בחולים עם אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) ופרפור פרוזדורים סיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי, בהשוואה לאלו עם הפרעת הקצב בלבד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Rheumatology. באוכלוסייה זו גם סיכון קטן יותר לקבלת טיפול נוגד-קרישה פומי, העשוי לתרום לסיכון המוגבר לאירוע המוחי.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על מאגר Norwegian Cardio-Rheuma Register להערכת הסיכון לאירוע מוחי איסכמי לאחר אבחנת פרפור פרוזדורים בחולים עם וללא דלקת מפרקים שגרונית. המדגם כלל 163,595 חולים עם אבחנה חדשה של הפרעת הקצב בין 2010 ו-2017, מהם 2,750 עם אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית טרם אבחנת פרפור פרוזדורים.
חציון משך המעקב עמד על 2.5 שנים אחר חולים עם דלקת מפרקים שגרונית ו-3.0 שנים אחר אלו ללא מחלת המפרקים.
התוצא העיקרי היה שיעורי אירוע מוחי איסכמי, אשר זוהו בעקבות אשפוזים לבתי חולים וביקורים רפואיים.
לאחר חמש שנים, בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ופרפור פרוזדורים תועדו שיעורי היארעות מצטברים גבוהים יותר של אירוע מוחי איסכמי, בהשוואה לאלו עם פרפור פרוזדורים בלבד (7.3% לעומת 5.0%, בהתאמה).
בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים, הסיכון לאירוע מוחי היה גבוה ב-25% באלו עם דלקת מפרקים שגרונית, בהשוואה לאלו ללא מחלת המפרקים (יחס סיכון מתוקן של 1.25, רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.50).
בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית תועד גם סיכוי נמוך יותר לקבלת טיפול בנוגדי-קרישה פומיים, בהשוואה לאלו ללא המחלה הריאומטית, בעיקר בשל חששות מפני אינטראקציות אפשרית עם טיפול תרופתי כנגד דלקת מפרקים שגרונית, סיכון לדימום או גורמים אחרים (יחס סיכויים מתוקן של 0.88, רווח בר-סמך 95% של 0.80-0.97).
ממצאי המחקר תומכים בנקיטת אמצעי מניעה דוגמת איזון הדוק של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ופרפור פרוזדורים ומעלים את השאלה אם יש לקחת בחשבון את נוכחות דלקת מפרקים שגרונית במכלול השיקולים למתן טיפול נוגד-קרישה לחולים עם פרפור פרוזדורים.
Rheumatology, Aug 22, 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!