פסוריאזיס הינה גורם סיכון למחלה כלילית אך אינו מעלה את הסיכון למחלה חמורה (QJM)

 מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת QJM עולה כי למרות שפסוריאזיס הינו גורם סיכון אפשרי למחלת עורקים כלילית, בחולים עם פסוראיזיס מחלה כלילית פחות חמורה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. עוד עולה מהמחקר כי הטיפול בתרופות נוגדות-דלקת אינו הגורם העומד בבסיס הסיכון המוגבר למחלת לב באוכלוסייה זו.

 ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי פסוריאזיס הינה גורם סיכון אפשרי למחלה קרדיווסקולארית, אם כי היקף ההשפעה של מחלת העור על תחלואה קרדיווסקולארית והיקף מחלת עורקים כלילית אינם ידועים. כעת הם בחנו את הקורלציה בין פסוריאזיס ובין חומרת מחלת עורקים כלילית בחולים תואמים בגיל ומין עם מחלת עורקים כלילית, עם ובלי אבחנה של פסוריאזיס.

 מדובר במחקר מקרה-ביקורת, רטרוספקטיבי, שכלל 59 חולים עם פסוריאזיס, שעברו אנגיוגרפיה כלילית ולהם הותאמו באמצעות תוכנת מחשב 59 חולים ללא פסוריאזיס, אשר היו דומים בגיל, מין, הרגלי עישון, היפרליפידמיה, יתר לחץ דם וסוכרת. חומרת מחלת עורקים כלילית נקבעה על-פי מספר כלי הדם המעורבים (כלי דם יחיד או מספר כלי דם) ומיקום הנגעים (פרוקסימאלי לעומת דיסטאלי).

 מהנתונים עולה כי חומרת מחלת העורקים הכלילית הייתה גדולה יותר משמעותית בקבוצת הביקורת, בהשוואה לקבוצת החולים עם פסוריאזיס (p=0.038). בקרב החולים עם פסוריאזיס, 20.3% היו ללא מחלה או עם מחלה בחומרה נמוכה (42.4%), בעוד שרק ב-37.3% תועדה מחלת עורקים כלילית בדרגה חמורה.

 מבין החולים ללא פסוריאזיס, מרבית החולים אובחנו עם מחלה כלילית חמורה (57.6%), כאשר בקרוב לשליש מהחולים (30.5%) הייתה מחלה בחומרה נמוכה וביתר (11.9%) לא תועדה מחלה.

 החוקרים לא זיהו קשר בין טיפול קודם בתרופות נוגדות-דקת ובין חומרת מחלת עורקים כלילית.

 ממצאי המחקר מעידים כי למרות שפסוריאזיס עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת עורקים כלילית, המחלה העורית אינה מלווה במחלה כלילית חמורה יותר.  

 

QJM, June 24, 2022

 

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה