ALS & degenerative disease

הבדלים מגדריים בליקוי קוגניטיבי בחולים לאחר אירוע מוחי (PLoS One)

במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One מדווחים חוקרים מארצות הברית כי נשים, בניגוד לגברים, חוות ליקוי קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי, בפרט בתקופה המוקדמת לאחר אירוע מוחי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא נערכה מעולם בחינה שיטתית של הבדלים מגדריים בסיכון לליקוי קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי במדגם ארצי מייצג של חולים. כעת הם בחנו את ההבדלים המגדריים בשיעורי ליקוי קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי.

החוקרים התבססו על נתוני מחקר Health and Retirement Study (1996-2016) להערכת הבדלים בתפקוד קוגניטיבי, כפי שנקבע על-פי מדד TICS-m (Telephone Interview for Cognitive Status) לפני ואחרי אירוע מוחי ובקרב חולים עם וללא היסטוריה של אירוע מוחי. הם השלימו ניתוח אירועים בכלל אוכלוסיית המחקר ובנפרד בקרב גברים ונשים.

מבין 25,872 משתתפים במחקר HRS שנכללו במחקר הנוכחי, 14,459 היו נשים בגיל ממוצע של 61.2 שנים. מבין אלו, 2,911 משתתפים (11.3%) דיווחו על היסטוריה של אירוע מוחי.

בקרב משתתפים עם היסטוריה של אירוע מוחי מדדי TICS-m היו נמוכים יותר, בהשוואה לחולים ללא היסטוריה של אירוע מוחי (15.6 לעומת 16.1, בהתאמה). בקרב חולים עם היסטוריה של אירוע מוח, מדד TICS-m הממוצע לפני אירוע מוחי היה גבוה יותר, בהשוואה למדד הממוצע לאחר אירוע מוחי (14.9 לעומת 12.7, בהתאמה).

מהנתונים עולה כי חלה האצת קצרת-טווח אך משמעותית בקצב הידרדרות קוגניטיבית בכלל אוכלוסיית המחקר (4.2 נקודות אחוז, p=0.001) ובקרב נשים (5.0 נקודות אחוז, p=0.003). עם זאת, החוקרים לא מצאו עדות להאצה ארוכת טווח של ההידרדרות הקוגניטיבית לאחר אירוע מוחי. יתרה מזאת, בגברים לא תועד קשר בין היארעות אירוע מוחי ובין שינויים משמעותיים בקצב הידרדרות קוגניטיבית לאחר אירוע מוחי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על הבדלים מגדריים בליקוי קוגניטיבי לאחר-אירוע מוחי, המדווח בשכיחות גבוהה יותר בנשים לעומת גברים, בעיקר בתקופה המוקדמת לאחר אירוע מוחי. זיהוי מאפיינים ספציפיים למגדר התורמים להבדלים בליקוי קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי עשויים לסייע בפיתוח גישות להפחתת נטל ליקוי קוגניטיבי ודמנציה בחולים לאחר אירוע מוחי.

PLoS One, May 6, 2022

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך השינה ודיכאון ובין הסיכון לסוכרת? (מתוך אתר MedRxiv)

    מה בין משך השינה ודיכאון ובין הסיכון לסוכרת? (מתוך אתר MedRxiv)

    מנתונים חדשים שפורסמו באתר MedRxiv וטרם עברו סיקור עמיתים עולה כי הן משך שינה קצר וארוך, כמו גם נוכחות דיכאון, מלווים בסיכון מוגבר לסוכרת, כאשר הסיכון המוגבר תואר בגברים ובנשים בכל דרגות חומרת דיכאון והפרעות השינה. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 21,229 מבוגרים שלקחו חלק בסקר National Health Interview Survey בשנת 2018 במטרה לבחון את […]

  • מה בין משך ואיזון סוכרת ובין אטרופיה של החומר האפור בגיל מבוגר? (Diabetes Care)

