במאמר שפורסם בכתב העת Otology & Neurotology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב חולים עם יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי, עולה קשר בין טנטון פועם ובין מדד מסת גוף גבוה, לחץ דופק גבוה והיארעות מוגברת של מיגרנה ודום נשימה בשינה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טנטון פועם מתפתח בחולים רבים עם יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי, אך לא בכולם. מאחר ולא מובן היטב מדוע חולים מהחולים עם יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי יסבלו מתופעה זו ואחרים אינם מפתחים זאת לעולם, הם ביקשו לזהות הבדלים בממצאים הקליניים בין אלו עם טנטון פועם ואלו ללא טנטון פועם, בתקווה להבין טוב יותר את המנגנון הפתופזיולוגי.
המחקר כלל חולים עם יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי עם או ללא טנטון פועם, כאשר החוקרים אספו נתונים אודות מדד מסת הגוף, לחץ דם, חדות ראיה, לחץ פתיחה של נוזל שדרה, דום נשימה בשינה, מיגרנה והפרעות ראיה חולפות, בין היתר.
מדגם המחקר כלל 80 חולים עם יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי שענו על קריטריוני ההכללה, מהם 40 חולים עם טנטון פועם ו-40 חולים ללא טנטון.
מהנתונים עולה כי אין הבדלים בלחץ הפתיחה של נוזל שדרה בין שתי הקבוצות. בקבוצת החולים עם טנטון פועם תועד מדד מסת גוף ממוצע של 45.1 ק”ג/מ2, אשר היה גבוה יותר משמעותית בהשוואה למדד מסת הגוף בקבוצת החולים ללא טנטון (37.7 ק”ג/מ2, p=0.0023).
עוד מדווחים החוקרים כי בחולים עם טנטון פועם תועד לחץ דופק גבוה יותר משמעותית (60.1 מ”מ כספית לעומת 51.6 מ”מ כספית, p=0.019). בחולים עם טנטון פועם תועדה שכיחות גבוהה יותר של דום נשימה בשינה (p<0.001) ומיגרנה (p=0.0036). מניתוח סטטיסטי עלה יחס סיכויים מתוקן של 13.9 לדום נשימה בשינה, יחס סיכויים של 4.1 למיגרנה ויחס סיכויים של 1.01 לכל עליה של יחידה אחת במדד מסת הגוף.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על מספר גורמי סיכון אפשריים לטנטון פועם בחולים עם יתר לחץ תוך-גולגולתי אידיופטי. לאור העדר הבדלים משמעותיים במדדי נוזל שדרה בין חולים עם טנטון פועם ואלו ללא ההפרעה הנ”ל, התסמין המטריד אינו תוצר של מחלה בדרגה חמורה יותר, אלא עשוי להיות סיבוך אפשרי של השמנה, דוגמת עליה בלחץ דופק ודום נשימה בשינה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!