Diabetes

אחרי “עלות השחר”: חוויתם אירועי חרדה? כדאי שתבדקו את רמות הסוכר שלכם/ מאמר אורח מאת פרופ’ חוליו ויינשטיין

אירועי לחימה עלולים להוביל אותנו למתחים ועומס נפשי. סוכרתיים חווים 40% יותר אירועי סטרס מאשר האוכלוסייה הכללית. פרופ’ חוליו ויינשטיין עם כל מה שחשוב לדעת;

בעקבות אירועי הסלמה ביטחוניים וסבבי לחימה, עלולים תושבים אשר קרובים לקו האיום לחוות רגעי מצוקה, סטרס וחרדה אשר משפיעים על רמות סוכר בדם. סוכרתיים נחשבים כאוכלוסייה עם נטייה גבוהה יותר מהאוכלוסייה הכללית להתקפי חרדה ולחץ. למה זה קורה? מה התסמינים? ומה כדאי לעשות?

חרדה, ממה היא נגרמת?

חרדה היא מונח פיזיולוגי-פסיכולוגי המציין היקלעות לתחושת מצוקה מתוך עומס רגשי, מתחים, לחץ נפשי ומצבי סטרס. אנשים המצויים במצב זה מתקשים להתמודד עם סיטואציות שונות ולקבל החלטות. הם עסוקים במחשבות מאיימות ודאגות חוזרות ונשנות וקושי בתפקוד. חרדה מזוהה עוד מראשית האנושות, כמצב בו התמודד האדם הקדמון מול מצבים מסכני חיים, כגון מול בעלי חיים טורפים והגוף נכנס למצב של סטרס והתגוננות ומפריש את הורמוני הסטרס בכדי להתמודד טוב יותר מול הסכנה האורבת. בימינו מתבטאת החרדה בעיקר בעקבות אירועים פומביים אשר מערערים את שגרת היום שלנו, החל ממגפות, אירוע טרור ומצבים ביטחוניים רגישים, תאונות דרכים, סיטואציות רפואיות מורכבות, עומס נפשי, לחצים וחשש קיומי.

מהם התסמינים?

התסמינים של חרדה כוללים הזעה, רעד, סחרחורות, עלייה ברמות הסוכר בדם, קושי בנשימה, לחץ דם מוגבר, דופק מהיר, יובש בפה, בחילה ובעיות במערכת העיכול.

מהן ההשלכות?

כאמור, במצבי חרדה, ישנה עליה בהורמוני הסטרס שתפקידם להכין את האדם המצוי במצב זה לצאת ממנו. הורמוני הסטרס, כגון אדרנלין, שהוא בעצם הורמון “הילחם או ברח” שבין היתר מאותת לכבד לייצר יותר גלוקוז (סוכר בדם). במצב זה, הגוף מצטייד באנרגיה זמינה, סוכר הדם, כך שיוכל להתמודד טוב יותר במצב המסוכן בו הוא נתון, כאשר עליו או להילחם או לברוח מהסכנה. האדרנלין גם גורם ללב לפעום בקצב מהיר יותר ובכך, לספק את האנרגיה הזמינה (סוכר) לכול השרירים, במיוחד לגפיים. לאדרנלין מתווספים הורמוני סטרס נוספים, כגון הורמון גדילה וקורטיזול, המעלים גם הם את רמות הסוכר בדם.

על כן, במצב של חרדה, חולי סוכרת עלולים להיפגע באיזון הסוכרת.

במחקר שבוצע בשנת 2012 בבית חולים וולפסון במהלך מבצע “עמוד ענן” נבדקו והושוו ערכי הסוכר בדם של המאושפזים הסוכרתיים מס’ ימים לפני תחילת המבצע, במהלך המבצע, כאשר נשמעו נפילות של רקטות בסמוך לבית החולים שגרמו לרעידות זכוכיות החלונות, ומספר ימים לאחר תום המבצע וחזרה לשגרה.

המחקר הראה עלייה משמעותית סטטיסטית בממוצע הסוכר של כל החולים הסוכרתיים המאושפזים בבית החולים בזמן נפילת הרקטות בסמוך לבית החולים, בהשוואה לממוצע הסוכר שהתקבל טרם המבצע.

כמו כן, לאחר מלחמת לבנון השנייה, נמצאה עלייה משמעותית בחולי סוכרת נעורים בקרב תושבי הצפון.

אם אתם סוכרתיים, דברו עם הרופא האישי שלכם אם אתם חשים שאתה חווים חרדה, בנוסף למדו וקבלו עזרה איך להרגיש מוכנים לנהל את הסוכרת שלכם ולאזן את רמות הסוכר, מומלץ בעזרת מד סוכר רציף וללא דקירות. צוות מרפאת הסוכרת עשוי גם להמליץ ​​על תוכנית טיפול או שינויים באורח החיים להתמודדות עם החרדה. זה יכול לכלול: פסיכותרפיה, תרופות, תרגילי הרפיה, קבוצות תמיכה, טכניקות נשימה, יוגה, מדיטציה ושינוי תזונתי.

פרופ’ חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת מחקרי הסוכרת בביה”ח וולפסון, רופא סוכרת בכיר במרכז DMC לטיפול בסוכרת.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה