הסקר מספק מידע על מצב הבריאות של האוכלוסייה הבוגרת בישראל

על מנת לגבש מדיניות בריאות מתאימה בהתאם לממצאים

כשני שלישים מהישראלים לא מבצעים פעילות גופנית בהתאם להמלצות המקצועיות ויותר ממחצית השיבו שהם חיים עם עודף משקל והשמנה

רק 40% בקבוצת הגיל 74-50 ביצעו בדיקות סינון לגילוי סרטן המעי הגס בשנה שקדמה לסקר

השימוש בשרותי רפואה מרחוק גבוה יותר בקרב יהודים בהשוואה לערבים

המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות מפרסם השבוע את סקר הבריאות הלאומי הרביעי שנערך בין השנים 2020-2018.

בסקר רואיינו טלפונית 4,135 תושבי ישראל בני 21 ומעלה, מתוכם 2,710 יהודים ואחרים (נוצרים שאינם ערבים ומי שאין עבורם הגדרת דת) ו-1,425 ערבים. מחצית מהמשיבים לסקר היו גברים (2,040) ומחציתם נשים (2,095).

על פי הנתונים, כשני שלישים מהמרואיינים לא עמדו בהמלצות משרד הבריאות לביצוע פעילות גופנית, כש-29.8% מהיהודים ו-26.3% מהערבים עמדו בהמלצות. המלצות משרד הבריאות לביצוע פעילות גופנית הן לעסוק בפעילות זו בעצימות בינונית במשך לפחות 150 דקות מצטברות בשבוע או 75 דקות בשבוע בעצימות גבוהה. בנוסף, יש לבצע פעילויות לחיזוק שרירי הגוף לפחות פעמיים בשבוע. ההערכה היא כי היעדר פעילות גופנית הוא הגורם העיקרי לכ-23% ממקרי סרטן השד והמעי הגס, כ-27% ממקרי הסוכרת וכ-30% ממקרי מחלת לב כלילית. בנוסף, שיעור ההשמנה ועודף המשקל בישראל גבוה ביחס לעולם. עודף משקל והשמנה נמדדים לפי מדד ה-BMI (חלוקה של משקל הגוף בק”ג בריבוע הגובה במטרים). מצב של עודף משקל מוגדר כשמדד ה-BMI הוא בין 25 ל-29.99, בעוד השמנה מוגדרת ב-BMI ששווה ל- או גבוה מ-30. 56%על פי הסקר,  מהאוכלוסייה הכללית בעלי עודף משקל והשמנה. שיעור זה גבוה יותר בקרב ערבים (61.3%) בהשוואה ליהודים (54.8%). גברים ערבים הציגו את השיעור הגבוה ביותר (65.9%) של השמנה ועודף משקל.

על מנת לטפל בהשמנה ובעודף משקל, משרד הבריאות הרחיב את תכנית “אפשריבריא” בכדי לעודד אורח חיים בריא והוביל מהלכים רבים וביניהם, סימון מזון מזיק, מיסוי משקאות מתוקים, קידום קשת המזון החדשה ועוד. בנוסף, נבנתה תכנית מותאמת לטיפול בהשמנה בחברה הערבית ושולבו תזונאיות לטיפות חלב בחברה הערבית שמעבירות הדרכה להורים בכדי לעורר מודעות לאורח חיים בריא.

על פי הסקר, שיעור ביצוע בדיקות לגילוי סרטן במעי הגס (דם סמוי בצואה) בקבוצת הגיל הזכאית לבדיקה (74-50) בשנה שקדמה לסקר עומד על 40% בלבד. שיעור זה היה גבוה יותר בקרב ערבים (50.1%) בהשוואה ליהודים (38%).

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בישראל. מקור רוב הגידולים הוא בפוליפ שפיר שהופך לממאיר. גילוי מוקדם של המחלה משפר באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה וההישרדות ולכן ישנה חשיבות רבה לבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן. על פי נתוני משרד הבריאות, בישראל מאובחנים מדי שנה כ-27,000 אנשים עם סרטן חודרני. נפטרים מדי שנה כ-12,000 אנשים ממחלת הסרטן ומשנת 1999 סרטן הוא סיבת המוות הראשונה בשכיחותה באוכלוסייה.

לפי הסקר,  אחד מכל חמישה ישראלים מעשן. שיעור העישון בקרב ערבים היה גבוה יותר (24.4%) בהשוואה ליהודים (19.1%). שיעור העישון הגבוה ביותר הוא בקרב גברים ערבים (38.2%), פי 1.7 בהשוואה לגברים יהודים (22.6%).

משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בצמצום העישון ונזקיו. קודמה פעילות ענפה בנושא שכוללת, בין היתר, החלת רגולציה על טבק גם בנוגע לסיגריות אלקטרוניות, איסור פרסומות והגבלת שיווק של מוצרי טבק ועישון, הרחבת ההגבלות על עישון במקומות ציבוריים ועוד, זאת לצד קמפיינים להעלאת מודעות הציבור לנזקי העישון האקטיבי והכפוי.

הסקר בחן גם את הרגלי צריכת שירותי הבריאות בישראל. מגפת הקורונה המחישה את החשיבות והיתרונות בשירותי רפואה מרחוק, שעשויים לחולל שינוי לטובה באיכות ובנגישות של שירותי בריאות המסופקים למבוטחים תחת הגברת היעילות והורדת העלויות למערכת הבריאות. על פי נתוני הסקר, השימוש בשרותי רפואה מרחוק היה גבוה יותר בקרב יהודים בהשוואה לערבים, כאשר 69.1% מהמרואיינים היהודים ו-44.5% מהמרואיינים הערבים נעזרו באינטרנט לקביעת תור (לרופא.ה או לבדיקה). הנתונים דומים גם בפנייה בנושאים הנוגעים במנהלות (לדוגמה, התחייבויות כספיות של הקופה) וכן בבקשות לחידוש מרשמים לתרופות קבועות (39% יהודים ו- 19.2% ערבים). נתונים אלו משלימים את התמונה לרחבה יותר בהמשך לנתונים שהוצגו בסקר דעת הציבור על רמת השירות במערכת הבריאות ותפקודה לשנים 2022-2021 של מכון ברוקדייל ומשרד הבריאות שנערך על רקע מגפת הקורונה. 66% ממבוטחי קופות החולים השתמשו באינטרנט בכדי לצפות במידע האישי שלהם, 55% מהם ביצעו פנייה דרך האתר או היישומון ו-44% ערכו ביקור טלפוני בווידיאו או בצ’אט עם גורמי מקצוע.

משרד הבריאות פועל להרחבת השימוש בשרותי רפואה מרחוק ומפרסם קולות קוראים עבור מחקרים שיבחנו ויעריכו את התועלת של שירותים אלה. בנוסף, משרד הבריאות תומך במבחני תמיכה לפיתוח שירותי רפואה מרחוק על ידי ארגוני הבריאות. משרד הבריאות ימשיך ויבחן את הפעולות הנדרשות לצמצום הפערים גם בתחום זה.

מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, פרופ’ ליטל קינן בוקר: “יעדי הסקר הם לספק מידע על מצב הבריאות של האוכלוסייה הבוגרת בישראל כבסיס לקביעת מדיניות וייעול הקצאת המשאבים בתחומי הבריאות. הסקר משמש לזיהוי מגמות, איתור מצבי בריאות מיוחדים ולהערכת הצלחת תכניות התערבות וקידום בריאות. הסקר מציג אומדן של שיעורי הימצאות מחלות ומצבים כרוניים על פי דיווח עצמי, ומסייע בהערכת השימוש בשירותי הבריאות ובחינת דפוסי התנהגויות בריאות.”

מצורפת מצגת הסקר. הדו”ח המלא יתפרסם בהמשך השנה.