במשך שנים רבות לא היה כל מענה רפואי אמיתי לחולים במחלות ריאה אינטרסטיציאליות (ILD) אך כעת תרופה ומחקר פורץ דרך עשויים להביא, בפעם הראשונה, לתועלת אמיתית לחולים אלו ולהאט את קצב התדרדרות מחלתם
מחלות ריאה אינטרסטיציאליות (Interstitial Lung Diseases) הן קבוצה של 200 מחלות הפוגעות בריאה ונחשבות למחלות קשות וחשוכות מרפא. שכיחותן בעולם עומדת על בין 20 ל-60 חולים על כל 100 אלף איש. את המחלות בקבוצה הזו מאפיין שילוב של דלקת עם הצטלקות הריאות. קיימות מספר תרופות נגד דלקת, כגון סטרואידים נגזרות של קורטיזול, שעשויים להועיל נגד המרכיב הדלקתי. אולם בחלק מהמחלות בקבוצה זו המרכיב הדלקתי יחסית שולי, והמרכיב הצלקתי הוא משמעותי יותר. היווצרות הצלקות תהליך שנקרא פיברוזיס ריאתי – פוגעת אנושות בתפקוד התקין של הריאות, והנזק בדרך כלל בלתי הפיך. הנזק לריאות גורם לתחלואה גבוהה, המתבטאת בשיעול וקוצר נשימה מתקדם, ובשלבים המתקדמים של המחלה לכשל נשימתי ולתמותה.
במשך שנים רבות לא היה טיפול לחולים על פיברוזיס ריאתי. השפעת טיפולים נוגדי דלקת על התהליך הפיברוטי (צלקתי) מוגבל מאוד. בוצעו מחקרים רבים לחיפוש אחר איזשהו מענה אך ללא הועיל, ולא נותר לנו אלא להציע למטופלים טיפולים תומכים, כגון טיפול בחמצן, ובחלק מהמקרים הייתה קיימת אפשרות להשתלת ריאה.
לפני חמש שנים חלה תפנית. תרופה בשם Ofev נמצאה יעילה לטיפול במחלת IPF, הסוג השכיח ביותר של מחלות ריאה פיברוטיות. במחקר מבוקר בינלאומי נמצא ש-Ofev הביאה להאטה של התקדמות המחלה. כעת ביקשו החוקרים להרחיב את היריעה מעבר ל-IPF בלבד, ולבחון האם הטיפול החדש יכול לסייע לכל מי שסובל מצלקות שהולכות ומחמירות של הריאות. שאלה זו נבחנה במחקר INBUILD, מחקר אקראי וכפול סמיות שתוצאותיו הוצגו זה לא מכבר בכנס איגוד רופאי הריאות האירופאי. מחקר זה הוא הראשון שהתמקד בפיברוזיס ריאתי מכל סוג שהוא, ולא רק ב-IPF. המחקר ביקש לבחון את יעילות ובטיחות התרופה Ofev בסל רחב של מחלות המתאפיינות בהצטלקות פרוגרסיבית של רקמת הריאה. הקריטריון המרכזי להכללה במחקר הייתה פיברוזיס ריאתי מתקדם. את המחקר ערכו החוקרים ב-153 אתרים ב-15 מדינות לאורך 52 שבועות. במחקר השתתפו 663 חולים שחולקו באופן אקראי ושווה בין שתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה Ofev, והקבוצה השנייה קיבלה טיפול דמה (פלצבו). התוצאות היו לא פחות ממצוינות. נמצא כי הטיפול ב-Ofev האט את קצב התדרדרות המחלה ב-57% בהשוואה לאלו שקיבלו פלצבו.
המשמעות של המחקר היא שחולים שעד כה נאלצו להתמודד עם התקדמות המחלה עד לשלבי ההשתלה או עד שהמחלה תגבר על חייהם, יכולים כעת להיעזר בטיפול שעשוי לשפר את מצבם. לא אשכח איך בהיותי רופא מתמחה בשנות ה-90, כשהתחלתי להתעניין במחלות אינטרסטיציאליות, חשתי חוסר אונים ותסכול בלתי רגיל בעודי יושב מול חולים עם מחלות הצטלקותיות ומביט בעיניהם בידיעה שאין לי באמת מה להציע להם.
אני מקווה שבעתיד נוכל לקבל תוצאה טובה אף יותר מזו שקיימת היום, ועם זאת אני מודה על כך שאני יכול סוף כל סוף להעניק לחולים שלי מענה בצורת טיפול תרופתי שיכול להקל את סבלם. עבורי זו פריצת דרך גדולה המביאה סיפוק רב.

Flaherty KR et al. N Engl J Med. 2019 Oct 31;381(18):1718-1727. doi: 10.1056/NEJMoa1908681