Dental and Oral disorders

התועלת של אגוניסטים לקולטן ל-D1 בחולים עם מחלת פרקינסון בשלב מאוחר (מתוך אתר MedRxiv)

מנתונים שפורסמו באתר MedRxiv וטרם עברו סיקור עמיתים עולה תועלת אפשרית לטיפול באגוניסטים לקולטן לדופמין D1/5 בחולים עם מחלת פרקינסון בשלב מאוחר.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם מחלת פרקינסון בשלב מתקדם חווים תסמינים לא-מוטוריים רבים, כולל דיכאון/חרדה, כאב, הפרעת שינה, ירידה קוגניטיבית, אפתיות ונסיגה חברתית, חלק מאלו עשויים להופיע לפני הפרעה בתפקוד מוטורי. מאחר וחולים עם מחלת פרקינסון מתקדמים למחלת פרקינסון בשלב מתקדם, קיים נטל רב על בני המשפחה והמטפלים ועלויות טיפול רפואי גבוהות יותר, בהשוואה לחולים עם מחלה בשלב מוקדם.

אפשרויות הטיפול התרופתי הזמינות כיום הן בעלות יעילות מוגבלת ותופעות לוואי בלתי-נסבלות בחולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת, התלויים ואחרים לתפקוד יומיומי.

כעת השלימו החוקרים מחקר כפל-סמיות מבוקר בשלב 1a/1b, להשוואת PF-06412562, הפועל כאגוניסט לקולטן לדופמין D1/5, אל מול Levodopa/Carbidopa בשישה חולים עם מחלת פרקינסון בשלב מתקדם. ההערכות כללו מדדים כמותיים של תפקוד מוטורי, ערנות ותפקוד קוגניטיבי בתחילת המחקר ושלוש פעמים ביום לאורך הניסוי.

הרופאים והמטפלים השלימו הערכת קליניות של השינוי על-בסיס שאלונים והמטפלים לקחו חלק בראיון פרטני בסיום.

החוקרים מדווחים כי לא תוארו הבדלים עקביים במדדים מסורתיים או ברושם של הרופאים בחמשת החולים שהשלימו את המחקר. הנתונים מהמטפלים תמכו מאוד ב-PF-06412562 על-פני Levodopa ב-4 מבין 5 חולים, כאשר השיפורים המשמעותיים ביותר תועדו בפעילות מוטורי, ערנות ומעורבות.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים ולשלב את הצד של המטפלים בחולים כמרכיב חשוב בהערכת תוצאות הטיפול.

מתוך אתר MedRxiv

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גירוי מוחי עמוק יעיל להקלה על תפקוד מוטורי אך אינו משפר דיכאון בחולים עם מחלת פרקינסון (Neuromodulation)

    גירוי מוחי עמוק יעיל להקלה על תפקוד מוטורי אך אינו משפר דיכאון בחולים עם מחלת פרקינסון (Neuromodulation)

    הטיפול בגירוי מוחי עמוק (Deep Brain Stimulation, או DBS) עשוי להביא לשיפור התפקוד המוטורי ואיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון, אך ללא שיפור במדדי דיכאון לאחר שנה אחת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neuromodulation. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי מוחי עמוק של גרעין STN (Subthalamic Nucleus) הינו טיפול יעיל להקלה על […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול פומי חדש כנגד מחלת פרקינסון (מתוך הודעת חברת Cerevance)

    תוצאות מבטיחות לטיפול פומי חדש כנגד מחלת פרקינסון (מתוך הודעת חברת Cerevance)

    חברת Cerevance הודיעה על השלמת מחקר קליני בשלב 2, CVN424, להערכת טיפול פומי חד-יומי שפותח כנגד מחלת פרקינסון. על-פי ההודעה לתקשורת, התרופה נבחנה במחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, במהלכו הושגה ירידה תלוית-מינון משמעותית בתקופות בהן תוארה הישנות תסמיני מחלת פרקינסון למרות טיפול תרופתי (Off Time). המחקר בשלב 2 כלל 135 חולים עם מחלת פרקינסון, כולם היו […]

  • מטהרן לחיפה, מסלג'לין לאזילקט; פרופ' אמריטוס מוסא יודעים מהטכניון הוא חתן פרס ישראל בחקר מדעי החיים לשנת תשפ''ב

    מטהרן לחיפה, מסלג'לין לאזילקט; פרופ' אמריטוס מוסא יודעים מהטכניון הוא חתן פרס ישראל בחקר מדעי החיים לשנת תשפ''ב

    פרופ’ אמריטוס מוסא יודעים מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ”ב. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי הפרס ניתן לפרופ’ יודעים “על הישגיו המדעיים החלוציים, פורצי הדרך, בתחום הנוירו-פרמקולוגיה. הוא העמיד דורות של סטודנטיות וסטודנטים לתארים מתקדמים, שרבים מהם תופסים עמדות מפתח באקדמיה ובתעשיית הביוטכנולוגיה בישראל. פרסומיו זכו […]

  • תוצאות חיוביות לטיפול פומי חדש כנגד מחלת פרקינסון (מתוך Sage Therapeutics)

    תוצאות חיוביות לטיפול פומי חדש כנגד מחלת פרקינסון (מתוך Sage Therapeutics)

    חברת Sage Therapeutics הודיעה על תוצאות חיוביות במחקר בשלב 2 להערכת טיפול פומי של החברה אשר לווה בשיפור בתפקוד, זיכרון ולמידה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי קל משנית למחלת פרקינסון. התכשיר הניסיוני, SAGE-718, טיפול ראשון מסוגו הפועל כמודולטור אלסטורי של קולטן NMDA, נבחן במחקר PARADIGM, מחקר בתווית-פתוחה בשלב 2, לטיפול בחסרים קוגניטיביים במגוון הפרעות נוירולוגיות. שיפור […]

  • בדיקות הדמיה מסייעות בזיהוי סמנים של חרדה הקשורים במחלת פרקינסון (Neurophysiologie Clinique)

    בדיקות הדמיה מסייעות בזיהוי סמנים של חרדה הקשורים במחלת פרקינסון (Neurophysiologie Clinique)

    מנתונים שפורסמו ב-Neurophysiologie Clinique מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי האינסולה והקורטקס הפרונטאלי מעורבים בהתפתחות חרדה במבוגרים עם מחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כ-31% מחולי פרקינסון סובלים מחרדה, אך המנגנונים בבסיס הקשר הנ”ל אינם מובנים היטב. מחקר קודם הדגים קשר בין חומרת חרדה ובין עליה בפעילות אזורים מוחיים האחראיים לעיבוד […]

  • אוטם לבבי מלווה בסיכון מופחת למחלת פרקינסון (Journal of the American Heart Association)

    אוטם לבבי מלווה בסיכון מופחת למחלת פרקינסון (Journal of the American Heart Association)

    בקרב חולים ששרדו שנה אחת לאחר אוטם לבבי תועד סיכון מופחת להתפתחות מחלת פרקינסון ופרקינסוניזם משני, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הסיכון ארוך הטווח למחלת פרקינסון ופרקינסוניזם משני לאחר אוטם לבבי ראשון וכן לקבוע את ההשפעה של טיפולים נפוצים […]

  • צריכת פירות יער ויין אדום מלווה בסיכון מופחת לתמותה בחולי פרקינסון (Neurology)

    צריכת פירות יער ויין אדום מלווה בסיכון מופחת לתמותה בחולי פרקינסון (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי צריכת פירות יער, יין אדום ומזונות עתירי-פלבנואידים אחרים מלווה בסיכון מופחת לתמותה בחולים עם מחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שלפלבנואידים השפעה מגנה אפשרית על מערכת העצבים, אין עדויות באשר לתועלת ההישרדותית. כעת הם בחנו באופן פרוספקטיבי את הקשר בין צריכת פלבנואידים לפני ואחרי אבחנה […]

  • פעילות גופנית עשויה להאט התקדמות מחלה והידרדרות קוגניטיבית בחולים עם מחלת פרקינסון בשלב מוקדם (Neurology)

    פעילות גופנית עשויה להאט התקדמות מחלה והידרדרות קוגניטיבית בחולים עם מחלת פרקינסון בשלב מוקדם (Neurology)

    פעילות גופנית בדרגה בינונית-עד-מאומצת בהיקף של 1-2 שעות, פעמיים בשבוע, מלווה בהאטת התקדמות מחלה והידרדרות קוגניטיבית בחולים עם מחלת פרקינסון בשלב מוקדם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. לאור העדר נתונים ארוכי-טווח אודות ההשפעות ארוכות הטווח של פעילות גופנית בחולים עם מחלת פרקינסון החוקרים ביקשו החוקרים לבחון את הנושא במחקר עוקבה תצפיתי. […]

  • הפרעות שינה בנשים לאחר-מנופאוזה מלוות בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון (Menopause)

    הפרעות שינה בנשים לאחר-מנופאוזה מלוות בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפרעות שינה בנשים לאחר-מנופאוזה מלוות בעליה של 10-30% בסיכון למחלת פרקינסון בגיל מבוגר יותר. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין הפרעות שינה ובין מחלת פרקינסון לאורך למעלה מעשר שנות מעקב בקרב נשים לאחר-מנופאוזה, בגילאי 50-79 שנים. לצורך כך, החוקרים בחנו […]