Urinary Tract Infections

האם יש צורך ברנוגרפיה שגרתית לאחר פיאלופלסטיה? (מתוך Journal of Urology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ספטמבר של ירחון Journal of Urology עולה כי יתכן ואין בהכרח צורך ברנוגרפיה רוטינית לאחר ביצוע פיאלופלסטיה. החוקרים מציעים כי בדיקת אולטראסאונד לבדה עשויה להיות מספקת על מנת להעריך שיפור בניקוז שלאחר הפעולה, וכי רק בחולים בהם לא ניתן להדגיש שיפור שכזה יש צורך ברנוגרפיה.

החוקרים טוענים כי באמצעות אסטרטגיה בתר-ניתוחית זו, ניתן יהיה להימנע מקטטריזציה וחשיפה לקרינה בכ-50% מהחולים.

לדברי החוקרים, בדיקות המבוצעות לאחר פיאלופלסטיה כוללות על פי רוב אולטראסאונד (US) או Diuretic renal scan (RS). על מנת לקבוע שמא RS הינו הכרחי תמיד, ביקשו החוקרים לסקור נתונים אודות 97 ילדים אשר עברו 101 פיאלופלסטיות בגיל חציוני של 18 חודשים, ואחריהם בוצע מעקב של 4.5 שנים בממוצע.

החוקרים מדווחים כי בדיקת האולטראסאונד הבתר-ניתוחית הראשונה לאחר הפעולה הראתה שיפור סובייקטיבי ב-91 כליות (90%). לדבריהם, נצפתה ירידה בחומרת ההידרונפרוזיס ב-46 בלבד (50%). לעומת זאת, הרנוגרפיה הראשונית לאחר הניתוח (RS) הראתה ניקוז ללא חסימה ב-95 כליות (94%). הם מוסיפים כי אף אחת מ-46 הכליות עם ירידה בחומרת ההידרונפרוזיס לא הראתה חסימה ב-RS, וזאת לעומת 6 כליות מתוך 55 (11%) באלו בהן לא נצפה שיפור שכזה (p<0.003).

שתיים מבין 91 הכליות בהן נצפה שיפור סובייקטיבי בבדיקת ה-US הראשונה הראו חסימה ב-RS, אשר לדברי החוקרים חלפה באופן ספונטני. לעומת זאת, מבין עשר הכליות בהן לא נצפה שיפור ב-US הבתר-ניתוחי הראשון, ארבע הראו חסימה ב-RS, מהן שתיים אשר הצריכו פעולה נוספת.

בנוסף, מציינים החוקרים כי מבין 49 חולים עם תפקוד כלייתי מפוצל גבוה מ-45% לפני הניתוח, אף אחד לא הראה שינויים של למעלה מ-5% לאחריו. מבין 35 חולים עם תפקוד כלייתי מפוצל של פחות מ-45% לפני הניתוח, 15 (43%) הראו שינויים של למעלה מ-5% בתר-ניתוחית (p<0.001).

החוקרים מספרים כי בהמשך בכוונתם לפתח קריטריונים אובייקטיביים לשיפור ב-US בנוסף לשיטת הדירוג הקיימת. לטענתם, לכשיוגדרו קרטיריונים שכאלו, יתכן ומרבית החולםי לא יזדקקו עוד לרנוגרפיה לאחר ניתוח פיאלופלסטיה.

J Urol 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    בשליש מהקשישים ישנה עדות למחלת כבד סטאטוטית, בעוד שפיברוזיס כבדי מתואר בשכיחות נמוכה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת NPJ Gut and Liver. מהמחקר עולה עוד כי לאי הקפדה על פעילות גופנית ומחלות כרוניות רבות ישנה השפעה על הסיכון למחלת כבד סטאטוטית. מדגם המחקר כלל 1,021 קשישים (גיל ממוצע של 72.5 שנים, 75.9% גברים) […]

  • זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על קשר בין זיהום בנגיף קורונה ובין סיכון מוגבר למגוון סיבוכים כלייתיים, כולל הופעה חדשה של מחלת כליות כרונית והחמרת תפקוד כלייתי בצעירים מתחת לגיל 21 שנים. באלו עם מחלת כליות כרונית קודמת או נזק כלייתי חד תועד סיכון גבוה יותר לסיבוכים חמורים, כולל דיאליזה או […]

  • מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    רמות מוגברות של המטבוליטים בשתן Choline ו-Dimethylglycine נקשרו באופן בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לסיבוכים כלייתיים ותמותה מכל-סיבה בחולים עם סוכרת מסוג 2, כאשר העדויות מציעות כי דחק טובולרי מתווך בחלקו את הקשר בין הפרעה במטבוליזם כולין וירידה הדרגתית בתפקוד כלייתי בחולים אלו, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & […]

  • טיפול ב-Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בחולים עם יתר לחץ דם עמיד

    טיפול ב-Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בחולים עם יתר לחץ דם עמיד

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMAמדווחים חוקרים מדרום קוריאה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בהפחתת לחץ דם בחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול, עם שיעורים דומים של השגת יעד לחץ דם סיסטולי ופרופיל בטיחות טוב יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Spironolactone הינה התרופה המועדפת לטיפול ביתר לחץ דם […]

  • מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    במאמר שפורסם בכתב העת Blood Advances מדווחים חוקרים מאנגליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קשר משמעותי בין קוטר הגידול המקסימאלי ובין הסיכון להישנות בחולים עם מחלת הודג’קין בשלב-מוגבל שהשיגו בדיקת הדמיה תקינה, כאשר כל עליה של סנטימטר אחד בקוטר המקסימאלי של הגידול לוותה בעליה של 21% בסיכון להישנות. מדגם המחקר כלל 1,278 חולים […]

  • רמות לקטט גבוהות בדם מנבאות סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם נזק כלייתי חד

    רמות לקטט גבוהות בדם מנבאות סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם נזק כלייתי חד

    רמות לקטט בדם מעל 4 מילימול/ליטר בקבלה לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ מלוות בסיכון מוגבר לתמותה בתוך חודשיים בחולים עם נזק כלייתי חד תחת טיפול כלייתי חליפי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Nephrology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל נתונים לאורך תקופה של ארבע שנים במטרה לבחון את ההשפעה של רמות לקטט בדם בקבלה לאשפוז ליחידת […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר