Parkinson

פלידוטומיה חד-צדדית לעומת גירוי דו-צדדי של הגרעין הסוב-תלמי בחולי פרקינסון: מחקר אקראי.

רויטל גנדלמן מרטון – עורכת מדור נוירלוגיה

Esselink RAJ, de Bie RMA, de Haan RJ, et al. Unilateral pallidotomy versus bilateral subthalamic nucleus stimulation in PD: A randomized trial. Neurology 2004;62:201-207.

רקע.

פלידוטומיה חד-צדדית הינה טיפול ניתוחי יעיל לחולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת שסובלים ממגבלות תפקודיות חמורות על אף טיפול תרופתי אופטימלי. הניתוח גורם לשיפור בחומרת הסימפטומים הפרקינסוניים בפאזת ה- ,off כפי שמוערכת ע”י ה- UPDRS המוטורי, בכ- 30% ובדיסקינזיות הנגרמות ע”י לבו-דופא- ב- 50%. פלידוטומיה דו-צדדית גורמת לשיפור נוסף בדיסקינזיות ובסימפטומים הפרקינסוניים אך יעילותה מוגבלת ע”י שיעור גבוה של סיבוכים. גירוי דו-צדדי של הגרעין הסוב-תלמי משפר את ה- UPDRS המוטורי בפאזת ה- off בכ- 50% וקיים שיפור ניכר מבחינת הדיסקינזיות, כך שניתן להפחית את מינון התרופות האנטי- פרקינסוניות ברוב החולים.

מטרת המחקר היתה להשוות את היעילות של פלידוטומיה חד- צדדית עם גירוי סוב-תלמי דו-צדדי בחולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת במחקר רב- מרכזי, אקראי עם סמיות של המעריך.

שיטות.

34 חולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת הופנו באופן אקראי לביצוע פלידוטומיה חד- צדדית או גירוי סוב-תלמי דו-צדדי. התוצאה הראשונית היתה שינוי מנקודת הבסיס ולאחר 6 חודשים ב- UPDRS המוטורי בפאזת ה- off . התוצאות המשניות היו הסימפטומים הפרקינסוניים בפאזת ה- on , דיסקינזיות, מצב פונקציונלי, איכות חיים, שינוי בטיפול התרופתי ותופעות לוואי.

תוצאות.

ניקוד ה- UPDRS המוטורי בפאזת ה- off השתפר מ- 46.5 ל- 37 נקודות בחולים שעברו פלידוטומיה ומ- 51.5 ל- 26.5 בחולים שעברו גירוי סוב-תלמי דו-צדדי. UPDRS מוטורי בפאזת ה- on ודיסקינזיות השתפרו באופן משמעותי לטובת החולים שעברו גירוי סוב-תלמי דו-צדדי. הפחתה של התרופות האנטי- פרקינסוניות היתה גדולה יותר לאחר גירוי סוב-תלמי דו-צדדי בהשוואה למצב לאחר פלידוטומיה. לחולה אחד בכל אחת מהקבוצות היתה תופעת לוואי משמעותית.

מסקנות.

גירוי סוב-תלמי דו-צדדי יעיל יותר מפלידוטומיה חד-צדדית בהפחתת הסימפטומים הפרקינסוניים בחולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת.

הצעות לקריאה נוספת:

de Bie RMA, de Haan RJ, Nijssen PCG, et al. Unilateral pallidotomy in Parkinsons disease: a randomized, single blind, multicenter trial. Lancet 1999;354:1665-1669.

Limousin P, Krack P, Pollak P, et al. Electrical stimulation of the subthalamic nucleus in advanced Parkinsons disease. N Engl J Med 1998;339:1105-1111.

Kumar R, Lozano AM, Kim YJ, et al. Double-blind evaluation of the subthalamic nucleus deep brain stimulation in advanced Parkinsons disease. Neurology 1998;51:850-855.

The Deep Brain Stimulation For Parkinsons Disease Study Group. Deep-brain stimulation of the subthalamic nucleus or the pars interna of the globus pallidus in Parkinsons disease. N Engl J Med 2001;345:956-963.

Volkmann J, Allert N, Voges J, et al. Safety and efficacy of pallidal or subthalamic nucleus stimulation in advanced PD. Neurology 2001;56:548-551.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון (Front Neurosci)

    הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון (Front Neurosci)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Neuroscience מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש להערכת הקשר בין רמות אשלגן בדם ובין מחלת פרקינסון בארצות הברית, כאשר מהנתונים עולה כי רמות אשלגן בדם גבוהות יותר בחולים עם מחלת פרקינסון לעומת מבוגרים ללא מחלת פרקינסון. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקורלציה בין רמות אשלגן בדם ובין […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור פשוטה עשויה לסייע בזיהוי צורה חריגה של אלפא-סינוקלאין (Phosphorylated Alpha-Synuclein) ברמת דיוק גבוהה בחולים עם הפרעות נוירו-דגנרטיביות דוגמת מחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סינוקלאינפתיות כוללות מחלות פרקינסון, דמנציה עם גופיפי לואי, Multiple System Atrophy ו-Pure Autonomic Failure. בכל שנה מאובחנים כ-200,000 חולים חדשים בארצות הברית עם מחלת פרקינסון, דמנציה עם גופיפי […]

  • צריכת פלבנואידים אינה מגנה מפני מחלת פרקינסון (J Neurol, Neurosurgery Psych)

    צריכת פלבנואידים אינה מגנה מפני מחלת פרקינסון (J Neurol, Neurosurgery Psych)

    צריכה גבוהה יותר של פלבנואידים לא נקשרה עם סיכון מופחת למחלת פרקינסון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry.  ממצאים אלו סותרים דיווחים קודמים שהצביעו על קשר אפשרי בין פלבנואידים ובין הסיכון למחלת פרקינסון. החוקרים התבססו על נתונים ממחקרי Nurses’ Health Study ו-Health Professionals Follow-up Study, אשר כללו 80,701 […]

  • מה בין תפקוד גופני ובין תסמינים פסיכולוגיים בחולים עם מחלת פרקינסון? (CNS Neurosci Ther)

    מה בין תפקוד גופני ובין תסמינים פסיכולוגיים בחולים עם מחלת פרקינסון? (CNS Neurosci Ther)

    במאמר שפורסם בכתב העת CNS Neuroscience & Therapeutics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תסמיני דיכאון עשויים להשפיע על הניידות ושיווי המשקל של חולים עם מחלת פרקינסון, כאשר עם עליה בחומרת תסמיני דיכאון חלה החמרה במדדי ניידות ויציבות החולים. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-רגרסיה במטרה לבחון את הנתונים בספרות הרפואית אודות מדדי […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' רז: רעד

    הטיפ השבועי עם פרופ' רז: רעד

    הפעם עוסק פרופ’ רז בתופעה הנפוצה בעיקר בגיל המבוגר. לכל הטיפים השבועיים בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

  • גורמי סיכון הפיכים להופעה של דמנציה בגיל צעיר (JAMA Neurol)

    גורמי סיכון הפיכים להופעה של דמנציה בגיל צעיר (JAMA Neurol)

     מעבר לגורמי הסיכון המוכרים לדמנציה, דוגמת סוכרת, אירוע מוחי, מחלת לב ודיכאון, מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology עולה כי חסר וויטמין D, רמות CRP גבוהות ובידוד חברתי מעלים את הסיכון להופעה של דמנציה בגיל צעיר. מחקר כלל 356,052 משתתפים מתחת לגיל 65 שנים (גיל ממוצע של 54.6 שנים) ללא דמנציה, אשר נכללו במאגר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה