להלן דיווח שהועבר מטעמה של יוניליוור פודסולושיינס:

דו”ח המזון העולמי ה-3 של יוניליוור פודסולושיינס: “תזונה מפתה”, מתייחס להרגלי התזונה של צרכנים כאשר סועדים מחוץ לביתם ולאחריות שצריכה לקחת תעשיית המזון בהתמודדות אל מול מגיפת ההשמנה העולמית. הדו”ח הוצג במושב הפותח של הועידה המדעית לתזונה בישראל בראשות ד”ר אולגה רז

תעשיית המזון חייבת לקחת על עצמה אחריות ולהתמודד עם מגפת ההשמנה הבינלאומית. עם מיליארד מבוגרים שסובלים מעודף משקל ו- 300 מיליון מקרים של השמנת יתר ברחבי העולם, כמות הלוקים במחלה מאיימת לזנק ל-1.5 מיליארד עד שנת 2015, אלא אם כל הגורמים המעורבים, כולל תעשיית המזון, ימהרו לפעול בנושא. כך סבורים ביוניליוור פודסולושיינס.

דו”ח המזון העולמי ה-3 של יוניליוור פודסולושיינס: “תזונה מפתה”, מלמד אותנו שאנשים מעוניינים שתהיה להם האפשרות לאכול בצורה מעט יותר בריאה כשהם יוצאים לסעוד בחוץ, מבלי שיאלצו להתפשר על הטעם, או על תחושת הפינוק.

ממחקר שערכה יוניליוור פודסולושיינס ב-11 מדינות, ובהן גם ארה”ב, בריטניה וישראל, ברור לנו כי  אנו יכולים להילחם במגפת ההשמנה בכך שנמלא את משאלת ליבם של הסועדים למזון בריא יותר, מבלי לפגוע בתחושת הפינוק שלהם. במקרים רבים, שפים כבר עושים זאת באמצעות שיטות בישול מגוונות, כבישול בלחץ כתחליף לטיגון, או שימוש בעשבי תיבול ותבלינים במקום בכמויות גדולות של מלח. עדיין יש צעדים נוספים שניתן לנקוט בהם. אפשר להפוך את המנות הנמכרות ביותר בתפריט למעט יותר בריאות. לדוגמה, בעזרת שימוש בפחות שומן, יותר מרכיבים טריים והקטנת המנות. בנוסף, ניתן לשפר את תיאור המנות האלה בתפריט כדי שימשכו את תשומת ליבם של הסועדים ויעודדו את הזמנתן. מבחינת יוניליוור פודסולושיינס, שינויים קטנים אלה הם המרכיבים של “תזונה מפתה”.

דו”ח המזון העולמי הראשון של יוניליוור פודסולושיינס, שפורסם במרץ 2011, התמקד בנושא שקיפות המידע אודות המזון שאוכלים מחוץ לבית. הוא חשף כי הצרכנים בכל העולם מעוניינים שיספקו להם מידע רב יותר אודות המנות שהם מזמינים כשהם סועדים מחוץ לבית.

יחד עם זאת, המחקר מראה בברור שכוונותיהם הטובות של האנשים לאכול בצורה יותר בריאה מחוץ לבית, אינן מבשילות תמיד למעשים, בין השאר משום שמנות בריאות נתפסות כפחות אטרקטיביות או מוצגות באופן פחות אטרקטיבי בתפריט. לכן, תיאור המנה בתפריט כטעימה ומושכת מקבל חשיבות רבה התפריט חייב לכלול אפשרויות בחירה בריאות יותר, מבלי להציג אותן כעדיפות שנייה ולא מספקת למנה העשירה והמפנקת יותר.

למרות הקריאה הברורה לאפשרויות בחירה בריאות בתפריט, הסועדים לא דורשים שינוי דרסטי במנות עצמן. מרבית (65%) מהנשאלים בארץ ובעולם ציינו כי הם מבקשים מנה “מעט” יותר בריאה כשהם סועדים מחוץ לבית. לאור זאת, הפתרון המתבקש הוא להתרכז בהכנסת שינויים קטנים במנות הנמכרות ביותר, ולהפוך אותן ליותר בריאות ומאוזנות ולא ליצור מנות חדשות ו”בריאות” יותר בתפריט.

“פער הידע” של הסועדים שהתגלה במחקר מראה כי 75% מהנשאלים לא באמת יודעים מהי הצריכה היומית המומלצת של שומן, נתרן וכולי. לכן, שימוש בטיפים ומידע מכווין בחדרי אוכל במקומות העבודה למשל, יסייעו לסועדים לנהל שגרת תזונה יומית בריאה יותר.

יוניליוור פודסולושיינס כבר מיישמת בפועל את המלצות הדו”ח בישראל.  שירות “תזונה מפתה” של החברה פותח על מנת לעזור ללקוחותיה לכלול בתפריטיהם גרסה “מעט” יותר בריאה של המנות המובילות שלהם. המודל יושם לראשונה בפרויקט “רואים שזה טעים” בבית החולים איכילוב. שם, בשיתוף עם מנהלת יחידת התזונה, ד”ר אולגה רז, הובילה יוניליוור פודסולושיינס מהפכה בתפריט בחדר האוכל של העובדים, בהרכבן של המנות ובצורת ההגשה שלה, שהפכה אטרקטיבית יותר. טיפים להרגלי תזונה בריאים יותר מתוקשרים על גבי אמצעי נראות מעוצבים בחלל חדר האוכל, וליד כל גסטרונום בפס החם והקר מופיעה כמות הקלוריות למנה של אותו מאכל ומה גודל המנה המומלצת לצרוך ממנו. מאות עובדים החלו לאכול בריא יותר ברמה יומיומית בעקבות הפרויקט. הפרויקט יושם גם בבתי החולים סורוקה, ברזילי והדסה עין כרם, ובנוסף במקומות עבודה שונים ברחבי הארץ.

דוח המזון העולמי “תזונה מפתה” הוצג במושב הפותח של הועידה המדעית לתזונה בפאנל בהנחיית ד”ר אולגה רז בו השתתפו שף צ’רלי פדידה , שף מלון שרתון, מיכל צפיר, מאמנת לאורח חיים בריא, ד”ר רם וייס, אנדוקרינולוג ילדים ביחידה לסוכרת בהדסה עין כרם ומומחה להשמנת ילדים ושף גילי חיים, שף ראשי יוניליוור פודסולושיינס ישראל.

כל משתתפי הפאנל הסכימו כי השינוי לאורח חיים בריא יותר תלוי באדם אבל גם בסביבתו ובגורמים השונים המעורבים בחיי היומיום שלו, כגון בית הספר או מקום העבודה ואפילו מסעדות ומקומות בילוי. אם כל אלה יאמצו תפריטים בריאים יותר, ואפילו יכניסו שינויים קטנים במנות כדי להפכן לבריאות יותר, ישפיעו בטווח הארוך על התזונה של כולנו.

שף גילי חיים, שף ראשי של יוניליוור פודסולושיינס ישראל: “יוניליוור פודסולושיינס בנתה תכניות הדרכה, סדנאות ובניית תפריטים למטבחים המקצועיים. אנו מלמדים אותם בישול בריא יותר, מדידת כמויות השמן, החלפת טיגון בצלייה ועוד. בחדרי האוכל במקומות עבודה אנשים מגיעים לבופה ולא תמיד יודעים להרכיב לעצמם צלחת מאוזנת. פתרנו את זה באמצעות “עמדת שף” שמציעה מנה ב”צלחת סגורה”. ממש כמו במסעדה. זו מנה מאוזנת תזונתית ומדודה קלורית. מי שבוחר באופציה הזו יודע שאכל ארוחה משביעה ובדיוק בכמויות שצריך”.

שף צ’רלי פדידה, שף מלון שרתון: “רשת שרתון העולמית כבר הכניסה מנות בריאות יותר לתפריט. מנות שאינן עולות על 500 קלוריות. מנות אלה מסומנות עם פרח קטן בצידן. הן אטרקטיביות מצד אחד ומצד שני מבודלות כבריאות יותר על מנת שהסועד יידע שהאופציה הבריאה יותר קיימת עבורו.

מיכל צפיר, מאמנת לאורח חיים בריא: “בבלוג שלי אני משתפת אנשים בשינוי שעשיתי באורח החיים שלי. תזונה בריאה היא אורח חיים שיש להתמיד בו ולא לסגל אותו רק לתקופה. אני תמיד מחפשת את האלטרנטיבה הבריאה גם במסעדה או בקונדיטוריה כשאני קונה הביתה. זה אפשרי ולא בשמים. צריך רק לשמור על מודעות.

ד”ר רם וייס, אנדוקרינולוג ילדים ביחידה לסוכרת בהדסה עין כרם ומומחה להשמנת ילדים: “יש עלייה בהשמנה בקרב ילדים בשנים האחרונות. זו עובדה. רואים גם את ההשמנה בגילאים בוגרים יותר, אחרי הצבא. בסופו של דבר, אדם מאד מושפע מהרגלי האכילה שהנחילו לו ההורים. הורים הם המודל של הילדים שלהם בכל דבר, גם בתזונה. נדיר מאד לראות הורים שאוכלים בריא ועושים ספורט עם ילד שיש לו בעיית השמנה. יחד עם זאת צריך לזכור שחלק גדול מהאוכלוסיה לא מבשל כל יום מאילוצים שונים ומסתפק במזון מוכן, תעשייתי. לכן, רק רגולציה תוכל לעזור כאן. למשל, משרד החינוך כשעורך מכרזים צריך לשים דגש על הצעות לתפריטים בריאים ולא לבחון רק את השורה התחתונה של העלות. ללא רגולציה של משרד החינוך ומשרד הבריאות, כל משרד בתחומו, יהיה קשה מאד להטמיע הרגלים למזון בריא יותר”.