רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של HDL (או High-Density Lipoprotein) מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בנשים עם סוכרת מסוג 2, אם כי לא תועד קשר דומה בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports.
החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר הדוק בין רמות HDL נמוכות ובין הסיכון למחלת כליות משנית לסוכרת, אך לא ידוע עם רמות גבוהות יותר של HDL עשויות להשפיע על הסיכון למחלת כליות משנית לסוכרת.
מחקר החתך הנוכחי כלל 936 חולים עם סוכרת מסוג 2 (גיל ממוצע של כ-60 שנים; 41% נשים), 33% עם מחלת כליות משנית לסוכרת. להערכת הקשר בין רמות HDL ובין הסיכון למחלת כליות משנית לסוכרת השלימו החוקרים ניתוח סטטיסטי להערכת הקשר הרציף והקטגוריאלי.
לאחר שזוהה קשר בצורת U בין רמות HDL ובין הסיכון למחלת כליות משנית לסוכרת, החוקרים בחרו שני ערכי סף של ריכוזי HDL: 0.95 מילימול/ליטר (36.1 מ"ג/ד"ל) ו-1.54 מילימול/ליטר (58.5 מ"ג/ד"ל).
מניתוח הנתונים עולה כי הסיכון למחלת כליות משנית לסוכרת היה גבוה יותר בנוכחות ריכוזי HDL נמוכים מ-36.1 מ"ג/ד"ל או גבוהים מ-58.5 מ"ג/ד"ל.
בהשוואה לחולים עם ריכוזי HDL בטווח 36.1 מ"ג/ד"ל עד 58.5 מ"ג/ד"ל, באלו עם ריכוזי HDL גבוהים מאוד תועדה עליה של 128% בסיכון למחלת כליות משנית לסוכרת ובאלו עם ריכוזי HDL נמוכים מאוד תועדה עליה של 77% בסיכון למחלת הכליות. לאחר תקנון לערפלנים אפשריים הקשר היה מובהק סטטיסטית בנשים (p=0.006), אך לא בגברים (p=0.054).
מניתוח הקשר בין ריכוז HDL כמשתנה רציף ובין הסיכון למחלת כליות עלה כי אין קשר מובהק סטטיסטית (p=0.902).
החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שריכוז HDL נחשב לרוב כגורם המגן מפני מחלות לב וכלי דם, ברמות גבוהות מאוד אין עוד עדות להשפעה מגנה וייתכן סיכון מוגבר למחלת כליות משנית לסוכרת.
Sci Rep, July 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!