדיקת אולטרה-סאונד דיוק אבחנתי גבוה לאבחנה של תסביב אשך, כאש בדיקת דופלר צבע הדגימה רגישות של 95.3% וסגוליות של 98.3% באבחנה. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 63 מחקרים שכללו גברים שפנו למרכז שניוני או שלישוני בחשד לתסביב אשך והשלימו בדיקת אולטרה-סאונד. הם […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך