במאמר שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases מפורטות המלצות עדכניות מטעם ה-EULAR (European League Against Rheumatism) לטיפול תרופתי בדלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis).
צוות משימה בינלאומי בחן את העדויות החדשות התומכות או סותרות המלצות קודמות וטיפולים חדשים על-בסיס שתי סקירות שיטתיות להערכת היעילות והבטיחות של תכשירים ממשפחת DMARD (Disease-Modifying Antirheumatic Drugs) מאז העדכון האחרון משנת 2016 ועד שנת 2019. הם התבססו על הליך הצבעה מוגדר מראש, בחנו את רמת העדויות וחוזק ההמלצות.
צוות המומחים הסכימו על 5 עקרונות כלליים ו-12 המלצות הנוגעות לשימוש בתכשירים סינתטיים קונבנציונאליים ממשפחת DMARD (כולל Methotrexate, Leflunomide ו-Sulfasalazine); גלוקוקורטיקואידים; תכשירים ביולוגיים (מעכבי TNF, כולל Adalimumab, Certolizumab Pegol, Etanercept, Golimumab, Infliximab; Abatacept, Rituximab, Tocilizumab, Sarilumab ותכשירים ביוסימילארים) ותכשירים סינתטיים ממוקדים (מעכבי JAK, Tofacitinib, Baricitinib, Filgotinib, Upadacitinib).
המומחים מספקים הנחיות אודות טיפול מונותרפי, טיפול משולב, גישות טיפול (טיפול ליעד) והתאמת מינון עם הפוגה קלינית ממושכת. כמו כן, ישנה התייחסות לעלויות הטיפול ורצף טיפול בתכשירים ביולוגים או טיפול ממוקדים. תחילה,משלב Methotrexate עם גלוקוקורטיקואידים ועם תגובה לא-מספקת לטיפול זה בתוך 3-6 חודשים, מומלץ סיווג החולים על-פי גורמי סיכון.
בנוכחות גורמי סיכון פרוגנוסטים שליליים (נוכחות נוגדנים עצמיים, פעילות מחלה גבוהה, ארוזיות מוקדמות או כישלון שני תכשירים קלאסיים), יש הוסיף תכשיר ביולוגי או מעכב JAK לטיפול קונבנציונאלי בתכשירים ממשפחת DMARD. במידה וקו טיפול זה נכשל, מומלץ מתן כל תכשיר ביולוגי או תכשיר סינתטי ממוקד. במקרים של הפוגה ממושכת, ניתן להפחית את הטיפול ב-DMARD, אך לא להפסיקו.
בהתאם להמלצות אלו, המומחים מספקים אלגוריתם מומלץ לטיפול לאחר אבחנה קלינית של דלקת מפרקים שגרונית. במקרים בהם אין התווית-נגד, מומלץ להתחיל טיפול ב-Methotrexate ולשקול תוספת טיפול קצר-טווח בגלוקוקורטיקואידים. במקרים בהם ישנה התווית-נגד ל-Methotrexate, ההמלצה היא להתחיל טיפול ב-Leflunomide או Sulfasalazine עם טיפול קצר-טווח בגלוקוקורטיקואידים. במידה וחל שיפור לאחר 3 חודשים והושג יעד הטיפול לאחר 6 חודשים, יש להמשיך בטיפול ולשקול בהמשך הפחתת מינון במקרה של הפוגה ממושכת.
במקרים בהם הטיפול הראשוני לא הוביל לתגובה מספקת, בחולים עם גורמים פרוגנסטיים שליליים יש להוסיף טיפול ביולוגי או מעכב JAK, כאשר בהעדר גורמים פרוגנוסטיים שליליים יש לשנות או להוסיף תכשיר סינתטי קונבנציונאלי ממשפחת DMARD. גם במקרה זהף במידה וחל שיפור לאחר 3 חודשים והושג יעד הטיפול לאחר 6 חודשים יש להמשיך בטיפול ולשקול הפחתת מינון או הגדלת המרווחים בין טיפולים במקרה של תגובה ממושכת.
לבסוף, במידה וקו-טיפול שני לא הוביל לתגובה מספקת, יש להחליף את הטיפול לטובת תכשיר ביולוגי או מעכב JAK אחר (מאותה משפחה או משפחה אחרת).
המומחים מאמינים כי המלצות עדכניות אלו מספקות קונצנזוס בכל הנוגע לניהול חולים עם דלקת מפרקים שגרונית, תוך התייחסות לתועלת, בטיחות, העדפות ועלויות טיפול.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!