היעילות של אפליקציות של טלפונים ניידים חכמים בהערכת הסיכון למלנומה עבור משתמשים חסרי ידע קליני איננה עקבית: 3 מתוך 4 אפליקציות שנבדקו במחקר חדש סיווגו בשוגג 30% או יותר מהמלנומות כ”נגעים לא מדאיגים”.
מטרת המחקר, שפורסם ב- JAMA Dermatology, היתה להעריך את היעילות של אפליקציות לסמרטפונים שמטרתן להעריך על פי תמונה נגעים על פני העור ולתת למשתמש חוות דעת על הסיכון לממאירות. החוקרים בדקו את נכונות האבחון.
החוקרים השתמשו בתמונות של נגעים עוריים, מתוכן 60 מלנומות (44 מתוכן חודרניות) ו-128 נגעים שפירים, שעברו אבחון היסטולוגי על ידי דרמטופלתולוג. התמונות היו של מטופלים לפני ביופסיה שעמדו לעבור הסרה של הנגעים כחלק מבדיקה שגרתית. ארבע האפליקציות נמדדו לפי הרגישות, ספציפיות ויכולת החיזוי החיובית/שלילית שלהן.
הרגישות של ארבעת האפליקציות נעה בין 6.8% ל-98.1%; הספציפיות, בין 30.4%-93.7%, ערך החיזוי החיובי 33.3-42.1% וערך החיזוי השלילי 65.4-97%. באופן לא מפתיע, הרגישות הגבוהה באבחון של מלנומות נרשמה באפליקציה ששולחת את התמונה ישירות לדרמטולוג לניתוח תוך 24 שעות, והנמוכה ביותר לאפליקציה שהשתמשה באלגוריתם לניתוח הדימוי. 2 האפליקציות הנוספות שנבדקו היו גם הן מבוססות על אלגוריתם.
כרגע, ה-FDA לא מפקח על אפליקציות לטלפונים הניידים, אם כי יש כוונת להחיל פיקוח על אפליקציות המערבות מכשירים רפואיים הנמצאים כבר תחת פיקוח FDA. איזו רגולציה דרושה כרגע, אם בכלל? האם על ה-FDA לדרוש הצהרות בדבר יכולת הזיהוי של האפליקציה כמו גם הצהרה בולטת יותר על כך שהיא איננה מחליפה אבחון רפואי, או לחילופין לדרוש דרגות זיהוי ורגישות מינימליות? טרם נקבעו הנחיות בנושא.
כאמור, יכולות הביצוע של אפליקציות לסמרטפונים בזיהוי מלנומות אינן עקביות, ו-3 מתוך 4 אפליקציות זיהו 30% או יותר מהמלנומות כנגעים לא מדאיגים. הסתמכות אך ורק על האפליקציות הללו במקום בדיקה רפואית יכולה לגרום לדחיה באבחון של מלנומות ולפגוע במטופלים.
לתקציר המחקר
http://archderm.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=1557488#qundefined
JAMA Dermatol. 2013;():1-4
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!