Pancreatic Cancer

טינטון: סקירת עדכון מה-JAMA

טינטון הינה תופעה של שמיעת צלילים בהעדר מקור רעש חיצוני ועשויה להיות על-רקע טראומה אקוסטית (דוגמת חשיפה לרעש עז), אובדן שמיעה כרוני, דחק רגשי, או להופיע באופן ספונטאני. התגובה הפסיכופתולוגית לגירוי הרעש מהווה מקור משמעותי לדחק ומצוקה עבור חולים רבים עם טינטון.

מסקר ארצי בארצות הברית עולה כי קרוב ל-10 מכל 100 מבוגרים חווים סוג מסוים של טינטון. מבין אלו עם חשיפה תעסוקתית לרעש, שיעורי הימצאות טינטון עומדים על 15 מכל 100 עובדים, כאשר טינטון כרוני המהווה מטרד מופיע בכ-20 מיליון אנשים, כאשר כ-2 מיליון תושבים בארצות הברית סובלים מטינטון קיצוני ומגביל. חלק גדול מאלו הסובלים מטינטון מדווחים כי ההפרעה פוגעת באיכות השינה, ביכולת ריכוז ובתפקוד קוגניטיבי הנדרש לתפקוד יומיומי. מספר יוצאי הצבא הזכאים לפיצויים עקב טינטון, גדול כמעט ב-60% ממספר יוצאי הצבא הזכאים לפיצוי בשל אובדן שמיעה, שהינה התלונה השנייה בשכיחותה לקבלת קצבה על-רקע מוגבלות.

ההערכה של חולים עם אבחנה חדשה של טינטון תלויה באירוע הגורם החשוד (למשל, טראומה אקוסטית חדה), סוג הטינטון (פועם או לא) והקשר עם הפרעות שמיעה אחרות (אובדן שמיעה תחושתי-עצבי חד-צדדי). מומלץ להשלים בדיקה גופנית מלאה של הראש והצוואר, בדיקה נוירולוגית ובדיקת שמיעה. במקרים של טינטון פועם (העשוי להיות תסמין של לחץ תוך-גולגולתי מוגבר, פיסטולה עורקית-ורידית, או נגע וסקולארי אחר), ממצאים חריגים בבדיקה גופנית (הפרשות מהאוזן או מסה בחלל האוזן התיכונה), או בבדיקת שמיעה (אובדן שמיעה תחושתי-עצבי חד-צדדי), יש להפנות את החולים להערכת מומחים וייתכן שיהיה צורך בבירור אבחנתי נוסף, דוגמת MRI של העצם הטמפוראלית עם גדוליניום לשלילת הפרעות מיבניות או וסקולאריות.

באופן תיאורטי, תחושת הרעש במקרים של טינטון נובעת מאובדן קלט סנסורי מהשבלול באוזן הפנימית לאזור השמיעה בתלמוס ו/או ארגון מחדש של המרכיבים העיקריים ברשת העצבית האחראיים לקשב, לרגש ולשמיעה. בדיקות הדמיה זיהו מספר מערכות עצביות שנקשרו עם טינטון מטריד. טינטון מטריד ככל הנראה כולל הפרעה בתפקוד רשתיות שונות, כאשר תיאוריית הרשת העצבית טוענת שהבדלים פרטניים בפתוגנזה של טינטון דורשים גישת רפואה ממוקדת (Precision Medicine) לטיפול עם התאמה אישית של הטיפול בכל חולה.

הצעד הראשון לקראת רפואה ממוקדת כולל ניבוי אילו חולים יגיבו לטיפול מסוים לטינטון. צעד שני שם דגש על התאמת חולים לסדרה של טיפולים ספציפיים מבטיחים.

טיפול Tinnitus Retraining Treatment)  TRT)

טיפול TRT נמצא בשימוש מזה למעלה מ-30 שנים ומבוסס על מודל שזיהה את התרומה של תהליכים שמיעתיים ולא-שמיעתיים בהתפתחות טינטון ודרגת ההפרעה למטופל. טיפול זה כולל ייעוץ והדרכה עם טיפול בצלילים ע”י אודיולוג בהתאם לפרוטוקול ספציפי. יעילות TRT נבחנה לאחרונה במחקר Tinnitus Retraining Therapy Trial, מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, רב-מרכזי שכלל 151 אנשי צבא, אשר חולקו לקבוצת ייעוץ והדרכה ספציפיים לטינטון ולטיפול בצלילים עם מחוללי צלילים ברמת האוזן; ייעוץ והדרכה ספציפיים לטינטון עם מחוללי-דמה של צלילים; או טיפול סטנדרטי, אשר כלל ייעוץ ממוקד מטופל, בהתאם להמלצות הנוכחיות לטיפול בצבא.  בכל שלוש קבוצות הטיפול, במחצית מהמשתתפים תועדה ירידה משמעותית קלינית בטינטון, כפי שנקבע לפי שאלון Tinnitus Questionnaire. עם זה, לא תועדו הבדלים משמעותיים בין שלוש קבוצות הטיפול באף אחד מהתוצאים שנבחנו.

