Crohn disease

סיכום ועדת בדיקה למקרה שארע בביה”ח הלל יפה: תמותה לאחר שלשול דמי

במהלך חודש יוני 2005 פנתה אשה בת 54, למכון לגסטרואנטרולוגיה בבית החולים הלל יפה  עקב שלשול דמי. בדיקה  קולונסקופית הראתה פרוקטיטיס  והיא טופלה בתכשיר Rafassal עד חודש דצמבר. בחודשים שלאחר מכן חלה החמרה למרות נסיונות טיפוליים בתרופות נוספות כולל סטרואידים ו- CYCLOSPORIN , והתמונה הקלינית התאימה בשלב זה ל  ULCERATIVE COLITIS. בחודש ינואר 2006 הועלתה לראשונה האפשרות של  Total Colectomy. בתאריך 19.2.2006 אושפזה שוב בשל התעלפויות, חולשה כללית, שלשולים מימיים ודמיים מרובים וכאבי בטן. במהלך האשפוז נערכו בדיקות סיגמואידוסקופיה וסי טי, מהם עלתה אפשרות כי מדובר במחלת CROHN בגינה הוחלט על טיפול בRemicade. יצוין כי בתחילת שנת 2006 לא ניתן טיפול בRemicade, אלא אם כן דובר על מחלת קרוהן. עוד יצוין, כי כיום מקובל לטפל בRemicade גם כאשר מדובר ב ULCERATIVE COLITIS.

בתאריך 21 פברואר הוצגה לראשונה למנהל מחלקת כירורגיה א’, והיא הועברה לאשפוז במחלקתו לצורך טיפול ב-TPN. בעקבות טיפול בRemicade  נצפתה ירידה זמנית  בתדירות השלשולים.  בתאריך 9 מרץ נערכה התיעצות בין הצוות הגאסטרואנטרולוגי וצוות המחלקה הכירורגית, ובנוסף גסטרואנטרולוג בכיר מבית חולים אחר על פי בחירת המשפחה,  והייתה הסכמה כללית כי ההתפתחויות הנוכחיות מחייבות ניתוח. בינתיים נמשך שלשול דמי מסיבי, וה HB ירד ל6.8 גרם%. החולה, שקודם לכן התנגדה בתוקף לביצוע הניתוח,  השתכנעה שעליה להינתח מיד. הוזמן  מקום ביחידה לטיפול נמרץ לתקופה האחר-ניתוחית. בימים הראשונים לאחר הניתוח חשה בטוב,אולם כמה ימים לאחר מכן  חלה הידרדרות במצבה  והיא הונשמה.

למרות מאמצים גדולים לייצב את מצבה על ידי מתן תרופות ונוזלים, הופיע כשל רב מערכתי והיא נפטרה.

בעדותם לפני הוועדה הלינו בני המשפחה על  שלוש סוגיות עיקריות:

עיכוב באבחנה ועיכוב בטיפול במחלה.  הועדה סבורה כי במקרה מחלת האשה , אכן המחלה תעתעה בתסמיניה, הקשתה על אבחונה, שלמעשה נתאפשרה אך לאחר הניתוח.  קיימות שתי אפשרויות לטיפול בחולי מעי כדוגמת מחלתה  האחד, טיפול תרופתי והאחר טיפול כירורגי. בדרך כלל מקובל למצות את הטיפול התרופתי ורק במידה וזה אינו מספק פונים לפתרון כירורגי. מחלות דלקתיות של המעי ניתנות ברב המקרים לטיפול, אולם,  במקרים חריפים ונדירים לא קיימת אפשרות לטפל במחלה והיא גורמת למוות. למרות המהלך הקטסטרופאלי המצער, קובעת הוועדה כי  האבחון והטיפול במחלתה של הגברת היה בהתאם לפרקטיקה הטיפולית המקובלת בסוף שנת 2005 ותחילת שנת 2006.

העדר טיפול פסיכיאטרי נאות. הועדה מצאה כי החל מה-  12 ינואר 2006, קיבלה הגברת טיפול פסיכותראפי, ואף טופלה בתרופה CIPRALEX ובהמשך  הומלץ על העלאת המינון של תרופה זו . לפיכך מציינת הועדה כי  נוכח מהלך הטיפול הפסיכיאטרי המתואר, לא נמצא פגם בהתייעצות צוותי המחלקות בהן אושפזה מול הגורמים הפסיכיאטריים.

סוגיה שלישית עליה הלינו בני המשפחה התייחסה לטיפול הרפואי אותו קיבלה החולה עם ההידרדרות במצבה בליל מותה ושהיא לא הועברה למחלקת טיפול נמרץ ומשנשארה במחלקה הפנימית ההשגחה והטיפול בה לא היו ראויים. הוועדה ציינה כי טיפול במחלקת טיפול נמרץ אמנם  רצוי, אולם במידה ואינו מתאפשר בשל תפוסה מלאה במחלקת טיפול נמרץ, ניתן לתת את הטיפול במחלקות אחרות על ידי רופאים המומחים לכך, כפי שקרה במקרה זה. הוועדה מציינת כי על אף שהטיפול שניתן בלילה האחרון לחייה היה נכון,  לא הוסברה בצורה ברורה  לבני המשפחה חומרת  מצבה הרפואי, דבר אשר הוביל בסופו של דבר לחוסר שביעות רצון מהטיפול כולו. את חוסר הבנת המשפחה את המצב הרפואי של האם בלילה האחרון לחייה ניתן אולי להסביר בהידרדרות המהירה ביותר והמשמעותית שארעה בזמן קצר מאוד.

לסיכום: מדובר במהלך קטסטרופאלי של מחלת מעי דלקתית אשר הייתה כרוכה בלבטים דיאגנוסטיים באבחנה בין ULCERATIVE COLITIS לבין מחלת CROHN , דילמה מוכרת בחולי מחלת מעי דלקתית חמורה. הטיפול לאורך כל הדרך היה בהתאם לכללים המקובלים, כולל ההחלטה לבצע ניתוח כריתת המעי הגס. למרבית הצער ניתוח זה, שבוצע באיחור מה עקב התנגדות החולה,  לא הצליח למנוע את מותה . הוועדה מתחה ביקורת על התקשורת הלקויה בין הצוות לבין בני המשפחה ביום האחרון לחיי החולה, דבר שתרם כנראה  לחוסר שביעות רצון בני המשפחה מהטיפול כולו.

לאור ממצאי ושיקולי הועדה לא נמצאו  ראיות לרשלנות חמורה או התנהגות בלתי ראויה של אנשי הצוות הרפואי אשר הקדישו מאמצים גדולים להטות לטובה את המהלך החמור של המחלה.

מקור: דוברות משה”ב

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים