אלרגיה

מזהמים בלתי פריקים מקבוצת PFAS נמצאו במקורות מים בישראל (הודעת משרד הבריאות)

דוברות המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים:

דוח תמונת מצב ראשון לישראל

מזהמים בלתי פריקים מקבוצת PFAS נמצאו במקורות מים בישראל; על פי החשד, המקור המרכזי לזיהום סביבתי זה הוא ככל הנראה בקצפי כיבוי אש; צוות בין-משרדי של המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים עוסק בכלל היבטי הרישוי, הניטור והטיפול במזהמים אלו – כולל גיבוש מגבלות על החזקה ושימוש בקצפי כיבוי וקידום חוק רישום כימיקלים

רעות רבי, מנהלת אגף אסבסט ורישום כימיקלים במשרד להגנת הסביבה: “שימוש האדם בכימיקלים גדל עם התקדמות התעשייה והפיתוחים הייחודיים המשרתים אותנו בכל תחומי החיים. אולם במקביל, הולכים ומתבררים הסיכונים והנזקים מהחשיפה לחלקם. תרכובות PFAS הן דוגמה אחת לכימיקלים אשר התגלה כי יש להגביל את השימוש בהם, במטרה לצמצם את השפעותיהם על האדם והסביבה. עם זאת, קיימים כימיקלים רבים נוספים בשימוש יומיומי שנדרש ללמוד את הסיכון מהם ולצמצמו. בכל מדינות ה-OECD הוקמו במהלך שני העשורים האחרונים מנגנונים המבצעים באופן שיטתי רישום כלל הכימיקלים, הערכת הסיכונים מהם וניהולם. המשרד להגנת הסביבה יקדם בקרוב חוק רישום כימיקלים תעשייתיים, ובכך תצטרף מדינת ישראל למדינות אלה. החוק עתיד להסדיר לראשונה מנגנון, אשר יפעל באופן שיטתי לצמצום הסיכון לציבור ולסביבה מחשיפה לכימיקלים מסוכנים”

גיורא שחם, מנהל רשות המים: “שמירת איכות המים הטבעיים של ישראל היא בעלת ערך אסטרטגי חשוב ולכן רשות המים עוקבת אחר איכות מי התהום באופן קבוע. במסגרת מעקב זה אותרו מספר מוקדי זיהום כבדים במזהמי PFAS . במספר מקרים מצומצם, נמצא כי זיהום זה חרג מגבולות אזורים תעשייתיים והגיע אף לקידוחי מי שתייה. רשות המים ביצעה חקירות מי תהום והנחתה גורמים תעשייתיים על ביצוע חקירות ייעודיות במספר אתרים. בעקבות ממצאים אלו הנחתה רשות המים להיערך לביצוע פעולות שיקום מי תהום ב-3 אתרי זיהום. בכל מקרה, אין במים המסופקים חשש לחריגה מערכי הסף למי השתייה עבור מזהמים אלו. בנוסף, ובראיה צופת פני עתיד, מקדמת הרשות יחד עם חברת מקורות, ביצוע פיילוט לטיפול במי באר הפקה בה אותר מזהם זה”

עמיר יצחקי, ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, שרותי בריאות הציבור, משרד הבריאות: “במסגרת אחריותו לאיכות מי השתייה בישראל, דואג משרד הבריאות לבדיקות כדי לנטר PFAS בקידוחי מי שתייה. בקידוח אחד נמצאו ריכוזים חריגים של PFAS ומשרד הבריאות פעל באופן מיידי לסגור את הקידוח כדי לשמור על בריאות הציבור. המשרד ימשיך לדאוג לניטור מי השתייה על מנת לוודא שהמים המסופקים לציבור בטוחים לשתייה. הוועדה המייעצת למי שתייה אשר כוללת נציגי בריאות הציבור, רשות המים, אקדמיה, ספקי מים ונציגי ציבור – ממשיכה לעקוב אחר הספרות המקצועית בנושא ולייעץ למשרד”

לדוח המלא: https://did.li/MEWfT

בעולם, בשנים האחרונות נמצאו מזהמים סביבתיים מקבוצת Per – and PolyFluoroAlkyl Substances) PFAS) במקורות מים ובמערכות אספקת מי שתייה מהם שותים מיליוני בני אדם. בתקופה האחרונה, גם במי התהום בישראל נמצאו מזהמים אלו במספר מצומצם של מוקדים.

המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים מפרסמים דוח תמונת מצב ראשון לישראל לעניין נוכחות של תרכובות PFAS (Per – and PolyFluoroAlkyl Substances) בסביבה, כימיקלים שאינם מתפרקים בסביבה מימית ומצטברים ברקמות שומן. מחקרים אפידמיולוגיים הראו כי הצטברות תרכובות PFAS בגוף האדם עלולה לגרום למגוון השפעות בריאותיות שליליות, להגברת הסיכון לתחלואה בסרטן הכליות והאשכים, לפגיעה במערכת החיסונית ולעלייה ברמת הכולסטרול.

דוח תמונת המצב מציג לראשונה כי בישראל כימיקלים ממשפחת PFAS נמצאו במקומות הבאים:

• ב-16% מתוך 100 קידוחי מי שתייה הנמצאים בקרבת מוקדי זיהום לתרכובות PFAS (בוצע על ידי משרד הבריאות). בקידוח אחד נמדדו ריכוזים גבוהים מערכי הייחוס לתרכובות PFAS שאומצו על ידי משרד הבריאות, הוא נסגר לשימוש והמים אינם מסופקים לציבור.

• ב-45% מתוך 13 מפעלים, בהם נעשו בדיקות בשפכי תעשייה (בוצע על ידי המשרד להגנת הסביבה).

• ב-30% מתוך 16 מכוני טיהור שפכים, בהם נעשו בדיקות (בוצע על ידי המשרד להגנת הסביבה).

• רשות המים בדקה דוגמאות מקידוחי ניטור מי תהום בעשרות אתרי חוות מכלי דלק, תעשייה ומטמנות. ריכוזים גבוהים ביותר של תרכובותPFAS  אותרו בקידוחי ניטור למי התהום תחת חוות מכלי דלק, וכן אותרו ריכוזים גבוהים תחת מפעלי תעשייה גדולים וריכוזים נמוכים נמדדו סביב שדות תעופה ומטמנות. מוקדי זיהום אלה מהווים סיכון להמשך התפשטות הזיהום ולסיכון קידוחי הפקת מי שתייה נוספים.

השימוש בתרכובות PFAS החל בשנות ה-50 של המאה הקודמת במגוון יישומים, ובהם קצפים לכיבוי אש, אביזרים הבאים במגע עם מזון, תוספים דוחי שמן ומים למוצרי טקסטיל ועוד. קצפים לכיבוי אש זוהו בעולם כאחד המקורות העיקריים לחשיפת הציבור לזיהום, כאשר החשיפה מתרחשת בשתיית מים שמקורם באזורים בהם נעשה שימוש תעשייתי או אירעו שריפות ואימונים, והקצפים ששימשו לכיבוי חלחלו למי התהום. לעניין מידת החשיפה לתרכובות אלה ממזון, מאביזרים הבאים במגע עם מזון וממוצרי טקסטיל, טרם קיים מידע מספק בעולם. ככל שיהיה מידע, ימשיך הצוות הבין משרדי לפעול לצמצום החשיפה מהם בישראל.

בדוח תמונת המצב, מעבר לשרטוט תמונת הזיהום בישראל, משוקפת הפעילות הממשלתית הכוללת שמטרתה היא צמצום החשיפה למזהמי PFAS. זאת, על ידי עדכון תקנים הישראלים לקצפי כיבוי בהתאמה לתקנים המתקדמים בעולם וכן בגיבוש דרישות סביבתיות שיחולו על הגורמים המחזיקים בקצפי כיבוי המכילים מזהמים אלו.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בריטניה מוכנה לשפעת העונתית בשנת 2022-2023 ולאחר מכן? (Lancet Infect Dis)

    האם בריטניה מוכנה לשפעת העונתית בשנת 2022-2023 ולאחר מכן? (Lancet Infect Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Lancet Infectious Diseases דנים מומחים במוכנות של בריטניה לעונת השפעת בשנת 2022-2023, תוך התבססות על הנתונים המדווחים מאוסטרליה. במאמרם הם מדגישים את החשיבות של החיסונים כנגד שפעת, ההתגברות על הגורמים הפוגעים בקבלת החיסונים וחשיבות מתן החיסון כנגד שפעת לילדים. התערבויות לא-תרופתיות כנגד COVID-19 הובילו לרמות נמוכות מאוד של נגיפי שפעת ברחבי […]

  • יתר לחץ דם מעלה את הסיכון לאשפוז עקב COVID-19 (מתוך Hypertension)

    יתר לחץ דם מעלה את הסיכון לאשפוז עקב COVID-19 (מתוך Hypertension)

    יתר לחץ דם מלווה בסיכון מוגבר לאשפוז עקב COVID-19 במהלך גל האומיקרון, גם בחולים לאחר השלמת מנות החיסון ומנת בוסטר, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Hypertension. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל 912 משתתפים אשר קיבלו לפחות שלוש מנות חיסון רנ”א שליח ונדבקו בנגיף הקורונה במהלך גל האומיקרון, במטרה לקבוע אילו מאפיינים קשורים […]

  • גורמי סיכון לתסמינים קליניים חמורים או מסכני-חיים של נגיף הקורונה לאחר קבלת מנה שלישית של החיסון (J Int Med)

    גורמי סיכון לתסמינים קליניים חמורים או מסכני-חיים של נגיף הקורונה לאחר קבלת מנה שלישית של החיסון (J Int Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Internal Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי גיל, מין ומחלות רקע עשויים להשפיע על הסיכון להתפתחות מחלה חמורה או מסכנת-חיים על-רקע זיהום בנגיף הקורונה בחולים שהשלימו שלוש מנות חיסון כנגד הנגיף. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הסיכון לתחלואה חמורה משנית ל-COVID-19 […]

  • יתושים נגועים בנגיף קדחת מערב הנילוס התגלו במטע תמרים במושב חצבה;

    יתושים נגועים בנגיף קדחת מערב הנילוס התגלו במטע תמרים במושב חצבה;

     המשרד להגנת הסביבה דרש מהמועצה האזורית הערבה התיכונה לבצע ניטור, ובמידת הצורך לבצע הדברה מיידית לפי נתוני משרד הבריאות, מתחילת השנה נפטר אדם אחד מהמחלה ונדבקו שני אנשים נוספים שמאושפזים במצב קשה/ ד”ר גל זגרון, מנהלת אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה: “זו הפעם השנייה השנה שמצאנו יתושים נגועים באזור הדרום. גם הפעם היתושים נלכדו […]

  • המלמ''ב מציג תוצאות סקר עדכני שבחן קבלת חיסון נגד קורונה מול מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ועמדות בריאותיות בישראל

    המלמ''ב מציג תוצאות סקר עדכני שבחן קבלת חיסון נגד קורונה מול מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ועמדות בריאותיות בישראל

    במחקר יזום ובמימון המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, צוות חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב בודק היבטים נבחרים של חיסונים נגד קורונה, בדגש על מעבר מהוכחות מניסויים קליניים למידע הקשור לשימוש בחיסונים אלה באוכלוסייה הכללית, תוך הסתכלות גלובלית ומקומית. המחקר שם דגש על חיסונים נגד קורונה שאושרו לשימוש בבני אדם, תוך השוואה ביניהם […]

  • האם תוספי חומצה פולית עשויים לסייע כנגד נגעים טרום-ממאירים בקיבה? (BMC Gastoenterol)

    האם תוספי חומצה פולית עשויים לסייע כנגד נגעים טרום-ממאירים בקיבה? (BMC Gastoenterol)

    תוספי חומצה פולית עשויים לשפר את המאפיינים ההיסטופתולוגיים של נגעים טרום-ממאירים בקיבה, כולל אטרופיה של רירית הקיבה ומטפלזיה אינטסטינאלית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תוספים דוגמת חומצה פולית וויטמין B עשויים לסייע בעצירת או אף הסגת דלקת קיבה אטרופית, מטפלזיה אינטסטינאלית וגידולים תוך-אפיתליאליים, המסווגים כנגעים […]

  • הסרה של אבני כליות קטנות ואסימפטומטיות מפחיתה את הסיכון להישנות (N Engl J Med)

    הסרה של אבני כליות קטנות ואסימפטומטיות מפחיתה את הסיכון להישנות (N Engl J Med)

    הסרת אבני כליות קטנות ואסימפטומטיות במהלך ניתוח להסרת אבן חוסמת בשופכן או בכליה הנגדית מלווה בשיעורי הישנות נמוכים יותר, כולל הפחתת ביקורים בחדרי מיון, ניתוחים וגדילה של אבנים נוספות, בהשוואה להותרת האבנים הקטנות במקומן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התועלת של הסרה […]