האם ללחץ דם נמוך השפעה שלילית על התפקוד הקוגניטיבי בקשישים? (Ann Fam Med)

בקרב קשישים תחת טיפול תרופתי ליתר לחץ דם, לחץ דם סיסטולי נמוך מ-130 מ”מ כספית מלווה בהידרדרות קוגניטיבית נוספת, בפרט באלו עם בעיות רפואיות מורכבות, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת Annals of Family Medicine.

החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר ISCOPE (Integrated Systemic Care for Older Persons), מחקר עוקבה פרוספקטיבי, מבוסס-אוכלוסיה, עם מעקב לאורך שנה אחת. הם ביקשו להשוות את ההידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי בקרב חולים שטופלו ליתר לחץ דם עם לחץ דם סיסטולי של מתחת ל-130 מ”מ כספית, בהשוואה לאלו עם לחץ דם סיסטולי של 130 מ”מ כספית ומעלה. הם העריכו שינויים מתחילת המחקר לאורך שנה אחת, על-בסיס מספר מדדים, כולל מבחן מיני-מנטל להערכת תפקוד קוגניטיבי; מבחן GARS (Groningen Activity Restriction Scale), להערכת היכולת של אדם לטפל בעצמו ולחיות באופן עצמאי; ומדד EQ-5D-3L, להערכת איכות החיים.

ניתוח הנתונים כלל 1,266 משתתפים (גיל ממוצע של 82 שנים); החוקרים תקננו לגיל, מין, מדדי מבחני מיני-מנטל/GARS/EQ-5D-3L בתחילת המחקר. החוקרים סיווגו את החולים לאלו עם בעיות רפואיות מורכבות, אשר שימשו כסמן לתשישות-נפש.

בקרב אלו שקיבלו טיפול תרופתי לאיזון לחץ הדם (1,057 חולים, 83.5%), בהם לחץ הדם הסיסטולי היה נמוך מ-130 מ”מ כספית, הירידה הקוגניטיבית במבחני מיני-מנטל עמדה על 0.90 נקודות, בהשוואה ל-0.14 נקודות בקרב אלו עם לחץ דם סיסטולי של מעל 150 מ”מ כספית.

כאשר החוקרים הגבילו את ניתוח הנתונים למשתתפים עם בעיות רפואיות מורכבות (674 משתתפים), הממצאים היו דומים. בהשוואה לאלו עם לחץ דם סיסטולי של מתחת ל-130 מ”מ כספית, באלו עם לחץ דם סיסטולי של 130-150 מ”מ כספית תועדה הידרדרות קוגניטיבית קטנה ב-0.99 לאחר שנה אחת (p=0.004) בסולם מיני-מנטל וב-1.39 נקודות (P<0.001) באלו עם לחץ דם סיסטולי גבוה מ-150 מ”מ כספית (p<0.001). מנגד, הקשר לא תועד באלו ללא בעיות רפואיות מורכבות.

המאפיינים הדמוגרפיים היו דומים בקרב משתתפים עם ובלי טיפול לאיזון יתר לחץ דם, אך באלו שקיבלו טיפול לאיזון לחץ דם תועדה שכיחות גבוהה יותר של לחץ דם סיסטולי של מעל 150 מ”מ כספית (35% לעומת 23%), מחלות לב וכלי דם (448% לעומת 4%), סוכרת (23% לעומת 15%), מדד GARS גבוה יותר (33.3 לעומת 31.2 נקודות) ואיכות חיים נמוכה יותר (מדד EQ-5D-3L, 0.66 לעומת 0.71).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי  המחקר הנוכחי מצביעים על חשיבות מעקב הדוק אחר לחץ הדם בחולים תחת טיפול תרופתי לאיזון לחץ הדם, במטרה להביא לשיפור בתפקוד קוגניטיבי. הדברים חשובים בפרט בחולים עם בעיות רפואיות מורכבות, בהם תועדה ההשפעה הבולטת ביותר של לחץ דם נמוך על התפקוד הקוגניטיבי.

Ann Fam Med. Published online March 11, 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על קשר בין זיהום בנגיף קורונה ובין סיכון מוגבר למגוון סיבוכים כלייתיים, כולל הופעה חדשה של מחלת כליות כרונית והחמרת תפקוד כלייתי בצעירים מתחת לגיל 21 שנים. באלו עם מחלת כליות כרונית קודמת או נזק כלייתי חד תועד סיכון גבוה יותר לסיבוכים חמורים, כולל דיאליזה או […]

  • מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    רמות מוגברות של המטבוליטים בשתן Choline ו-Dimethylglycine נקשרו באופן בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לסיבוכים כלייתיים ותמותה מכל-סיבה בחולים עם סוכרת מסוג 2, כאשר העדויות מציעות כי דחק טובולרי מתווך בחלקו את הקשר בין הפרעה במטבוליזם כולין וירידה הדרגתית בתפקוד כלייתי בחולים אלו, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & […]

  • טיפול ב-Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בחולים עם יתר לחץ דם עמיד

    טיפול ב-Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בחולים עם יתר לחץ דם עמיד

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMAמדווחים חוקרים מדרום קוריאה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בהפחתת לחץ דם בחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול, עם שיעורים דומים של השגת יעד לחץ דם סיסטולי ופרופיל בטיחות טוב יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Spironolactone הינה התרופה המועדפת לטיפול ביתר לחץ דם […]

  • רמות לקטט גבוהות בדם מנבאות סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם נזק כלייתי חד

    רמות לקטט גבוהות בדם מנבאות סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם נזק כלייתי חד

    רמות לקטט בדם מעל 4 מילימול/ליטר בקבלה לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ מלוות בסיכון מוגבר לתמותה בתוך חודשיים בחולים עם נזק כלייתי חד תחת טיפול כלייתי חליפי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Nephrology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל נתונים לאורך תקופה של ארבע שנים במטרה לבחון את ההשפעה של רמות לקטט בדם בקבלה לאשפוז ליחידת […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

  • טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח

    טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח

    טיפול קדם-ניתוחי בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) הפחית את הסיכון לנזק כלייתי חד לאר התערבות כלייתית בהיקף של 31%, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחי מקרים ומחקרים רטרוספקטיביים קטנים הצביעו על סיכון מוגבר לקטואצידוזיס אאוגליקמי לאחר-ניתוח ונזק כלייתי חד בחולים תחת טיפול […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך