אנדוקרינולוגיה,סוכרת ומטבוליזם

הטיפול ב-sitagliptin (ג’נוביה) אינו נחות מטיפול ב-α-glucosidase בהורדת המוגלובין A1C ועם שיעור נמוך יותר של סימפטומים גסטרואינטנסיאליים (Diabetes Obes Metab )

מאת  מערכת אי-מד

ע”פ מחקר חדש מה-Diabetes Obes Metab הטיפול ב-sitagliptin (ג’נוביה)  נמצא כלא נחות מטיפול בחסמי  α-glucosidase  (ובקיצור αGI ) מבחינת הפחתת רמות HbA1c במטופלים עם סוכרת סוג 2 אשר טופלו לפני כן באמצעות glimepiride בלבד, ועם פחות תופעות לוואי גסטרואינטנסיאליות, סבילות טובה עם סיכון מינימלי להיפוגליקמיה.

המחברים ביקשו להעריך את היעילות והבטיחות של סיטגליפטין בהשוואה ל-αGI ב-120 מטופלים יפנים עם סוכרת סוג 2 , שלא השיגו איזון גליקמי תחת טיפול ב-glimepiride בלבד במינון קבוע של פחות מ-2 מ”ג ליום. (ה-HbA1c בתחילת המחקר היה 7.7% ).

נעשתה חלוקה רנדומלית, מבוקרת פעילה במסגרת מחקר להערכת אי נחיתות. המטופלים חולקו באופן אקראי לקבלת תוספת של סיטגליפטין או  αGI למשך 24 שבועות. יעד המחקר המרכזי היה השינוי ב-HbA1c מהרמה הבסיסית לזו שהושגה בשבוע ה-12 . לאחר 12 שבועות, נמצא שסיטגליפטין הפחית את רמת ה-HbA1c ב-0.44%- בהשוואה ל- αGI (עם מובהקות של p < 0.001) .

לאחר 24 שבועות, ההפחתה ברמות ה-HbA1c הייתה כמעט זהה בשתי הקבוצות (0.091%- , p=0.47).

הפרעות גסטרואינטנסיאליות היו שכיחות יותר מבין מטופלי ה-αGI מאשר מטופלי הסיטגליפטין. נצפו רק אירועי היפוגליקמיה מינוריים בשתי הקבוצות בתדירות דומה.

המחברים מסכמים כי מימצאים אלה מצביעים על כך שסיטגליפטין אינו נחות מ-αGI בהפחתת רמות HbA1c  ביפנים עם סוכרת סוג 2 שטופלו לפני כן בגלימפריד בלבד, וכן שהטיפול בסיטגליפטין נסבל היטב עם סיכון מינימלי לסימפטומים גסטרואינטנסיאלים והיפוגליקמיות.

Diabetes Obes Metab.2014 Jan 21. doi: 10.1111/dom.12264

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר