משפחה

מיילדות: Cervical incompetence prevention randomized cerclage trial (CIPRACT): study design and preliminary results

Althuisius SM., Dekker GA., Van-Geijn HP et al.
Am.J.Obstet.Gynecol 2000; 183(4): 823-829.

עבודה זו הינה עבודה פרוספקטיבית אקראית (רנדומלית) הבודקת : א. את יעילות ההשמה של תפר מונע במקרים החשודים לאי-ספיקה צווארית.
ב. יעילות ביצוע תפירה טיפולית בנשים עם קיצור של צוואר הרחם.

עבודה זו הינה כאמור פרוספקטיבית. למחקר גויסו נשים עם סיפור של לידה מוקדמת (לפני שבוע 34 להריונן הקודם) בעלת מאפיינים של אי-ספיקה צווארית (ירידת מים ללא צירים, דינמיקה צווארית ללא צירים וללא גורמים נוספים ללידה מוקדמת). לאחר גיוס הנשים בוצעה חלוקה אקראית ביחס 1:2 לקבוצה שטופלה בתפר מניעתי (שליש מהנשים) וקבוצה בה בוצע מעקב תכוף בלבד (שני שליש מהנשים). המעקב התכוף כלל בדיקת רופא ומדידת אורך הצוואר בעל-שמע מדי שבועיים (או בתכיפות רבה יותר על-פי דרישת האישה ובמידה ומסתמנת דינמיקה צווארית).
בנשים שעברו תפירה מונעת והתגלה דינמיקה צווארית בולטת (ע"ס בדיקת העל-שמע: קיצור הצוואר או משפכיות) בטרם שבוע 27 להריון הושם תפר נוסף קרי תפר טיפולי.
בנשים שלא עברו תפירה מונעת והתגלה צוואר הקצר מ- 25 מ"מ (בעל-שמע) לפני שבוע 27 בוצעה חלוקה אקראית נוספת. מחציתם המשיכו במעקב בתכוף ולמחציתם בוצע תפר טיפולי.

המחקר הוצע ל- 87 נשים, מתוכן 14 סירבו ולכן נכללו במחקר 73 נשים. מהן שתיים נעלמו ממעקב ו- 4 נשים עברו הפלה ספונטאנית בטרימסטר ראשון. כלומר סה"כ השתתפו 67 נשים במחקר. הנשים חולקו כאמור לקבוצת תפירה מונעת (23 נשים) וקבוצת ביקורת (44 נשים). לא היה הבדל משמעותי בין הקבוצות מבחינת גיל, וולדנות וגורמי סיכון ללידה מוקדמת.

בעבודה זו נמצאו ההבדלים המשמעותיים הבאים:
1. תפירה מונעת האריכה את ההריון הממוצע לעומת קבוצת
הביקורת. אולם להארכת ההריון משבוע 37 לשבוע 38 בממוצע,
אין כל תועלת קלינית ברפואת הילודים העכשווית.
2. בקרב קבוצת הביקורת – אבחון קיצור של הצוואר (מתחת ל- 25
מ"מ) אירע ב- 18 נשים בשבוע 19.1 (ממוצע) של ההריון. קבוצה
זו ילדה מוקדם יותר (באופן מובהק) מה- 26 נשים אשר בהן
לא התגלה קיצור של הצוואר. כמו כן, קיצור של הצוואר היה
קשור לשיעור גבוה יותר של לידות מוקדמות.
3. תפירה טיפולית בנשים בהן התגלה קיצור של הצוואר העלתה את
שבוע הלידה הממוצע, אם כי לא באופן מובהק. עם זאת, שיעור
הלידות המוקדמות ירד משמעותית (פי- 6) בקרב הנשים שעברו
תפירה טיפולית.

לסיכום ככלל ההבדל המשמעותי היחיד אשר התגלה בין נשים אשר עברו תפירה מונעת לקבוצת הביקורת (השגחה בלבד) היה בהארכת גיל ההריון בשבוע. עם זאת, בקרב קבוצת הביקורת התגלתה תת-קבוצה עם קיצור של הצוואר הנמצאת בסיכון גבוה ללידה מוקדמת. טיפול בתפר כאשר מתגלה קיצור הצוואר מניב תוצאות הדומות לאלו המטופלות בתפר מניעתי. כלומר, ניתן לעקוב בביטחון אחר נשים הנמצאות בסיכון עקב אי-ספיקת צוואר הרחם תוך כדי ביצוע בדיקות על-שמע למדידת אורך הצוואר ותפירת הצוואר ע"פ הצורך. אולם, בבחינת עבודה זו יש לשים את הסייגים הבאים:
· מספר הנשים שנכללו במחקר הנוכחי עדיין מוגבל. תוצאות כה חשובות מחייבות קבוצת מדגם גדולה יותר.
· מעקב שמרני אמנם עשוי "לחסוך" תפירה ב- 60% מהנשים ( 44-26 נשים לא הצטרכו תפירה כלל), אך ביצוע מעקב כה תכוף הינו מתיש וגוזל משאבי אנוש, זמן וממון.

למאמר המקורי

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים