Neonatology other

תרפיה גנטית הובילה לשיפור יכולות מוטוריות וקוגניטיביות לחולי תסמונת AHDS (הודעת אונ’ בן גוריון)

תירואיד בלוטת התריס

AHDS היא תסמונת הגורמת לשיתוק מוחין ועיכוב פסיכומוטורי חמור המלווה ברמות חריגות של הורמון בלוטת התריס בדם. עד היום, טיפולים שונים הצליחו לשפר את רמות ההורמון החריגות בדם, אולם לא נצפה שיפור בצד הנוירולוגי. כעת, קבוצת מחקר בינלאומית בהובלת ד”ר גד וטין מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הוכיחה שניתן לשפר יכולות מוטוריות וקוגניטיביות באמצעות תרפיה גנטית. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Thyroid.

חולי AHDS מתמודדים עם תסמונת גנטית נדירה הגורמת לחסם במעבר של הורמון בלוטת התריס דרך מחסום דם המח. חסם זה מונע מהורמון בלוטת התריס לחדור למח ובעקבות כך רמות ההורמון בדם גבוהות ומזיקות לתפקוד הלב, הכבד הכליות והשרירים. התוצאה: שיתוק מוחין ועיכוב פסיכומוטורי חמור. חולי AHDS אינם מסוגלים ללכת או לשבת בצורה עצמאית ואף אינם מפתחים יכולת לדבר. עד כה אובחנו כ-300 חולים בעולם, אולם עקב היותה תסמונת נדירה שזוהתה לאחרונה, ניתן להעריך שמספר החולים בעולם גדול ממספר זה.

התסמונת נגרמת עקב מוטציות בגן MCT8, הידוע כחלבון נשא (טרנספורטר) של הורמון בלוטת התריס. מכיוון שהגן יושב על כרומוזום ה-X, המחלה עוברת דרך האם ופוגעת בלעדית בזכרים. עד היום, חוקרים הצליחו למצוא טיפולים המשפרים את רמות ההורמון החריגות בדם, אולם לא נצפה שיפור בצד הנוירולוגי.

בעבר גילתה קבוצת המחקר באמצעות תאי גזע שהופקו מחולים בשילוב טכנולוגיית איבר על שבב (Organ-on-Chip), שהתסמונת נגרמת כתוצאה מפגיעה במעבר של הורמון בלוטת התריס דרך מחסום דם המוח, המצוי בכלי הדם במח ומשמש כמחסום עבור מולקולות בין מערכת הדם לנוזל המוחי-שדרתי.

מחקר חדש בהובלת ד”ר גד וטין, חבר המחלקה לפיזיולוגיה וביולוגיה תאית בפקולטה למדעי הבריאות, והמרכז לרפואה מחדשת ומחקר בתאי גזע (RMSC) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצביע על כך שבעזרת  תרפיה גנטית, טכניקה ייחודית הרותמת גנים לטיפול במחלות, חל שיפור משמעותי ביכולות המוטוריות והקוגניטיביות של העכבר החולה. על ידי החדרה תוך ורידית של חומר גנטי הנושא את הגן MCT8 לתוך התאים, מתאפשר תיקון המנגנון שהוא בעל השפעה מועילה לטווח ארוך בעיקר על מערכת העצבים המרכזית.

בשנים האחרונות נעשה שימוש מוצלח בשיטת טיפול של תרפיה גנטית כדי לתת מענה למחלות נוירולוגיות מונוגניות, מחלות הנובעות ממוטציה בגן בודד. גישה זו הצליחה להציל ילדים חולי SMA והיא כיום חלק מסל התרופות בישראל.

כדי לבדוק את היתכנות גישה זו עבור חולי AHDS, נעזרו החוקרים במודל עכברי. מכיוון שחולי AHDS לרוב מאובחנים בגילאים מאוחרים, נבדק האפקט של הטיפול בגיל מאוחר יחסית (טרום התבגרות מינית) שהוא רלוונטי מבחינה קלינית. כדי לפגוע במחסום דם המח ולשפר את היכולת שלו להכניס את הורמון בלוטת התריס למח, הם בחרו להזריק וירוס הנושא עותק נכון של MCT8 אנושי אל תוך הוריד.

ממצאי המחקר הצביעו על כך שטיפול בודד וחד פעמי הוביל לביטוי של גן MCT8 בכל חלקי המוח. הביטוי הוביל לשיפור משמעותי של כניסת ההורמון למוח, והוביל לשיפור ארוך טווח ביכולות המוטוריות והקוגניטיביות של העכברים.

“במחקר הנוכחי, השתמשנו בגישת ריפוי גנטי המכוונת למחסום דם- מוח במודל עכבר למחסור ב-MCT8 והראנו הצלה של תוכן המוח, התנהגות תנועתית וקוגניטיבית”,  אמר ד”ר וטין. “מחקר זה סולל את הדרך לניסוי קליני שבתקווה יתחיל בעתיד הקרוב, שכן לריפוי גנטי זה יש פוטנציאל לשפר את התסמינים הנוירולוגיים ההרסניים בחולים עם “AHDS. סיכם.

קבוצת המחקר כללה את: המעבדה של דר’ וטין, המעבדה של פרופ’ קלייב סוונדסן מהמרכז הרפואי Cedars-Sinai שבלוס אנג’לס, והמעבדה של פרופ’ סם רפטוף מאוניברסיטת שיקגו.

מחקר זה (מס’ 1621/18) נתמך ע”י הקרן הישראלית למדע, משרד המדע והטכנולוגיה (מס’ 3-15647) ומשפחת שרמן.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים