אלופציה אראטה היא הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, עם שיעור היארעות של 1.7% עד 2.1% במהלך החיים. המחלה משפיעה על איכות החיים ועלולה לגרום לדיכאון ולחרדה ב-25% עד 60% מהמטופלים. מנגנון המחלה אינו מובן במלואו, אך מעורבת בו דיסרגולציה של מערכת החיסון בזקיק השערה.
הערכת המטופל כוללת אנמנזה, היסטוריה רפואית, בדיקה פיזית וטריכוסקופיה. סימנים אופייניים כוללים אזורים עגולים או אובליים של נשירת שיער ושערות סימן קריאה. גורמי סיכון לפרוגנוזה גרועה כוללים גיל הופעה מוקדם, חומרה ומשך המחלה, מעורבות ציפורניים והיסטוריה משפחתית.
אפשרויות הטיפול התרופתי כוללות בין היתר מעכבי JAK פומיים (באריציטיניב וריטלציטיניב), קורטיקוסטרואידים (תוך-נגעיים, סיסטמיים או מקומיים), מינוקסידיל מקומי, אנתרלין ואימונותרפיה עורית. מעכבי JAK הם הטיפול החדש ביותר והוא מראה תוצאות מבטיחות במחקרים קליניים.
רוקחים יכולים לתרום לניהול אלופציה אראטה על ידי השתתפות באופטימיזציה ובחירת תרופות, הערכת אינטראקציות בין תרופות, ניטור ערכי מעבדה, וסיוע בפרמטרים של מינון. בנוסף, הם יכולים לייעץ למטופלים על שימוש נכון בתרופות ולהמליץ על אפשרויות לא תרופתיות.
בחירת הטיפול צריכה להתבסס על העדפת המטופל, חומרת ומיקום האלופציה אראטה, יחס סיכון-תועלת של השימוש בתרופה, ויעילות פוטנציאלית. חשוב לזכור כי אין כיום ריפוי מלא לאלופציה אראטה והטיפולים מיועדים לשיפור הסימפטומים והצמיחה מחדש של השיער.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!