טיפול ב-Dostarlimab יעיל בסרטן רירית הרחם מתקדם או חוזרני (Journal for ImmunoTherapy of Cancer)

מחקר חדש הראה כי טיפול ב-Dostarlimab יעיל ובטוח בסרטן רירית הרחם מתקדם או חוזרני מסוג dMMR/MSI-H ומסוג MMRp/MSS

מחקר חדש הראה כי טיפול ב- Dostarlimabיעיל ובטוח בסוגים שונים של גידולים כולל סרטן רירית הרחם מתקדם או חוזרני מסוג dMMR/MSI-H (Mismatch repair deficient / Microsatellite instability-high) ומסוג MMRp/MSS (Mismatch repair proficient / Microsatellite stable). מחקר זה הוא הגדול ביותר עד כה שנערך בקרב נשים עם סרטן רירית הרחם המעריך את הטיפול המונותרפי ב-Dostarlimab, נוגדן שנקשר בזיקה גבוהה ל-PD-1 וכך מעכב את הקישור של PD-L1 ו-PD-L2. המחקר פורסם ב-Journal for ImmunoTherapy of Cancer ב-21 לינואר 2022 והוא מסכם את התוצאות היעילות והבטיחות של דוסתרלימב בקרב נשים עם סרטן רירית הרחם.

המחקר כלל 290 נשים עם סרטן רירית הרחם מתקדם או חוזרני שחולקו לשתי קבוצות. הקבוצה ראשונה (A1) כללה 129 נשים עם סרטן מסוג dMMR/MSI-H, והקבוצה השניה (A2) כללה 161 נשים עם סרטן מסוג MMRp/MMS. בקרב הקבוצה הראשונה משך זמן המעקב החציוני היה 16.3 חודשים (IQR 9.5-22.1) ובקרב הקבוצה השניה הוא היה 11.5 חודשים (IQR 11.0-25.1).

תוצאות המחקר הראו כי בקבוצה הראשונה שיעור התגובה האובייקטיבית של הגידול (ORR – Objective Response Rate) היה 43.5% (95% CI 34.0%-53.4%), מתוכן -11 נשים הגיבו לטיפול באופן מלא ו-36 נשים הגיבו באופן חלקי. בקבוצה השניה ה-ORR היה 14.1% (95% CI 9.1%-20.6%), אשר מתוכן -3 נשים הגיבו לטיפול באופן מלא ו-19 נשים הגיבו באופן חלקי.

אוכלוסיית הבטיחות במחקר כללה 290 מטופלות ונמצא שרוב תופעות הלוואי הקשורות לטיפול ב- Dostarlimab היו בדרגה 1-2 (75%), וכללו בעיקר עייפות (17.6%), שלשולים (13.8%) ובחילות (13.8%). תופעות לוואי בדרגה 3 ומעלה התרחשו בקרב 16.6% מהמטופלות (כאשר התופעה השכיחה ביותר  בדרגה 3 ומעלה היתה אנמיה 2.5%), ו5.5% מהמטופלות לא הצליחו להשלים את הטיפול בעקבות תופעות הלוואי. יש לציין כי לא אירעו מקרי מוות שנקשרו לטיפול ב-Dostarlimab.

לסיכום, טיפול ב-Dostarlimab בקרב נשים עם סרטן רירית רחם מתקדם או חוזרני הראו תגובות ממושכות ועמוקות בשתי הקבוצות שנבדקו. כמו כן נמצא שפרופיל הבטיחות הינו בר ניהול ועקבי בהשוואה לטיפולי אנטי PD-1 אחרים.

J Immunother Cancer , . 2022 Jan;10(1):e003777. doi: 10.1136/jitc-2021-003777

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה