שכיחות גבוהה של מחלת עין יבשה לאחר ניתוח קטרקט (Ophthalmol Ther)

במאמר שפורסם בכתב העת Ophthalmology and Therapy מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מחלת עין יבשה מופיעה לראשונה בלמעלה משליש מהחולים לאחר ניתוח קטרקט, כאשר מתן מקומי של תמיסת Diquafosol Tetrasodium וטיפול קדם-ניתוחי בבלוטת מייבומיאן עשויים לסייע במניעה וטיפול במחלת עין יבשה לאחר ניתוח קטרקט.

ישנם מספר גורמי סיכון למחלת עין יבשה לאחר ניתוח קטרקט, כאשר זו מלווה בתסמינים הטרוגניים כולל ירידה באיכות הראיה. כעת השלימו החוקרים סקירה שיטתית ומטה-אנליזה במטרה לקבוע את שיעורי ההימצאות והמאפיינים של מחלת עין יבשה לאחר ניתוח קטרקט.

החוקרים ערכו חיפוש במאגרי PubMed ו-Embase וכללו מחקרים שהתמקדו בחולים עם מחלת עין יבשה לאחר ניתוח קטרקט, בתקופה שבין ינואר 2011 ועד יוני 2020. הסקירה כללה 36 מחקרים שפורסמו בין 2013 ועד 2020, כאשר 9 מחקרים נכללו במטה-אנליזה לקביעת שיעורי הימצאות מחלת עין יבשה לאחר ניתוח קטרקט.

מהנתונים עולה כי 37.4% מהחולים ללא מחלת עין יבשה קודמת פיתחו הפרעה זו לאחר ניתוח קטרקט. גורמי הסיכון למחלת עין יבשה לאחר ניתוח קטרקט כללו גיל, מגדר נקבי, מחלות סיסטמיות, תרופות סיסטמיות, הפרעות פסיכיאטריות, מחלת עין יבשה קודמת, הפרעה בתפקוד בלוטת מייבומיאן, חומרים משמרים בטיפות עיניים, טכניקות ניתוח ואורחות חיים.

שיא חומרת מחלת עין יבשה תועד יממה לאחר הניתוח ונותר למשך לפחות 1-12 חודשים לאחר ניתוח קטרקט; לפיכך, נדרש מעקב ממושך אחר מחלת עין יבשה למשך לפחות חודש לאחר ניתוח קטרקט.

מתן טיפול מקומי ב- Diquafosol Tetrasodiumללא חומרים משמרים וטיפול קדם-ניתוחי בבלוטת מייבומיאן היו יעילים במניעה וטיפול במחלת עין יבשה לאחר ניתוח קטרקט.

ממצאי המחקר מעידים כי למעלה משליש מהחולים מפתחים מחלת עין יבשה לאחר ניתוח קטרקט, כאשר טיפול זהיר במחלת עין יבשה נדרש לאחר ניתוח קטרקט לשיפור שביעות הרצון ואיכות הראיה של החולים.

Ophthalmol Ther, May 9, 2022

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם אסתמה מעלה את הסיכון לקטרקט? (BMC Ophthalmol)

    האם אסתמה מעלה את הסיכון לקטרקט? (BMC Ophthalmol)

    במבוגרים בגילאי 40 שנים ומעלה עם אסתמה סיכון מוגבר להתפתחות קטרקט, בהשוואה לאלו ללא מחלת הריאות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת BMC Ophthalmology. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין אסתמה ובין קטרקט במדגם מייצג של מבוגרים בגילאי 40 שנים ומעלה בארצות הברית. סקר NHIS (National Health Interview Survey) הינו מקור […]

  • ההשפעה המגנה של Reparixin מפני תמותה עקב קורונה בחולים מאושפזים בסיכון גבוה (Front Immunol)

    ההשפעה המגנה של Reparixin מפני תמותה עקב קורונה בחולים מאושפזים בסיכון גבוה (Front Immunol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Immunology מדווחים חוקרים על תוצאות מטה-אנליזה חדשה של מחקרים אקראיים, מהן עולה כי טיפול ב- Reparixin, מעכב CXCL8 (), עשוי להפחית את שיעורי התמותה באשפוז של חולים בסיכון גבוה עם זיהום בנגיף הקורונה. ברקע למחקר מסבירים כי מספר גדול של תרופות נוגדות-דלקת הוצעו לטיפול כנגד זיהום בנגיף הקורונה. Reparixin, […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Infliximab לטיפול בצעירים עם ספונדילוארתריטיס (Arthritis Research & Therapy)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Infliximab לטיפול בצעירים עם ספונדילוארתריטיס (Arthritis Research & Therapy)

    במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Research & Therapy מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Infliximab (רמיקד) הינו טיפול יעיל ובטוח בחולים עם ספונדילוארתריטיס מגיל צעיר עם תגובה לא-הולמת לטיפול קונבנציונאלי. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היעילות והבטיחות של Inflixmab לעומת פלסבו לטיפול בחולים עם הופעה בגיל ההתבגרות של ספונדילוארתריטיס. המחקר האקראי, […]

  • טיפול במעכבי TNF אינו מעלה את הסיכון להתפתחות ממאירות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Arthritis Research & Therapy)

    טיפול במעכבי TNF אינו מעלה את הסיכון להתפתחות ממאירות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Arthritis Research & Therapy)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis Research & Therapy עולה כי השימוש בתרופות ממשפחת מעכבי TNF (Tumor Necrosis Factor) אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלות ממאירות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) וייתכן ואף מלווה בהיארעות נמוכה יותר של מחלות ממאירות באוכלוסייה זו. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו חששות בנוגע לבטיחות השימוש במעכבי TNF […]

  • תוצאות מבטיחות ל-Tarcocimab בטיפול בחסימת וריד רשתית (מתוך Kodiak Sciences)

    תוצאות מבטיחות ל-Tarcocimab בטיפול בחסימת וריד רשתית (מתוך Kodiak Sciences)

    הטיפול ב- Tarcocimab Tedromer היה לא-נחות בהשוואה ל-Aflibercept בכל הנוגע לשינוי ממצב הבסיס בחדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר בחולים עם בצקת מקולארית משנית לחסימת וריד רשתית, כך עולה מנתוני מחקר BEACON. המחקר בשלב 3 כלל 568 משתתפים אם ירידה בראיה ובצקת מקולארית משנית לחסימת וריד הרשתית. המשתתפים במחקר חולקו באקראי לקבלת Tarcocimab Tedromer במינון 5 […]

  • טיפול ב-Abecma מאריך משמעותית הישרדות חולים עם מיאלומה נפוצה מתקדמת (מתוך הודעת BMS)

    טיפול ב-Abecma מאריך משמעותית הישרדות חולים עם מיאלומה נפוצה מתקדמת (מתוך הודעת BMS)

    מנתונים חדשים עולה כי טיפול ב-Abecma (Idecabtagene Vicleucel, הקרוי גם Ide-Cel) מאריך משמעותית הישרדות ללא-התקדמות לעומת משטרי טיפול סטנדרטיים בחולים מבוגרים עם מיאלומה נפוצה מתקדמת. מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את השימוש ב-Abecma בחודש מרץ בשנת 2021 לטיפול במבוגרים עם מיאלומה נפוצה חוזרת או עמידה לטיפול, אשר קיבלו לפחות ארבעה קווי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את הטיפול ב-Myfembree לטיפול בכאב משנית לאנדומטריוזיס (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את הטיפול ב-Myfembree לטיפול בכאב משנית לאנדומטריוזיס (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את השימוש ב- Myfembree, טבליה הכוללת משלב Relugolix במינון 40 מ”ג, Estradiol במינון 1 מ”ג ו-Norethindrone Acetate במינון 0.5 מ”ג, לטיפול בכאב בדרגה מתונה-עד-חמורה משנית לאנדומטריוזיס. המומחים מסבירים כי אנדומטריוזיס הינה מחלת כרונית ללא אפשרויות טיפול רבות להקלה על כאב. האישור הנוכחי עשוי לסייע בהגדרה מחדש […]

  • טיפול יומי ב-Tiotropium משפר תפקודי ריאתי אך לא משפיע על תדירות התלקחויות בחולים עם ברונכיאקטזיות (Eur Respir J)

    טיפול יומי ב-Tiotropium משפר תפקודי ריאתי אך לא משפיע על תדירות התלקחויות בחולים עם ברונכיאקטזיות (Eur Respir J)

    טיפול יומי ב- Tiotropium(ספיריבה) הוביל לשיפור תפקוד ריאתי אך לא הפחית את תדירות ההתלקחויות לאורך שישה חודשים בחולים עם ברונכיאקטזיות יציבות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Respiratory Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Tiotropium מצוי מזה בשימוש למעלה מ-15 שנים לטיפול במחלת ריאות חסימתית כרונית, כאשר באוכלוסייה זו הטיפול הוכח כיעיל מאוד בשיפור […]