פרפור פרוזדורים הוא אחד הגורמים המרכזיים לשבץ מוחי איסכמי, כיוון שהוא מעלה את הסיכון לשבץ פי חמישה. שבץ מוחי הנגרם מפרפור פרוזדורים נוטה להיות חמור יותר, עם סיכון גבוה יותר לנכות קשה ואף למוות. בישראל, שבץ מוחי הוא גורם הנכות הראשון וגורם התמותה השלישי בשכיחותו, עם כ-5,000 מקרים של שבץ מוחי קריפטוגני בשנה. ההנחיות החדשות כוללות פרוטוקול טיפול מקיף: ניטור ממושך: של קצב הלב במטופלים עם שבץ מוחי קריפטוגני, כולל שימוש במכשירי ניטור חיצוניים ומושתלים; שימוש במדדי HAVOC ו-AF-ESUS BROWN: להערכת ההסתברות לפרפור פרוזדורים תת-קליני וקביעת מי מהמטופלים יפיק תועלת מניטור לבבי ארוך טווח; השתלת ICM: (מכשיר ניטור לבבי מושתל) במטופלים עם חשד גבוה לפרפור פרוזדורים לניטור רציף וארוך טווח והתאמה אישית של הגדרת הניטור להגברת הדיוק. ניטור סדיר במושתלי קוצב/ICD: במטופלים עם קוצב או ICD בעלי יכולת חישה פרוזדורית, מומלץ לבצע ניטור סדיר לזיהוי אירועי AHREs.
נייר העמדה, שכתבו ד"ר אהוד חורין, פרופ' איברהים מרעי ופרופ' מוטי חיים מהחוג לקיצוב ואלקטרופיזיולוגיה, האיגוד הקרדיולוגי בישראל וד"ר ג'רמי מולד, ד"ר רני ברנע ופרופ' רונן לקר מההחברה הישראלית לשבץ מוחי, האיגוד הנוירולוגי בישראל, קובע כי "היעילות של נוגדי קרישה למניעת שבץ במטופלים עם שבץ קריפטוגני הוכחה רק עבור חולים שבהם תועד לבסוף פרפור פרוזדורים, על כן הדיוק והאמינות של אמצעי הניטור לאבחנת פרפור פרוזדורים הינה קריטית. קיימת חשיבות רבה להעלות את שיעור האבחון של האטיולוגיה האחראית לשבץ המוח, על מנת לאפשר ליותר מטופלים לקבל טיפול מתאים אשר יפחית את הסיכון להישנות שבץ המוח".
שבץ קריפטוגני הוא שבץ מוחי שבו לא ניתן לזהות את הגורם המרכזי לאירוע לאחר בירור רפואי בסיסי מקובל. מדובר בקבוצה הטרוגנית של מטופלים במונחים של פרופיל סיכון, תחלואה נלווית, פרוגנוזה ואפשרויות טיפול פוטנציאליות. הרישום הלאומי לשבץ מוחי בישראל מצביע על עלייה בשכיחות האירועים המוחיים בשנים האחרונות. בין 2014 ל-2018 חלה עלייה של כ-10% בכמות האירועים המוחיים, כאשר בשנת 2018 נרשמו כ-18,930 מקרים של אירועים מוחיים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!