    מה בין משך ואיזון סוכרת ובין אטרופיה של החומר האפור בגיל מבוגר? (Diabetes Care)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי עליה במשך הסוכרת וברמות סוכר שעתיים לאחר העמסת סוכר מלוות בעליה משמעותית בסיכון לאטרופיה של החומר האפור באזורים שונים במוח. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין סוכרת ובין דפוסי אטרופיה של החומר האפור באוכלוסייה הכללית של מבוגרים ביפן. בשנת […]

  • הסיכון ל-Long COVID נמוך משמעותית לאחר הדבקה בווריאנט אומיקרון לעומת ווריאנט דלתא (The Lancet)

    הסיכון ל-Long COVID נמוך משמעותית לאחר הדבקה בווריאנט אומיקרון לעומת ווריאנט דלתא (The Lancet)

    ווריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה כרוך בסיכון נמוך כפליים מווריאנט דלתא להתפתחות תסמינים ממושכים של נגיף הקורונה (Long COVID), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Lancet.  במקביל, כ-5% מהחולים שנדבקו בווריאנט האומיקרון עדיין חווים תסמינים דוגמת ערפול מוחי, עייפות, כאבי ראש, בעיות לב וסוגיות רפואיות אחרות לפחות חודש לאחר ההדבקה בזיהום. החוקרים […]

  • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עשוי לשפר איכות שינה ולהפחית שימוש בקנאביס בחולים עם אינסומניה (מתוך כנס SLEEP)

    טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עשוי לשפר איכות שינה ולהפחית שימוש בקנאביס בחולים עם אינסומניה (מתוך כנס SLEEP)

    מנתונים שהוצגו במהלך כנס SLEEP עולה כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, או CBT) לאינסומניה מהווה טיפול ישים ומקובל בחולים המשתמשים בקנאביס בקביעות. החוקרים מסבירים כי השימוש בקנאביס עלה משמעותית במהלך העשור האחרון ולהערכתן קיים קשר בין אינסומניה ובין התחלה מוקדמת של שימוש בקנאביס, התפתחות הפרעת שימוש בקנאביס והישנות לאחר ניסיון הפסקת קנאביס. החוקרים גייסו […]

  • האם אבחנה של הרפס זוסטר מגנה מפני התפתחות דמנציה? (Neurology)

    האם אבחנה של הרפס זוסטר מגנה מפני התפתחות דמנציה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי הרפס זוסטר אינו מעלה את הסיכון לדמנציה, למעשה, מהממצאים עלה כי הזיהום הנגיפי עשוי לספק הגנה מפני התפתחות דמנציה במבוגרים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים דיווחו על סיכון מוגבר ועל סיכון מופחת לדמנציה לאחר הדבקה בהרפס זוסטר. הסברה היא כי הנגיף תורם להתפתחות דמנציה דרך […]

  • וריאביליות משמעותית ברמות המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה בחולי סוכרת (Int J Clin Pract)

    וריאביליות משמעותית ברמות המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה בחולי סוכרת (Int J Clin Pract)

    וריאביליות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בשיעורי היארעות גבוהים יותר של דמנציה בחולים עם סוכרת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Clinical Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין וריאביליות ריכוזי המוגלובין מסוכרר ובין היארעות סיבוכים מיקרווסקולאריים ומאקרווסקולאריים בחולי סוכרת. עם זאת, הקשר בין וריאביליות מביקור לביקור בערכי […]

  • האם איכות השינה עשויה להשפיע על הסיכון להתלקחות COPD? (מתוך Sleep)

    האם איכות השינה עשויה להשפיע על הסיכון להתלקחות COPD? (מתוך Sleep)

    בקרב מבוגרים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD), איכות שינה ירודה עשויה לתרום לסיכון להתלקחות מחלת הריאות הכרונית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Sleep. המחקר התצפיתי כלל 1,647 מעשנים בהווה ובעבר עם אבחנה של COPD לפי בדיקת תפקודי ריאות (גיל ממוצע של 65.2 שנים; 57.2% גברים) ממדגם SPIROMICS. […]