Pulm. Hypertension

תרפיה גנטית הובילה לשיפור יכולות מוטוריות וקוגניטיביות לחולי תסמונת AHDS (הודעת אונ’ בן גוריון)

AHDS היא תסמונת הגורמת לשיתוק מוחין ועיכוב פסיכומוטורי חמור המלווה ברמות חריגות של הורמון בלוטת התריס בדם. עד היום, טיפולים שונים הצליחו לשפר את רמות ההורמון החריגות בדם, אולם לא נצפה שיפור בצד הנוירולוגי. כעת, קבוצת מחקר בינלאומית בהובלת ד”ר גד וטין מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הוכיחה שניתן לשפר יכולות מוטוריות וקוגניטיביות באמצעות תרפיה גנטית. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Thyroid.

חולי AHDS מתמודדים עם תסמונת גנטית נדירה הגורמת לחסם במעבר של הורמון בלוטת התריס דרך מחסום דם המח. חסם זה מונע מהורמון בלוטת התריס לחדור למח ובעקבות כך רמות ההורמון בדם גבוהות ומזיקות לתפקוד הלב, הכבד הכליות והשרירים. התוצאה: שיתוק מוחין ועיכוב פסיכומוטורי חמור. חולי AHDS אינם מסוגלים ללכת או לשבת בצורה עצמאית ואף אינם מפתחים יכולת לדבר. עד כה אובחנו כ-300 חולים בעולם, אולם עקב היותה תסמונת נדירה שזוהתה לאחרונה, ניתן להעריך שמספר החולים בעולם גדול ממספר זה.

התסמונת נגרמת עקב מוטציות בגן MCT8, הידוע כחלבון נשא (טרנספורטר) של הורמון בלוטת התריס. מכיוון שהגן יושב על כרומוזום ה-X, המחלה עוברת דרך האם ופוגעת בלעדית בזכרים. עד היום, חוקרים הצליחו למצוא טיפולים המשפרים את רמות ההורמון החריגות בדם, אולם לא נצפה שיפור בצד הנוירולוגי.

בעבר גילתה קבוצת המחקר באמצעות תאי גזע שהופקו מחולים בשילוב טכנולוגיית איבר על שבב (Organ-on-Chip), שהתסמונת נגרמת כתוצאה מפגיעה במעבר של הורמון בלוטת התריס דרך מחסום דם המוח, המצוי בכלי הדם במח ומשמש כמחסום עבור מולקולות בין מערכת הדם לנוזל המוחי-שדרתי.

מחקר חדש בהובלת ד”ר גד וטין, חבר המחלקה לפיזיולוגיה וביולוגיה תאית בפקולטה למדעי הבריאות, והמרכז לרפואה מחדשת ומחקר בתאי גזע (RMSC) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצביע על כך שבעזרת  תרפיה גנטית, טכניקה ייחודית הרותמת גנים לטיפול במחלות, חל שיפור משמעותי ביכולות המוטוריות והקוגניטיביות של העכבר החולה. על ידי החדרה תוך ורידית של חומר גנטי הנושא את הגן MCT8 לתוך התאים, מתאפשר תיקון המנגנון שהוא בעל השפעה מועילה לטווח ארוך בעיקר על מערכת העצבים המרכזית.

בשנים האחרונות נעשה שימוש מוצלח בשיטת טיפול של תרפיה גנטית כדי לתת מענה למחלות נוירולוגיות מונוגניות, מחלות הנובעות ממוטציה בגן בודד. גישה זו הצליחה להציל ילדים חולי SMA והיא כיום חלק מסל התרופות בישראל.

כדי לבדוק את היתכנות גישה זו עבור חולי AHDS, נעזרו החוקרים במודל עכברי. מכיוון שחולי AHDS לרוב מאובחנים בגילאים מאוחרים, נבדק האפקט של הטיפול בגיל מאוחר יחסית (טרום התבגרות מינית) שהוא רלוונטי מבחינה קלינית. כדי לפגוע במחסום דם המח ולשפר את היכולת שלו להכניס את הורמון בלוטת התריס למח, הם בחרו להזריק וירוס הנושא עותק נכון של MCT8 אנושי אל תוך הוריד.

ממצאי המחקר הצביעו על כך שטיפול בודד וחד פעמי הוביל לביטוי של גן MCT8 בכל חלקי המוח. הביטוי הוביל לשיפור משמעותי של כניסת ההורמון למוח, והוביל לשיפור ארוך טווח ביכולות המוטוריות והקוגניטיביות של העכברים.

“במחקר הנוכחי, השתמשנו בגישת ריפוי גנטי המכוונת למחסום דם- מוח במודל עכבר למחסור ב-MCT8 והראנו הצלה של תוכן המוח, התנהגות תנועתית וקוגניטיבית”,  אמר ד”ר וטין. “מחקר זה סולל את הדרך לניסוי קליני שבתקווה יתחיל בעתיד הקרוב, שכן לריפוי גנטי זה יש פוטנציאל לשפר את התסמינים הנוירולוגיים ההרסניים בחולים עם “AHDS. סיכם.

קבוצת המחקר כללה את: המעבדה של דר’ וטין, המעבדה של פרופ’ קלייב סוונדסן מהמרכז הרפואי Cedars-Sinai שבלוס אנג’לס, והמעבדה של פרופ’ סם רפטוף מאוניברסיטת שיקגו.

מחקר זה (מס’ 1621/18) נתמך ע”י הקרן הישראלית למדע, משרד המדע והטכנולוגיה (מס’ 3-15647) ומשפחת שרמן.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שכיחות גבוהה של הפרעות תפקודי תריס לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי כנגד מחלת גרייבס (Clin Endocrinol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות תפקודי תריס לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי כנגד מחלת גרייבס (Clin Endocrinol)

    בקרב מבוגרים עם מחלת גרייבס, הפרעות בתפקודי תריס תועדו בשכיחות גבוהה עם שיעורי הישנות גבוהים במהלך 12 החודשים הראשונים לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי, כך עולה מתוצאות מחקר PRAGMA שפורסמו בכתב העת Clinical Endocrinology. במחקר הרטרוספקטיבי, רב-מרכזי, תצפיתי, ביקשו החוקרים לכמת את שכיחות הפרעות בתפקודי תריס לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי ולהשוות את היעילות של גישות הטיפול […]

  • ההשפעה של חיסונים כנגד קורונה על תפקודי תריס ונוגדנים כנגד בלוטת התריס (J Clin Endocrinol Metab)

    ההשפעה של חיסונים כנגד קורונה על תפקודי תריס ונוגדנים כנגד בלוטת התריס (J Clin Endocrinol Metab)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חיסון כנגד נגיף הקורונה מלווה בעליה מתונה בטיטר נוגדנים כנגד בלוטת התריס, כאשר העלייה הגדולה ביותר בטיטר נוגדנים כנגד TPO תועדה בקרב אלו שקיבלו את החיסון של חברת פייזר. עם זאת, לא תועדו מקרים של הפרעה […]

  • טיפול אקסוגני בהורמון בלוטת התריס עלול להעלות סיכון קרדיווסקולרי (JAMA Network Open)

    טיפול אקסוגני בהורמון בלוטת התריס עלול להעלות סיכון קרדיווסקולרי (JAMA Network Open)

    מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק מחקר חדש שפורסם ב- JAMA Network Openשם דגש על חשיבות ההימנעות מהיפרתירואידיזם והיפותירואידיזם אקסוגני כדי להפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי ואת המוות בקרב מטופלים המקבלים טיפול בהורמון בלוטת התריס. למרות שההנחיות של איגוד בלוטת התריס האמריקאי (ATA) ממליצות לשמור על רמות הורמון מגרה בלוטת התריס (TSH) בטווח […]

  • עדויות חדשות בנוגע לטיפול משולב בהיפותירואידיזם (AACE 2022)

    עדויות חדשות בנוגע לטיפול משולב בהיפותירואידיזם (AACE 2022)

    מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק נתונים חדשים אודות תת-קבוצת חולי ההיפותירואידיזם שנותרו סימפטומטיים לאחר טיפול בלבותירוקסין (LT4) וגישות הטיפול בהם, הוצגו לאחרונה בפגישה השנתית של האגודה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה קלינית (AACE) 2022. בפגישה הוצג כי לא כל החולים עם תת פעילות בלוטת התריס מטופלים בהצלחה עם לבוטירוקסין גרידא וחלקם עשויים להזדקק לטיפול […]

  • חמוציות עשויות לשפר זיכרון אפיזודי (frontiers in Nutrition)

    חמוציות עשויות לשפר זיכרון אפיזודי (frontiers in Nutrition)

    מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק מחקר חדש שפורסם ב-frontiers in Nutrition הראה כי עבור מבוגרים בריאים בגיל העמידה ואף מבוגרים יותר, הוספת חמוציות לתזונה עשויה לסייע בשיפור הזיכרון ותפקוד המוח, בנוסף להורדת רמת כולסטרול LDL. התוצאות הראו שצריכת תמצית חמוציות מיובשות בהקפאה, השווה לכוס אחת של חמוציות טריות, במשך 12 שבועות, […]

  • מה בין עובי שכבת RNFL ובין הסיכון להידרדרות קוגניטיבית בגיל מבוגר? (JAMA Ophthalmol)

    מה בין עובי שכבת RNFL ובין הסיכון להידרדרות קוגניטיבית בגיל מבוגר? (JAMA Ophthalmol)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology עולה כי עובי שכבת RNFL (Retinal Nerve Fiber Layer) עשוי לשמש כסמן פרוגנוסטי להידרדרות קוגניטיבית ארוכת טווח במבוגרים בגילאי 60 שנים ומעלה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הציעו קשר אפשרי בין עובי שכבת הרשתית ובין התפקוד הקוגניטיבי בחולים עם ליקוי קוגניטיבי קל ומחלת אלצהיימר. עם זאת, אין […]

  • ועדת ה-CHMP שלEMA  ממליצה על אישור הטיפול הגנטי Upstaza בילדים הסובלים מ- AADC-deficiency (הודעת מדיסון)

    ועדת ה-CHMP שלEMA ממליצה על אישור הטיפול הגנטי Upstaza בילדים הסובלים מ- AADC-deficiency (הודעת מדיסון)

    זהו גם הטיפול הראשון המאושר לטיפול בילדים הסובלים מ- AADC-deficiency, מחלה נוירולוגית נדירה ביותר ומסכנת חיים סוכנות התרופות האירופית (European Medicines Agency) הודיעה כי הוועדה למוצרים רפואיים לשימוש אנושי (CHMP) של הסוכנות המליצה על אישור הטיפול הגנטי Upstaza (eladocagene exuparvovec) בילדים הסובלים מהמחלה הגנטית AADC-deficiency. הטיפול מיוצר על-ידי חברת התרופות PTC המשווקת בישראל על-ידי חברת […]

  • הסיכון המצטבר למחלות לב וכלי דם לאורך החיים מנבא את הסיכון להידרדרות קוגניטיבית ודמנציה (Neurology)

    הסיכון המצטבר למחלות לב וכלי דם לאורך החיים מנבא את הסיכון להידרדרות קוגניטיבית ודמנציה (Neurology)

    הסיכון המצטבר למחלות לב וכלי דם הינו גורם משמעותי בהערכת הסיכון להידרדרות קוגניטיבית ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שדמנציה וסקולארית נובעת בפועל מנזק לכלי דם, מעדויות שפורסמו לאחרונה עולה עוד חשיבות של גורמים קרדיווסקולאריים בהתקדמות מחלת אלצהיימר. בקרוב ל-80% מהחולים עם מחלת אלצהיימר ניתן […]

  • טיפול בלחץ אוויר חיובי עשוי להאט הידרדרות קוגניטיבית במבוגרים עם דום נשימה חסימתי בשינה (Neurology)

    טיפול בלחץ אוויר חיובי עשוי להאט הידרדרות קוגניטיבית במבוגרים עם דום נשימה חסימתי בשינה (Neurology)

    טיפול בלחץ אוויר חיובי עשוי להאט הידרדרות קוגניטיבית במבוגרים עם דום נשימה חסימתי בשינה, אם כי דרושים מחקרים נוספים בנושא, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית חדשה שפורסמו בכתב העת Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שמחקרים לאחרונה הראו כי דום נשימה חסימתי בשינה הינו גורם סיכון הפיך להידרדרות קוגניטיבית ודמנציה, הקשר בין טיפול בלחץ […]