טיפול במטפורמין מלווה בסיכון נמוך יותר משמעותית לזיהום הרפס זוסטר ולהתפתחות נוירלגיה פוסט-הרפטית, כאשר חשיפה מצטברת למינון גבוה יותר מלווה בסיכון נמוך יותר לסיבוכים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Medical Virology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הרפס זוסטר ונוירלגיה פוסט-הרפטית עלולים לגרום כאב משמעותי לחולים. בחולים עם סוכרת מסוג 2 סיכון מוגבר לזיהום בזוסטר ונוירלגיה לאחר מכן עקב דיכוי מערכת החיסון.
החוקרים השלימו את המחקר הנוכחי במטרה לבחון את הסיכון להרפס זוסטר ונוירלגיה פוסט-הרפטית בין מטופלים במטפורמין וחולים שלא טופלו במטפורמין. הם זיהו 47,472 זוגות תואמים של מטופלים במטפורמין וחולים שלא טופלו במטפורמין ממאגר Taiwan’s National Health Insurance Research Database בין תחילת ינואר בשנת 2000 ועד סוף שנת 2017.
בהשוואה לאלו שלא טופלו במטפורמין, בקרב מטופלים במטפורמין תועד סיכון נמוך ב-30% להרפס זוסטר (יחס סיכון מתוקן של 0.70, רווח בר-סמך 95% של 0.66-0.75) וסיכון נמוך ב-49% לנוירלגיה פוסט-הרפטית (יחס סיכון מתוקן של 0.51, רווח בר-סמך 95% של 0.39-0.68).
חשיפה למינון מצטבר גבוה יותר של מטפורמין לוותה בסיכון נמוך עוד יותר לזיהום בהרפס זוסטר ונוירלגיה פוסט-הרפטית, בהשוואה לחולים שלא טופלו במטפורמין.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מרמזים להשפעה מגנה של טיפול במטפורמין כגד הרפס זוסטר ונוירלגיה פוסט-הרפטית, כאשר חשיפה למינון מצטבר גבוה יותר מלווה בסיכון נמוך יותר לזיהום הנגיפי ונוירלגיה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!