Laboratory Tests

כל מה שצריך לדעת על BRAF, מאמר אורח מאת ד”ר גיא בן בצאלאל, מומחה לאימונו?אונקולוגיה ולמלנומה, מכון אלה, המרכז הרפואי שיבא תל השומר

שינויים גנטיים מתחוללים בגופנו כל העת. שינויים העלולים לגרום לשרשרת טעויות שמחוללת סרטן, לרוב מאותר בשלב מוקדם על ידי מערכת החיסון והתפתחות של מחלה ממאירה נמנעת מבעוד מעוד. לעיתים מערכת החיסון אינה מצליחה לזהות את הגורמים העוינים והתפתחות של גידול מתחילה. כעת, בזכות הבנה עמוקה של המנגנונים הגנומים המאפשרים לסרטן להתפתח מלכתחילה, הרפואה והמדע מצליחים לפתח תרופות וטיפולים בעלי יעילות חסרת תקדים עבור מגוון מחלות סרטן.

במהלך חיינו נוצרים תאים חדשים בגוף כל העת. התהליך הביולוגי לא חף מטעויות וכאשר הן מתרחשות הן יכולות להיות בעלי משמעות מופלגת אך גם יכולים להיות חסרי משמעות לחלוטין. כאשר תאים חדשים נוצרים, על ”המכונה” שמייצרת אותם לעקוב בקפידה אחר ההוראות ולדאוג שכל חלבון יהיה במקום הנכון ובצורתו הנכונה. לא כל הגנים מקודדים לחלבונים והמשמעות היא שלא כל שינוי גנטי הוא בעל השפעה אך כאשר קורת תקלה ושינוי גנטי בגן המקודד בחלבון והוא מוטמע בתא, נוצר בסיס למחלת הסרטן.

התפתחות המחלה הממאירה תלויה בשינויים גנטיים אלה וההבדל בין גידול שפיר לממאיר תלוי ברכישה של מוטציות המתרחשת באופן סטטיסטי. לעיתים אותם שינויים הם שינויים שאנו לא יודעים לאפיין במדויק אך אנו יודעים לומר שהם קשורים במסלולם להגברת היכולת של אותם תאים להתחלק באופן לא מבוקר (גידול) ולהסתתר ממערכת החיסון וכך להימנע מהשמדה על ידה.

בעבר, כאשר איתרנו מוטציה שהובילה לגידול, היו אלו חדשות רעות, שכן לפני עשור לא היו לנו את הכלים שיש לנו היום במלחמתנו נגד המוטציות והשינויים הגנטיים שגופנו עובר כל הזמן. אך כיום, לאחר הבנה עמוקה של המנגנונים אשר משתבשים כאשר יש אירוע של מוטציה אנו יודעים לומר מהי משמעות המוטציה ואף לטפל בה באופן ממוקד ויעיל לאין שיעור במיוחד אל מול הטיפולים הישנים שהיו מנת חלקם של חולים רבים עד לפני עשור.

אחת המוטציות שנחקרו לעומק היא מוטציה בגן BRAF.  מוטציה בגן זה נקשרת למחלות סרטן שונות כמו סרטן ריאות, סרטן במעי, בבלוטת התריס ואף לסרטן עור מסוג מלנומה והשכיחות שלה בגידול משתנה בהתאם לסוג ומקור הגידול, לדוגמא: גידול שמקורו במלנומה כ- 50% מהחולים יהיו נשאים של המוטציה בן ה BRAF לעומת גידול שמקורו בריאה רק כ- 2% מהחולים, ובמעי הגס כ- 10% מהחולים יהיו נשאים של המוטציה. המוטציה הזאת לרוב היא אינה תורשתית ומקורה הוא בגידול עצמו. אין לנו תשובה מדוע המוטציה הזו קרתה דווקא לאדם מסוים בזמן מסוים ואין עדות להשפעה של גורמים סביבתיים. בשל עובדה זו ניתן לראות BRAF במלנומה גם בצעירים משום שהיא אינה קשורה לחשיפה נצברת לאור שמש.

ישנה חשיבות רבה לאיתור של המוטציות המרכיבות את הגידול בשל המשמעות וההשלכות על הפרוגנוזה והטיפולים. כיום, בזכות הבנת המנגנון והמסלול בהם פועל החלבון שעבר מוטציה, אנו יודעים להתאים תרופות ממוקדות יותר, הפוגעות באופן ממוקד באמצעי הראשי בו משתמש הגידול בכדי לשגשג. באופן כללי, כיום הטיפולים יעילים יותר כאשר יש מוטציה. אנו שמחים שיש לנו כלים לטיפול במוטציות שכיחות כמו BRAF. חשוב להבין כי עבור הגידול המוטציה שעבר התא היא התורמת העיקרית לשגשוגו וכאשר אנו מצליחים לפגוע במוטציה יכולתו של הגידול להתפתח ולהתקדם נפגעת באופן אנוש. הרפואה עברה שינוי בעשור האחרון וכיום אנו מחפשים את אותן מוטציות שיש לנו כלים עבורם ואפילו תוקפים גנים שכנים. במלנומה לדוגמה, אותר גן נוסף הנקרא MEK הקשור גם הוא ליכולתו של הגידול להתחלק ללא בקרה.

עבור מוטציה בגן  BRAF לדוגמה, הטיפול נחשב ליעיל מאוד בעולם האונקולוגיה באופן כללי, כאשר באמצעות טיפול פומי בלבד, חולים עם מחלה סוערת, שהיו מרותקים למיטה עם צורך בחמצן, משתחררים מבית החולים בתוך פחות משבוע כאשר הם על רגליהם ומרגישים טוב. זוהי בשורה חסרת תקדים.

בדיקה לאיתור מוטציות בגידול עושים כשיש לנו סיכוי למצוא. כך למשל במוטציה בגן BRAF אין סיבה לבצע בדיקה לאיתורה בסרטן הלבלב או הערמונית. אנחנו עושים אותה רק כאשר יודעים שיש שכיחות מסוימת בגידול מסוים ועושים זאת בכדי להתאים טיפול משום שכאמור התגובה טובה. במלנומה לדוגמה בודקים את כולם למוטציה בגן BRAF אם באמצעות שיטות פשוטות וותיקות או בדיקות שהפכו להיות מוכרות עבור כולם בשנים האחרונות כמו בדיקות מסוג PCR. בעזרת בדיקות אלו, יש לנו את הכלים להתאים טיפול ממוקד מטרה כנגד המוטציה שבגידול ולפגוע ביעילות ביכולת של תאי הסרטן לגדול ולהתפתח.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

    וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 ישנה וריאביליות ניכרת במדידות יחס אלבומין: קריאטינין באותו מטופל, כאשר השלמת מספר איסופי שתן לבדיקת יחס אלבומין: קריאטינין עשויה לשפר את הדיוק במעקב אחר שינויים לאורך זמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אלבומינוריה הינה סמן פרוגנוסטי ואבחנתי […]

  • ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

    ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית, קיים קשר בלתי-תלוי בין רמות אלבומין מסוכרר ובין הסיכון למחלת כליות סופנית, מחלות לב וכלי דם ותמותה, ללא תלות באבחנה של סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי המוגלובין מסוכרר משמש באופן לזיהוי הפרעות במשק הסוכר, אך […]

  • חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)

    חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurosurgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שינויים בריכוזי קופפטין בדם עשויים לסייע בחיזוי הסיכון להיפונתרמיה או היפרנתרמיה בחולים לאחר ניתוח אנדוסקופי להסרת אדנומה בהיפופיזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי AVP (או Arginine Vasopressin) הינו הורמון חשוב האחראי לשמירה על מאזן הנתרן בדם לאחר ניתוח היפופיזה. מדידת רמות […]

  • האם תנומות במהלך היום מובילות לעליה ברמות סוכר בדם? (Front Endocrinol)

    האם תנומות במהלך היום מובילות לעליה ברמות סוכר בדם? (Front Endocrinol)

    תנומות ארוכות של שעה ומעלה, תנומות במהלך הבוקר, או מנוחת צוהריים עשויות להוביל לעליה ברמות סוכר בדם במבוגרים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Endocrinology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תנומות במהלך היום הן נפוצות בסין ובתרבויות אחרות ועשויות לשחק תפקיד חשוב בבריאות הקרדיו-מטבולית, אך מחקרים קודמים […]

  • רמות CRP ויחס בין אאזנופילים לטסיות מנבאים אירועים חריגים בחולים מאושפזים בשל התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Cureus)

    רמות CRP ויחס בין אאזנופילים לטסיות מנבאים אירועים חריגים בחולים מאושפזים בשל התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Cureus)

    במאמר שפורסם בכתב העת Cureus מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות CRP (או C-Reactive Protein) ויחס ביןאאזנופילים וטסיות (Eosinophil-to-Platelet, או EPR) הם מנבאים משמעותיים ובלתי-תלויים של אירועים חריגים בחולים מאושפזים עם התלקחות חדה של מחלת ריאות חסימתית כרונית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמי סיכון ידועים להתלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית […]

  • האם טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי משפר הישרדות חולים עם NSCLC? (מתוך JAMA Oncology)

    האם טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי משפר הישרדות חולים עם NSCLC? (מתוך JAMA Oncology)

    בהשוואה לטיפול כימותרפי, טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-אירועים טובים יותר ושיעורי תגובה מלאה גבוהים יותר, אם כי לא תועד שיפור בהישרדות הכוללת של חולים עם סרטן ריאות לא-נתיח מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם ביטוי PD-L1 קטן מ-1%, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. מנהל המזון והתרופות […]

  • ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור פשוטה עשויה לסייע בזיהוי צורה חריגה של אלפא-סינוקלאין (Phosphorylated Alpha-Synuclein) ברמת דיוק גבוהה בחולים עם הפרעות נוירו-דגנרטיביות דוגמת מחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סינוקלאינפתיות כוללות מחלות פרקינסון, דמנציה עם גופיפי לואי, Multiple System Atrophy ו-Pure Autonomic Failure. בכל שנה מאובחנים כ-200,000 חולים חדשים בארצות הברית עם מחלת פרקינסון, דמנציה עם גופיפי […]

  • חשיפה ארוכת-טווח לגלוקוקורטיקואידים והסיכון למחלות לב וכלי דם (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיפה ארוכת-טווח לגלוקוקורטיקואידים והסיכון למחלות לב וכלי דם (J Clin Endocrinol Metab)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי רמות קורטיזון בטווח הארוך, כפי שנמדד בבדיקת שיער קרקפת, מהוות גורם מנבא חשוב ומשמעותי למחלות לב וכלי דם בעתיד בצעירים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רמות גלוקוקורטיקואידים בשיער קרקפת, כולל קורטיזול והצורה הלא-פעילה קורטיזון, מייצגים חשיפה סיסטמית מצטברת לגלוקוקורטיקואידים  לאורך חודשים. רמות […]

  • ריכוז חומצה אורית בדם מנבא סיכון להתלקחות ואשפוזים עקב גאוט לאורך עשר שנים (JAMA)

    ריכוז חומצה אורית בדם מנבא סיכון להתלקחות ואשפוזים עקב גאוט לאורך עשר שנים (JAMA)

    בחולים עם ריכוזים גבוהים יותר של חומצה אורית בדם תועד סיכון מוגבר לאשפוזים חוזרים בשל גאוט וסיכון גבוה יותר להתלקחות לאורך עשר שנות מעקב, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במרבית החולים עם גאוט אין מעקב אחר רמות חומצה אורית בדם, גם לאחר התחלת טיפול להפחתת חומצה אורית. במקום […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה