במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Infectious Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי זיהום קודם בשחפת הינו גורם סיכון להתפתחות סרטן ריאות, ללא תלות בהרגלי עישון או אבחנה של מחלת ריאות חסימתית כרונית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים מעטים בחנו את היקף הסיכון לסרטן ריאות בקרב מטופלים ששרדו שחפת, תוך התייחסות להרגלי העישון ואבחנה של מחלת ריאות חסימתית כרונית. יתרה מזאת, לא ידוע רבות אודות גורמי סיכון לסרטן ריאות בקרב מטופלים ששרדו זיהום בשחפת.
מחקר העוקבה כלל 75,467 משתתפים ששרדו שחפת בין 2010 ועד 2017 וביקורות תואמות בגיל ומין. המשתתפים היו במעקב למשך שנה אחת ממועד אבחנת שחפת ועד להיארעות סרטן ריאות, תמותה, או עד דצמבר 2018, המוקדם מבניהם. הסיכון לסרטן ריאות נבחן בהתאם לדפוסי עישון ואבחנה של מחלת ריאות חסימתית כרונית. בנוסף, החוקרים בחנו את גורמי הסיכון לסרטן ריאות ופיתחו מודל פרטני לניבוי סרטן ריאות בקרב מטופלים עם היסטוריה של שחפת.
לאורך חציון מעקב של 4.8 שנים, הסיכון לסרטן ריאות היה גבוה פי 1.72 בקרב מטופלים ששרדו שחפת, בהשוואה לביקורות. בקרב אלו עם היסטוריה של שחפת, במעשנים פעילים עם לפחות 20 שנות חפיסה תועד הסיכון הגבוה ביותר לסרטן ריאות (יחס סיכון מתוקן של 6.78) בהשוואה לאלו שלא עישנו מעולם ולא חלו בשחפת.
בקרב מטופלים עם היסטוריה של שחפת ומחלת ריאות חסימתית כרונית תועד סיכון גבוה יותר בהשוואה לביקורות ללא מחלת ריאות כרונית ושחפת (יחס סיכון מתוקן של 2.43).
גורמי סיכון לסרטן ריאות בקרב מטופלים ששרדו שחפת כללו שחפת ריאתית, גיל מעל 60 שנים, עישון ונוכחות מחלת ריאות חסימתית כרונית או אסתמה.
מודל הסיכון הפרטני לסרטן ריאות הדגים יכולת הבחנה טובה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים במעקב הדוק יותר אחר מטופלים ששרדו זיהום בשחפת, בפרט מעשנים כבדים או אלו עם אבחנה של מחלת ריאות חסימתית כרונית, במטרה לזהות בשלב מוקדם מקרים של סרטן ריאות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!