טיפולים התנהגותיים

התועלת של TRT, בשילוב עם מחוללי צלילים או בלי שימוש במחוללים אלו, הייתה דומה לזו של ייעוץ סטנדרטי בשילוב צלילים. ממצא זה של העדר תועלת של TRT עומד בניגוד לעדויות שהצביעו על תועלת של טיפולים התנהגותיים שאינם מבוססים על השימוש בטיפול בצלילים, כולל CBT (Cognitive Behavior Therapy), ACT (Acceptance and Commitment Therapy) ו-MBSR (Mindfulness-Based Stress Reduction). מבין טיפולים האלו, עדויות מוצקות התומכות בתועלת זמינות רק עבור טיפולי CBT.

כל טיפול מספק למטופלים כמה דרכים להתמודדות עם רעש הטינטון באופן טבעי או רגוע יותר, כך שבמקום שהטינטון יהווה מקור למצוקה, הוא עשוי להשתלב עם רעשי הרקע ולאפשר לחולים להמשיך בחייהם. חשוב מכך, CBT, MBSR ו-ACT מציעים מגוון כלים ספציפיים, מעבר להדרכת החולים, המאפשרים לחולים לא להיות מוטרדים מהטינטון.
יש לציין שבעת האחרונה נבחנה גישה המבוססת על CBT ומשלבת מרכיבים של ACT ו-MBSR ולכן CBT עשויה להיות גישה די יעילה מאחר ומספקת מספר כישורים שונים ולכן עשויה לסייע למגוון רחב של חולים.

אחד האתגרים המורכבים ביותר בזיהוי טיפול יעיל יחיד נובע מההטרוגניות בין חולים, כך שההפרעה בחלק מהחולים עשויה לכלול תסמינים קוגניטיביים (הסטת תשומת הלב) עם חרדה ומטרד עקב הטינטון, בעוד שבאחרים, הטינטון עצמו גורם מטרד ועשוי להוביל לתסמינים קוגניטיביים וחרדה.

רפואה ממוקדת

 כדי להתקדם בגישת רפואה ממוקדת דרשות גישות חדשות לאיסוף מידע מהחולים. אחת השיטות כוללת הערכת EMA (Ecological Momentary Assessment), המבוססת על דגימה אינטנסיבית ולאורך זמן של חווית הטינטון מצד החולה בסביבה הטבעית שלו. השימוש ב-EMA מסייע ביצירת קבוצת טינטון וקביעת פרופיל אינדיבידואלי, עם הציפייה כי מדידה דינאמית ומדויקת יותר תהיה שימושית יותר מהמנבאים הכלליים המשמשים לרוב בחולים עם טינטון (דוגמת מאפיינים דמוגרפיים).

דיון

ישהטרוגניות רבה באטיולוגיה ובגישת הטיפול הטובה ביותר בחולים עם טינטון. עבור רבים, הופעת טינטון מלווה בחשיפה לרעש מזיק או סוג אחר של טראומה אקוסטית. באחרים, ייתכן ולא ניתן יהיה לזהות נזק שמיעתי סביבתי סביב הופעת טינטון. על רופאים לשים לב לתסמינים מסוימים, התומכים בהפניית החולים למומחה והשלמת בדיקות אבחנתיות. טיפול הממוקד לתפישה השמיעתית או לצליל הטינטון עשוי שלא להיות יעיל מאחר שברוב החולים, הבעיות התפקודיות והרגשיות על-רקע טינטון מבוססות על התגובה של החולה לצליל ולא משנית לאופי הצליל עצמו. לאור זאת, קל יותר להבין מדוע טיפול התנהגותי, דוגמת CBT, עשוי להיות מוצלח בחולים עם טינטון.


JAMA Published online March 16, 2020

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך השינה ודיכאון ובין הסיכון לסוכרת? (מתוך אתר MedRxiv)

    מה בין משך השינה ודיכאון ובין הסיכון לסוכרת? (מתוך אתר MedRxiv)

    מנתונים חדשים שפורסמו באתר MedRxiv וטרם עברו סיקור עמיתים עולה כי הן משך שינה קצר וארוך, כמו גם נוכחות דיכאון, מלווים בסיכון מוגבר לסוכרת, כאשר הסיכון המוגבר תואר בגברים ובנשים בכל דרגות חומרת דיכאון והפרעות השינה. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 21,229 מבוגרים שלקחו חלק בסקר National Health Interview Survey בשנת 2018 במטרה לבחון את […]

  • מה בין משך ואיזון סוכרת ובין אטרופיה של החומר האפור בגיל מבוגר? (Diabetes Care)

    מה בין משך ואיזון סוכרת ובין אטרופיה של החומר האפור בגיל מבוגר? (Diabetes Care)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי עליה במשך הסוכרת וברמות סוכר שעתיים לאחר העמסת סוכר מלוות בעליה משמעותית בסיכון לאטרופיה של החומר האפור באזורים שונים במוח. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין סוכרת ובין דפוסי אטרופיה של החומר האפור באוכלוסייה הכללית של מבוגרים ביפן. בשנת […]

  • הסיכון ל-Long COVID נמוך משמעותית לאחר הדבקה בווריאנט אומיקרון לעומת ווריאנט דלתא (The Lancet)

    הסיכון ל-Long COVID נמוך משמעותית לאחר הדבקה בווריאנט אומיקרון לעומת ווריאנט דלתא (The Lancet)

    ווריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה כרוך בסיכון נמוך כפליים מווריאנט דלתא להתפתחות תסמינים ממושכים של נגיף הקורונה (Long COVID), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Lancet.  במקביל, כ-5% מהחולים שנדבקו בווריאנט האומיקרון עדיין חווים תסמינים דוגמת ערפול מוחי, עייפות, כאבי ראש, בעיות לב וסוגיות רפואיות אחרות לפחות חודש לאחר ההדבקה בזיהום. החוקרים […]

  • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עשוי לשפר איכות שינה ולהפחית שימוש בקנאביס בחולים עם אינסומניה (מתוך כנס SLEEP)

    טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עשוי לשפר איכות שינה ולהפחית שימוש בקנאביס בחולים עם אינסומניה (מתוך כנס SLEEP)

    מנתונים שהוצגו במהלך כנס SLEEP עולה כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, או CBT) לאינסומניה מהווה טיפול ישים ומקובל בחולים המשתמשים בקנאביס בקביעות. החוקרים מסבירים כי השימוש בקנאביס עלה משמעותית במהלך העשור האחרון ולהערכתן קיים קשר בין אינסומניה ובין התחלה מוקדמת של שימוש בקנאביס, התפתחות הפרעת שימוש בקנאביס והישנות לאחר ניסיון הפסקת קנאביס. החוקרים גייסו […]

  • האם אבחנה של הרפס זוסטר מגנה מפני התפתחות דמנציה? (Neurology)

    האם אבחנה של הרפס זוסטר מגנה מפני התפתחות דמנציה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי הרפס זוסטר אינו מעלה את הסיכון לדמנציה, למעשה, מהממצאים עלה כי הזיהום הנגיפי עשוי לספק הגנה מפני התפתחות דמנציה במבוגרים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים דיווחו על סיכון מוגבר ועל סיכון מופחת לדמנציה לאחר הדבקה בהרפס זוסטר. הסברה היא כי הנגיף תורם להתפתחות דמנציה דרך […]

  • וריאביליות משמעותית ברמות המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה בחולי סוכרת (Int J Clin Pract)

    וריאביליות משמעותית ברמות המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה בחולי סוכרת (Int J Clin Pract)

    וריאביליות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בשיעורי היארעות גבוהים יותר של דמנציה בחולים עם סוכרת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Clinical Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין וריאביליות ריכוזי המוגלובין מסוכרר ובין היארעות סיבוכים מיקרווסקולאריים ומאקרווסקולאריים בחולי סוכרת. עם זאת, הקשר בין וריאביליות מביקור לביקור בערכי […]

  • האם איכות השינה עשויה להשפיע על הסיכון להתלקחות COPD? (מתוך Sleep)

    האם איכות השינה עשויה להשפיע על הסיכון להתלקחות COPD? (מתוך Sleep)

    בקרב מבוגרים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD), איכות שינה ירודה עשויה לתרום לסיכון להתלקחות מחלת הריאות הכרונית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Sleep. המחקר התצפיתי כלל 1,647 מעשנים בהווה ובעבר עם אבחנה של COPD לפי בדיקת תפקודי ריאות (גיל ממוצע של 65.2 שנים; 57.2% גברים) ממדגם SPIROMICS. […]