ADHD

שאלה לדיון: ריטלין לחולה לב ?, כולל תשובתו של מג’ר דני בבאי

להלן פנייתו של ד”ר אהוד הר שמש המבקש לשתף את הקוראים בשאלה זו ומבקש שמי שיש לו מידע או נסיון בנושא – שיעלה את הצעתו. ניתן להתייחס ע”י הקלקה על “כתוב תגובה” ו/או לפנות ישירות בדוא”ל לד”ר הר שמש לכתובת הדוא”ל שלהלן :      EHOUDHA@clalit.org.il            

שלום לכם.
שוב אני פונה בבקשה לפרסם שאלתי ברבים, מאחר ולא נמצאתי לה מענה בדרך הרגילה:
“בן 61, עבר ב-1999 אוטם תחתון ולאחריו צינטור+ סטנט. מאז מצבו טוב מאוד, תפקוד מלא כולל טיולים ומאמצים. ברקע גם השמנת יתר, י.ל.ד עם פגיעה כלייתית קלה, יתר שומני דם.
יש במשפחה הקרובה והיותר רחבה מספר מאובחני ADHD.
המטופל עצמו לקח מביתו מספר פעמים ריטלין וראה כי טוב.
ביקש לקבל ממני- ביקשתי קודם אבחון מסודר שיש לו ADD.
נוירולוג לא הסכים לתת ריטלין לבדיקת TOVA בלי אישור קרדיולוג.
לא מצאתי קרדיולוג שמכיר מספיק התרופה על מנת לאשר.
באזהרות הבריטיות וגם אזהרה שקיבלנו עכשיו בשב”כ- מצויין שלא לתת במחלת לב פעילה.
איני מצליח למצוא מוצא ואסמכתא טובה מספיק שאפשר לחתום לו על ריטלין בלי לסכנו יתר על המידה.
תודה לכל מי שיאיר עיני”
דר’ אודי הר-שמש

לד”ר אודי הר שמש שלום רב ושבוע טוב ,

להלן דעתי ומספר נקודות שמצאתי לנכון להביא בפניך .

* מתן של סטימולנט כריטלין במקרה של תחלואת לב פעילה הוא אכן מצב בעייתי חיפשתי ולא מצאתי לפי בקשתך אסמכתא או הנחיה של גוף מוסמך למתן שכזה .

הסיכון הקרדיוסקולרי נובע מתופעות הלוואי שלו הידועות במערכת זו והכוללות פלפיטציות,אנגינה,טכיקרדיה, אריתמיות העלאה או הורדה בלחץ הדם ובקצב הלב.

* רטלין והFDA האמריקאי .

הריטלין “תפס כותרות” לאחרונה ( פברואר 2006 ) כשה FDA האמריקאי המליץ על הבלטת הסיכון ( black-box warning ) בתרופות סטימולנטיות וביניהן הריטלין בהקשר לתופעות קרדיאליות . ( ההחלטה נתקבלה אמנם ברוב דחוק 8 : 7 ) .האזהרה לכל הגילאים ומשתמע בה שהסיכון זה גדול יותר במבוגרים .

רשויות הבריאות בקנדה “הלכו צעד אחד קדימה” המליצו שלא לרשום תרופות לטיפול ה ADHD בכל מקרה של יתר לחץ דם מחלת לב אבנורמליות בלב התקשות עורקים או פעילות יתר של התירואיד.

בהחלטת ה FDA זו יש משום העלאה של רמת הדאגה מאפשרות של בעיות קרדיאליות והמלצה לשימוש סלקטיבי ומוגבל לסוג זה של תרופות . כך צריך לפרש החלטה זו אף שאין בה משום הנחיה לאיסור השימוש.


  • בהתייחסות האתר DRUGS.COM במונוגרף התרופה ובמצבים כגון אלו המובאת בזאת יש המלצה על שימוש בזהירות תוך ניטור

Hypertension and other Cardiovascular Conditions

Use cautiously in patients with hypertension. Blood pressure should be monitored at appropriate intervals in patients taking Ritalin LA, especially patients with hypertension. Studies of methylphenidate have shown modest increases of resting pulse and systolic and diastolic blood pressure. Therefore, caution is indicated in treating patients whose underlying medical conditions might be compromised by increases in blood pressure or heart rate, e.g., those with pre-existing hypertension, heart failure, recent myocardial infarction, or hyperthyroidism

* מתן ריטלין במצב יתר לחץ דם .

מצ”ב מחקר שמסקנתו כי ניתן להשתמש בתרופה במקרים של יתר לחץ דם במבוגרים :-

Khttp://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?db=pubmed&cmd=Retrieve&dopt=AbstractPlus&list_uids=16841618&query_hl=11&itool=pubmed_docsum

ידוע שאמפטמינים ותכשירי רטלין לסוגיו עלולים להעלות את הדופק) וגם להאיט ) . הריטלין מעלה את לחץ הדם הסיסטולי בכ3-5 ממ כספית .

למרות שהטיפול אפשרי יש גם לשקול גם את העובדה ששינויי לחץ דם ידועים כגורמי סיכון לתחלואה ותמותה בטווח הארוך .בקנדה כפי שכתבתי לעייל אינו מומלץ לשימוש במצב של יתר לחץ דם .

* ריטלין ומקרי מוות פתאומי כנראה שאין קשר

מקרי מוות פתאומי מוכרים לריטלין בכל הגילאים וגם במינונים הרגילים .

תופעה זו קיימת גם באוכלוסיה רגילה .

מדווחים מקרים נדירים יחסית למספר המשתמשים ובעיקר בילדים ( רוב המשתמשים ) .

שכיחות מקרי מוות פתאומי המתועדת בחולים שקיבלו סטימולנטים אפילו נמוכה ( זו לא טעות נמוכה! ) מזו שבאוכלוסיה הרגילה אבל צריך להביא בחשבון שהדיווח מסוג זה הן בחסר ( הערכה היא למקרה 1 מתוך 10 המדווח ) .

ההנחה היא שאלו מקרים של מחלת לב סמויה ( הערכה ש 50% מהמקרים מקורה בהפרעת קצב על רקע גנטי ) שנחשפו לסטימולנטים . מוצדקת בהקשר הזה זהירות מוגברת בשימוש בריטלין בגיל מבוגר .

* אין מחקרים מתועדים על הגברת שבץ או התקפי לב כסיבוכים אפשרים בשימוש ארוך טווח .

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?db=pubmed&cmd=Retrieve&dopt=AbstractPlus&list_uids=16623654&query_hl=11&itool=pubmed_docsum

הוא גם אינו גורם בעצמו לבעיות לב בשימוש ממושך כפי שנבדק בילדים .

* ריטלין וה”קשר הישראלי “

* האיסור בשימוש כפי שמופיע בעלון התרופה ( לאחרונה אושר במשרד הבריאות ב2004 ) הוא במצב של חולי לב עם קצב לב לא סדיר או חולים עם אנגינה חמורה .

* בנוסף מחייבות אותך כמובן הוראות המוסד הרפואי בו אתה עובד לפי הגדרותיו את “מחלת לב פעילה” ומצב החולה .

* הריטלין מוגדר כ”סם מסוכן” לפי פקודת הסמים המסוכנים השימוש הממושך עלול לגרום לתלות .

הייתי מסב את תשומת ליבך לאפשרות של לשימוש לרעה בתרופה זו ובהקשר זה צדה את עיני הביטוי שבשאלתך ” המטופל עצמו לקח מביתו מספר פעמים ריטלין וראה כי טוב” בספר בראשית (בפרשת השבוע בינגו ) הביטוי מצלצל טוב ופה משום מה לא .

* ריטלין אינה “פתרון הקסם” לבעיות קשב ותמצא שגם בהתויה המאושרת שהוא מיועד ל ADD כחלק מתכנית טיפולית כוללת ( פסיכולוגית חינוכית סוציאלית ) .

הייתי מביא בחשבון גם את העובדה שהחולה הסתדר בלעדיה 61 שנים ב”תיפקוד מלא” בהגדרת שאלתך . אחוז המבוגרים שאינם מקבלים טיפול ( ומסתדרים בלעדיה ? )הוא…90% והיא יכולה להוות נקודת נוספת להרהור .

* האגודה האמרקאית לקרדיולוגיה AHA התייחסה בשנת 1988 לניטור לפני ובמהלך טיפול בתרופות פסיכוטרופיות בילדים. בהתיחסותה לסטימולנטים ולריטלין אין כל הנחיות לניטור קרדיולוגי ( בהבדל מ-TCA ,פנותאזינים , הלידול ) . למאמר

סיכום

נראה לי שמתן של סטימולנט פוטנטי כריטלין לחולי לב שהוא בעל השפעה של העלאת לחץ הדם ודופק והמאיץ את הלב מכילה במצב זה סיכון מובנה מיסודו .

הסיכון הקרדיוסקולרי נגזר מתופעות הלוואי שלו הידועות במערכת זו והכוללות פלפיטציות,אנגינה,טכיקרדיה, אריתמיות העלאה או הורדה בלחץ הדם ובקצב הלב מהוות תוספת סיכון לחולי לב .

הריטלין תרופה ותיקה הנמצאת בשימוש משנת 1950 ( הסטימולנט הראשון היה בנזדרין ב- 1937 ) רוב תופעות הלוואי שלה מוכרות והן קלות עד בינונית בחומרתן . למרות היותה תרופה ותיקה אין בנושא מידע סופי מספק ומוחלט בנושא הסיכונים הקרדיווסקולרים ולכן דרושים מחקרים מתוכננים בנושא , וגם מתחייבת זהירות יתר השימוש בחולי לב מבוגרים כמו במקרה שהצגת . כך גם חושבים בשב”כ וזהירות הנוירולוג היא אכן במקומה .

לאור זה שתארת חולה מבוגר גיל בו חומרת הסיכונים עולה ,בעל יתר לחץ דם עם פגיעה כליתית .

בנוסף תארת חולה שלקח טיפול ללא בקרה . החולה כנראה שתפקד ללא טיפול תרופתי משך 61 שנה ואני מתקשה המליץ לך על התחלת טיפול הנושא בחובו סיכונים בגיל זה ובמצב רפואי שתארת .

במגבלות “מרחק האינטרנט” מורמת בזאת גם אצבעו הקטנה של הרוקח הח”מ נגד השימוש במצב זה ולאור העובדות שהצגת .

בברכה ובהצלחה ,

מג”ר בבאי דני , רוקח אחראי בימ”ק “סופר מדיקה ” קריית ים


נ.ב. הנ”ל אינפורמציה בלבד וכמובן אין בכתוב לעייל משום הנחיה רפואית לטיפול או הימנעות ממנו .

ולקריאה נוספת :-

 מאמר 1

מאמר 2 

מאמר 3 

קישורים נוספים ישלחו לפי בקשה .

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    בקרב אלו הצורכים אלכוהול בכמות רבה, הפחתת צריכת אלכוהול להיקף קל עד מתון מלווה בירידה של 23% בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה ממחקר עוקבה גדול שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 21,011 מבוגרים ממאגר Korean National Health Insurance Service-Health Screening Database עם צריכת אלכוהול רבה בתחילת הדרך (90.39% […]

  • התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בתועלת של טיפול ב-Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו) בחולים מאושפזים בשל החמרת אי-ספיקת לב. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות היעילות והבטיחות של טיפול באנטרסטו בחולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב לאורך ספקטרום מקטע הפליטה של חדר שמאל. הם […]

  • טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוזי Lp(a) (או Lipoprotein (a)) מנבאים את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם רמות טריגליצרידים גבוהות במהלך טיפול בסטטינים. חשוב מכך, טיפול ב-Icosapent Ethyl (וסקפה) הפחית את הסיכון לסיבוכים אלו לאורך טווח רחב של רמות […]

  • טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פּרוקסיזמלית על-חדרית (Paroxysmal Supra-Ventricular Tachycardia) כוללת בתוכה טָכיאריתְמיוֹת (Tachyarrhythmia ) שמקורן החשמלי הוא דרך צומת הפרוזדור והחדר (atrio-ventricular junction, ובקיצור AV junction) וטָכיאריתְמיוֹת שעוברות דרך צומת זה, עם קצב לב העולה על 100/דקה. תת-סוגים של הפרעת קצב זו כוללים AV Nodal Reentrant Tachycardia (ובקיצור AVNRT),AV Reentrant Tachycardia (AVRT) וטכיקרדיה עלייתית מוקדית (Focal Atrial Tachycardia). מאמר זה, מתוך ה-JAMA, מתעמק באפידמיולוגיה, בפתופיזיולוגיה, באבחון, ובאסטרטגיות טיפול.

  • סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות ואיכות חיים ירודה בילדים עם מחלת לב מולדת (J Pediatr Rehabil Med)

    סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות ואיכות חיים ירודה בילדים עם מחלת לב מולדת (J Pediatr Rehabil Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatric Rehabilitation Medicine עולה כי בילדים עם מחלת לב מולדת סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות וכן איכות חיים כוללת נמוכה יותר, בהשוואה לילדים בריאים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את שיעורי ההימצאות של הפרעות פסיכיאטריות ספציפיות, לזהות גורמים מנבאים הקשורים עם הפרעות אלו ולבחון את איכות החיים הכוללת של […]

  • אנמיה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים ותמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית (Int J Cardiol)

    אנמיה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים ותמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית (Int J Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אנמיה בדרגה בינונית או חמורה מלווה בעליה משמעותית בהיארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה מכל-סיבה, כמו גם אירועי דמם מג’ורי בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הקשר בין […]

  • טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    חלק מהתרופות הסטימולנטיות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) מלוות בסיכון מופחת לאשפוזים מסיבות פסיכיאטריות ומסיבות לא-פסיכיאטריות ובסיכון מופחת לאובדנות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים אספו נתונים ממגוון מאגרי נתונים בשבדיה במטרה לזהות חולים בגילאי 16-65 שנים עם אבחנה של ADHD בין ינואר 2006 ועד דצמבר […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' רז: הפסקת או לקיחת אספירין במטופלים.

    הטיפ השבועי עם פרופ' רז: הפסקת או לקיחת אספירין במטופלים.

    פרופ’ רז עוסק בהפסקת/לקיחת אספירין במטופלים, ומתייחס למאמר שפורסם לאחרונה ב-JAMA בו נמצא שבמטופלים ללא אינדיקציה לנטילת אספירין, הפסקת הטיפול הביאה לעליה בסיכון לאירועים לבביים, בעוד שהמשך נטילת הטיפול לא נקשרה לעליה משמעותית בסיכון לדימום. לכל הטיפים השבועיים  בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה