מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetologia ומבוססים על המחקר הנרחב ביותר מסוגו להערכת גורמי סיכון להתפתחות כף רגל שרקו (Charcot Foot) זוהו מספר גורמי סיכון להתפתחות הסיבוך המגביל בחולים עם סוכרת מסוג 1 ומסוג 2.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כף רגל שרקו הינה סיבוך של סוכרת העלול להוביל להשלכות הרסניות. למרות שהסיבוך תואר לראשונה בשנת 1868 ונקשר עם סוכרת בשנת 1936, גם היום אין מידע רב אודות גורמי הסיכון המובילים להתפתחות סיבוך זה. במחקר הנוכחי הם ביקשו לזהות גורמי סיכון אפשריים לכף רגל סרקו על-בסיס נתונים ממחקר עוקבה ארצי.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי נערך בין השנים 2001-2016 והתבסס על מאגרי נתונים ארציים. חולים עם סוכרת וכף רגל שרקו זוהו ולהם התאימו החוקרים ביקורות דומות לפי סוג ומשך סוכרת אך ללא כף רגל שרקו. ניתוח סטטיסטי שימש לזיהוי גורמי סיכון להתפתחות הסיבוך החמור.
מדגם המחקר כלל 3,397 חולים עם סוכרת וכף רגל שרקו ו-27,662 ביקורות עם סוכרת וללא כף רגל שרקו.
מניתוח הנתונים עולה כי המוגלובין מסוכרר (יחס סיכון של 1.01-1.02, p<0.001), משך סוכרת (יחס סיכון של 1.02-1.03, p<0.001), מיקרו-אלבומינוריה (יחס סיכון של 1.89-2.31, P<0.001), מאקרו-אלבומינוריה (יחס סיכון של 2.54-3.12, p<0.001), רטינופתיה (יחס סיכון של 2.66-4.10, p<0.001) וטרשת עורקים כללית והיקפית (יחס סיכון של 3.32-8.60, p<0.001) לוו בסיכון מוגבר להתפתחות כף רגל שרק בחולים עם סוכרת מסוג 1 ובאלו עם סוכרת מסוג 2.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו מעידים על גורמי סיכון ייחודיים ונפוצים להתפתחות כף רגל שרקו בחולים עם סוכרת מסוג 1 ומסוג 2.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!